"המלחמה – השיא של החיים שלי"
סרן (מיל') ניר בנימין ז"ל
מאות ליוו למנוחות את סרן (מיל') ניר בנימין ז"ל, קצין בגדוד 8208 שנפל באסון במרכז רצועת עזה. "נגעת בכולם ותמיד עשית זאת בצניעות. אמרת לי מהמלחמה 'אנחנו מנצחים, והמלחמה הזאת היא הם או אנחנו' ושזה צו השעה ומה שצריך לעשות. לא האמנתי אפילו לרגע שאתה תיגמר לפני שהמלחמה תיגמר", ספדה האם מיכל.
הלווייתו של סרן (מיל') ניר בנימין ז"ל
היא הוסיפה שבשיחה האחרונה ביניהם הוא סיפר לה שהוא מתכנן להציע נישואין לחברתו נעמי. "זכינו בך ניר שלנו, לב שלנו, ב-29 שנים. יפה תואר ויפה מראה, בן חכם ועניו שמכבד כל אדם. אתה האושר של החיים שלנו, וכך תישאר". בסוף ההספד היא ביקשה מהנוכחים לצעוק עימה שלוש פעמים "עם ישראל חי".
"בכל הזדמנות שהייתה לך היית מדבר איתי כמה חשוב לך לשמור על המדינה. כנראה לא הייתה לך דרך למנוע את מה שקרה, כי אתה הכי אחראי בצה"ל, ואני לא צריכה לדעת בדיוק מה קרה שם כדי לדעת שלא היה משהו שיכולת לעשות אחרת", ספדה זוגתו נעמי. "בפעם האחרונה שהיית בבית אמרת לי 'נעמי, אני רוצה שתדעי שהמלחמה הזאת זה השיא של החיים שלי'. ראית את המילואים האלה כזכות, והיית מאושר שזה מה שאתה עושה. אני שמחה שככה הרגשת ברגעים האחרונים שלך".
"אוהבת אותך, זה כל מה שנשאר לי"
סרן (מיל') אריאל מרדכי וולפסטל ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את סרן (מיל') אריאל מרדכי וולפסטל ז"ל, קצין בגדוד 9206 בן 28 מהיישוב אלעזר, שנפל באסון במהלך הפעילות ליצירת אזור חיץ במרכז רצועת עזה. "אני לא מעכלת שאנחנו פה עכשיו ואתה בתוך ארון ואני עם לב שבור לרסיסים", ספדה אלמנתו ספיר, שנמצאת בהיריון.
הלווייתו של סרן (מיל') אריאל מרדכי וולפסטל ז"ל
(צילום: אלכס גמבורג)
"המלחמה הזאת נכנסה לך בתוכניות גדולות – העבודה החדשה והדרך שלך. קיווית שממש בקרוב תחזור לשגרה ואליי הביתה, להתפנק ולפנק, לבשל לי ארוחות בוקר, צהריים וערב, ולחלום על דברים שייקרו אבל אין לנו כוח לעשות", הוסיפה. "לא פחדתי עליך, הרגשתי שאתה שמור ומלווה במלאכים ששומרים עליך. קשה לי לחשוב על זה עכשיו, אבל אני יודעת שהיית מוכן לכל תרחיש".
"אהוב שלי, אתמול חגגנו מרחוק ובנפרד יום נישואין רביעי. שלחתי לי פרחים ואני הבטחתי שאת המתנה שלי תקבל בקרוב", סיפרה ספיר. "התחלתי להרגיש לא טוב כשעברה השעה שאמרת שתעדכן ולא עדכנת. הפעם, כל רגע שעבר הרגיש כמו נצח. לא רציתי לתת למחשבות שחורות להיכנס לראש אז התחלתי לקרוא תהילים, ואז פתאום דפיקה בדלת. אני עדיין, כמו אז, לא מאמינה שזה קורה. אני אוהבת אותך, זה כל מה שנשאר לי".
האם חלי ספדה: "אני זוכרת רסיסי שיחה ביום שישי האחרון. ימי שישי בשלוש השנים האחרונות היו שיחות עומק. דיברנו כל שבוע חצי שעה, ולפעמים יותר. דיברנו על הכל – על הלימודים שהיו לגמרי נס מבחינתי, איך מהילד הזה שלא הצליח לשבת יצא סטודנט לכלכלה. דיברנו על המדינה ועל מה שקורה לה. דיברנו על הבית שהוא וספיר בונים, על בישולים לשבת. בחודש האחרון דיברנו על המילואים, על הקרבה הגדולה בצוות הטנק, וגם כמה אתה שמח שזאת החבורה שלכם".
