חמש מערכות הבחירות שעברו על ישראל בשנים האחרונות הכניסו את המפלגות השונות לחובות כבדים. כך עולה מדוח שפרסם היום (ג') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על חשבונות הסיעות ורשימות המועמדים בבחירות לכנסת ה-25 והחשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-24.
לפי המבקר, יתרת ההלוואות שהמפלגות צריכות להחזיר זינקה מ-44 מיליון שקלים לפני הבחירות לכנסת ה-20 (דצמבר 2014) לכ-189 מיליון שקלים בדצמבר 2022, כחודש לאחר הבחירות לכנסת ה-25.
"נוכח ריבוי מערכות הבחירות בשנים האחרונות נוצר מצב שבו הכנסת מסיימת את כהונתה מוקדם מהצפוי, כך שהסיעות נותרות חייבות לכנסת סכומים גבוהים שאין ביכולתן להחזיר עד לתום כהונת הכנסת", כתב אנגלמן. "גם בפעם זו, מכוח הוראות השעה, הוגדל סכום ההלוואה שרשאית כל סיעה לקבל מהכנסת, וכן התאפשר לפרוס את החזרי ההלוואות על פני זמן ארוך יותר. בפועל – גדל הסיכון לכך שהלוואות שניתנות לסיעות לא יוחזרו".
לפי המבקר, יתרת ההלוואות של הליכוד עומדת על כ-47.5 מיליון שקלים, זאת למרות שהמפלגה הצליחה לצמצם באופן ניכר את החובות שהיו לה נכון לשנת 2021. מפלגת יש עתיד חייבת 23.3 מיליון שקלים, ו"חוסן לישראל" של השר בני גנץ הצליחה לצמצם את היתרה בכעשרה מיליון שקלים, אך עדיין חייבת כ-14.2 מיליון שקלים. בנוסף, יתרת ההלוואה של מפלגת רע"מ עומדת על 13 מיליון שקלים, של העבודה כ-11.4 מיליון שקלים ושל "תקווה חדשה" על כ-9.5 מיליון שקלים.
הדוח העלה עוד כי החוב הכולל של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה עומד על 44.6 מיליון שקלים. כך, למשל, יתרת ההלוואה של מפלגת מרצ עומדת על כ-10.7 מיליון שקלים.
מבקר המדינה מתח ביקורת על הסיעות, שלדבריו "אינן מקפידות לפעול בחסכנות וביעילות ואינן מקפידות על אמצעי בקרה שיבטיחו שימוש ראוי והולם בכספי המימון הממלכתי שהוקצבו להן למערכת הבחירות".
המבקר ציין כי ניסיון העבר מלמד שהסיעות עושות שימוש חוזר ונשנה בכספי המימון הממלכתי השוטף לצורך כיסוי גירעונות שמקורם במערכות בחירות קודמות. בנוסף, לא פעם הן לוקחות הלוואות מהכנסת כדי לכסות את הגירעונות שנוצרו להן במהלך הבחירות. זאת למרות שהחוק מקצה מימון נפרד לכל אחת מהמטרות.
אנגלמן הדגיש כי כך נפגעת היכולת של המפלגות להשתמש בכספים השוטפים לקיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור, כפי שהחוק מייעד. הוא קרא לסיעות לנהוג בזהירות ובחיסכון בכספי המימון הממלכתי ולהשתמש בהם לצורך המטרה שלשמם נועדו.
רע"מ נקנסה ב-200 אלף שקלים, הליכוד ב-140 אלף
מבקר המדינה הטיל קנסות על מספר מפלגות בגין ליקויים שנמצאו בחשבונות שלהן בבחירות לכנסת ה-25. רע"מ נקנסה ב-200 אלף שקלים בגין חריגה מתקרת ההוצאה המותרת ופעילות שלא לפי הוראות חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות. הליכוד נקנסה ב-140 אלף שקלים, המחנה הממלכתי ב-100 אלף שקלים ויש עתיד ו"חזית יהודית לאומית" נקנסו כל אחת ב-15 אלף שקלים.
הליכוד ויש עתיד, לפי המבקר, הפרו את הוראות החוק בנוגע לתעמולת בחירות, ובעקבות עתירות שהוגשו נגדן לוועדת הבחירות המרכזית נדרשו לשלם הוצאות משפטיות. הליכוד חויבה בהוצאות לאחר שנקבע מפורשות שחזרה והפרה את חובת ההזדהות בפרסומיה, כמו גם את האיסור על שימוש במשאבי ציבור, ילדים ובצה"ל במסגרת תעמולת הבחירות.
יש עתיד חויבה בהוצאות לאחר שנקבע כי הפרה את האיסור על שימוש בצה"ל כחלק מתעמולת הבחירות.
המבקר ציין עוד כי הליכוד, המחנה הממלכתי ורע"מ לא דיווחו ולא העבירו במועד את סכומי המס המיוחד שניכו משכר חברי ועדות קלפי ופעילים שהעסיקו בבחירות לכנסת ה-25.
בביקורת עלה כי סיעת "חזית יהודית לאומית", שמוכרת כיום כ"עוצמה יהודית", כללה בחשבונותיה לתקופת הבחירות הוצאות שכר עבור מועמד שנכלל ברשימת המועמדים של הסיעה בבחירות לכנסת. בנוסף, הליכוד ורע"מ כללו בחשבונותיהן לתקופה השוטפת הוצאות שכר בין העסקה של ארבעה מועמדים בבחירות לכנסת ה-25 מטעמן. זאת מבלי שהוצגו אסמכתאות שיש בהן כדי להבהיר את היקף העסקתם, אופן קביעת התמורה והמומחיות המקצועית הנטענת.
המבקר קבע כי יש להימנע מהעסקה בשכר של מועמדים או בעלי זיקה למפלגה, נוכח החשש שהעסקתם בשכר עלולה לפגוע בעקרון השוויון וכדי להימנע מניגוד עניינים, ולו למראית עין. המבקר הדגיש כי על הסיעות להימנע מהעסקת בני משפחה מדרגה ראשונה של בעלי תפקידים ושל מועמדים במפלגה, בין במישרין ובין בעקיפין, וכל העסקה מעין זו תיחשב להוצאה בלי תקינה.