"לא רצית למות, אלא לחיות ולבנות משפחה עם ספיר, אבל הבנת שזו הדרך שלנו לדבוק בחיים", הוסיפה האם. "אריאלוש, קשה לנו, אבל נדבוק בחיים, ועוד יהיה לנו טוב. אנחנו נמשיך לשמוח. ריבונו של עולם, קשה לנו, אבל אנחנו יודעים שהטוב עוד יבוא".
"אמרנו שאם נעבור את זה - נעבור הכל"
רס"ל (מיל') אלקנה יהודה ספז ז"ל
מאות חברים ובני משפחה ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') אלקנה יהודה ספז ז"ל, שנפל באסון בעבודות ליצירת אזור חיץ במרכז רצועת עזה. "אני זוכרת באותה שבת שחורה, ברגע שהבנת מה קורה, הכנת תיק ורק חיכית שיגידו לך איפה להתייצב. היית לוחם אמיץ, היית גיבור, לי אמרת לא לדאוג. מי חשב בכלל שהגרוע מכל יקרה?", ספדה לו בת הזוג ליאור.
הלווייתו של רס"ל (מיל') אלקנה יהודה ספז ז"ל
"גם כששחררו אותך ממילואים לא יכולת לשבת בצד, ובתוך כמה ימים חזרת לשירות. לא יכולת לשאת שחברייך נלחמים, תורמים את חלקם, ואתה בבית. רצית לשמור עלינו ולהגן על המדינה שלנו, ולא רצית לוותר", הוסיפה. "היו לנו הרב חלומות – רצית לעסוק בבישול, כי אמרת שאוכל מביא שמחה לאנשים. רצית קריירה, משפחה וילדים. חלמנו על היום שתסיים את המילואים, היום שבו נוכל להתחיל את כל מה שחלמנו. אמרנו שאם נעבור את זה – נעבור הכל בחיים".
אחיו ראובן ספד: "תמיד האמנת בעבודה קשה בשקט ובצנעה, תמיד ברחת מאור הזרקורים. עשית את כל מה שצריך. אני זוכר שהיה לך פטור משירות צבאי ונלחמת, כל כך הרבה, להילחם. לקחת חלק במאבק הקשה להגן על העם והארץ, לא סיפרת לאף אחד, מעטים ידעו שאתה בעזה. פחדתי עליך שתיפול אחי הקטן, האיש העם השקט הכי עוצמתי שהכרתי, כי דווקא אתה תיקח על עצמך את המשימה הכי קשה".
"היית האור של הבית שלנו, תמיד שמים לב שאתה נמצא, תמיד ידעת להרים את האווירה", ספדה האחות תפארת. "אלוהים רוצה את הכי טובים לידו, אתה כנראה טוב מדי לעולם האכזר הזה. זה לא נתפס שאדם עם כל כך הרבה שמחה פתאום לא כאן. אני אוהבת אותך ומעריכה אותך. לוקחת מהאדם שהיית הרבה מאוד. אני מבטיחה להמשיך את הדרך שלך, עם המידות שלך".
"אמרת שצריך להשלים את המשימה"
רס"ל (מיל') שגיא עידן ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') שגיא עידן ז"ל, לוחם בגדוד 8208 בן 24 מראש העין, שנפל באסון בעבודות ליצירת אזור חיץ במרכז רצועת עזה. "אני יודעת שעשית משהו חשוב, שהגנת על המדינה, אבל אני רוצה להיות אנוכית קצת, אני רוצה אותך איתי", ספדה בבכי בת זוגו גל.
הלווייתו של רס"ל (מיל') שגיא עידן ז"ל
"ביקשנו שנהיה זה של זו לכל החיים", הוסיפה. "נלקח ממני החבר הכי טוב, זה שמכיל ודואג ומוציא ממני את הכי טוב. נלקח ממני עתיד יפה. לימדת אותי מה זאת אהבה, אהבה שלא ידעתי שאני יכולה להרגיש בכזאת עוצמה. אני מבטיחה לשמור עליה. אני אוהבת אותך מאמי שלי, ומקווה שטוב לך".
האם לימור ספדה בבכי: "זכינו ל-24 שנים של אושר, יש חיים של לפני שגיא ואחרי שנולדת. ועכשיו יש חיים של אחרי שגיא. לא הכינו אותנו לחיים כאלה. היית קרן אור של כל המשפחה, תמיד דאגת לכולם, תמיד עזרת. אתה אח בכור מדהים לאיתי שלנו, תמיד דואג שלא יאונה לו כל רע, והרע הגיע אליך".
"לא שיתפת אותי בכל פעם כשנכנסת לעזה כדי שלא אדאג", סיפרה האם. "ילד שלי, כמה אנחנו גאים באדם שהפכת להיות. יכולת להשתחרר מהמילואים בגלל תפקידך בעבודה, אבל לא הסכמת. אמרת שצריך להשלים את המשימה. לעולם לא אהיה אותו הדבר בלעדיך, סליחה שלא הצלחנו לשמור עליך מהרוע שיש בעולם".
האח איתי ספד: "אני לא יודע איך אני עובר עוד יום בלעדיך, בלי לקפוץ עליך כשאני חוזר מהצבא, בלי לראות אותך ולשמוע אותך. תמיד אתה ואני היינו חברים טובים, תמיד ביחד. הייתה בינינו אהבה גדולה. תמיד היה ברור שנהיה שם אחד בשביל השני".
"היית עבורי מקור השראה, עזרת לי לקבל החלטות נבונות, ותמיד שמרת עלינו ודאגת לי. אחי הגדול, עכשיו כשאתה לא פה, מי יהיה לצדי כשאצטרך עזרה?", הוסיף האח. "היה חשוב שההורים לא ידאגו, לא סיפרת להם שנכנסת לעזה, סיפרת רק לי. דאגתי לך. הגנת על כולנו".
"מוכנה לקבל הכל, רק לא התואר ז"ל"
רס"מ (מיל') ברק חיים בן ואליד ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"מ (מיל') ברק חיים בן ואליד ז"ל, לוחם בגדוד 6261 בן 33 מראשון לציון, שנפל באסון בפעילות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה. "ברק, ברקו, בני, בכורי, אהוב שלי. הכל אני מוכנה לקבל, רק לא התואר זיכרונו לברכה ולא גיבור ישראל", ספדה בבכי האם יפה.
הלווייתו של רס"מ (מיל') ברק חיים בן ואליד ז"ל
"כל זה לא קשור אליך, ילד שאוהב את החיים. הבן שלי, שיודע הכל ומתכנן הכל. עשית את החיים שלך כמו שכתוב בספר. אני מתחננת שאת השורה הזאת תמחק, פשוט תמחק אותה, אני לא רוצה את השורה של מותך, אף אחד לא רוצה את השורה הזאת. בן חסון, היפה ביותר בכל העולם, אם היית יודע מה הולך כאן היית מת. אף פעם לא רצית שזרקורים יהיו עליך, אבל זה מה שיש".
"עשית את הכל בשקט, אבל הכי מצוין שאפשר. אומרים שכל אחד היה מבקש לעצמו בן כמותך ואח כמותך, ואבא כמותך – אבל אנחנו קיבלנו, אנחנו זכינו. אבל אלוהים, זה היה כל כך קצר. הלוואי ויכולנו ליהנות ושהעולם כולו יהנה – כי אנשים כמוך צריך לשכפל".
האב אבי שחזר את שלוש הדפיקות על הדלת. "ההשכמה שלי היום הייתה עם דפיקות מוזרות בדלת בשעה 05:00 בבוקר. הסתכלתי דרך העינית וראיתי שלושה קציני צה"ל – אנחנו כבר לא יכולים לברוח". הוא סיפר על הצוות של ברק: "הם היו כמו משפחה קטנה. נוסעים לסקי ביחד, נפגשים במושב, ובקיץ ישנו על מיטות ומזרנים בדשא. בחייהם ובמותם לא נפרדו, והם נפלו יחד במילואים בעזה".
"הבטחת שתבוא לחתונה שלי"
רס"ן דוד נתי אלפסי ז"ל
אלפים הגיעו לבית העלמין במגדל העמק כדי להיפרד מרס"ן דוד נתי אלפסי ז"ל, שנפל שלשום בקרבות במערב חאן יונס. "אתה אהבת חיי, הבחור עם העיניים הטובות, החיוך הענק והלב העוד יותר ענק. כל המלחמה ניסיתי להיות אופטימית, שהכל יהיה בסדר ותחזור אלינו במהרה. אני לא יכולה לחשוב על החיים בלעדיך", ספדה רעייתו שחר.
הלווייתו של רס"ן דוד נתי אלפסי ז"ל
"נתי שלי, איש משפחה למופת, בעל אהוב, אבא מדהים. איזה מפקד היית – תמיד דואג לחיילים שלך כאילו הם הילדים שלך. בכל פעם שפגשתי מישהו מהם הם לא הפסיקו לדבר עליך, כמה אוהבים אותך, כמה אתה מהווה להם מודל לחיקוי, וכמה אתה דואג להם", הוסיפה. "היית צריך לצאת ללימודים בשנה שעברה, אבל כשנקראת לדגל לשמש כסמג"ד 202 היה לך חשוב קודם כל להתייעץ איתי. איך יכולת לסרב לתפקיד שכל כך רצית, בגדוד שכל כך אהבת?".
אחיו ירין ספד לו: "אח שלי, כולם יודעים שאתה הכי טוב, שאתה המפקד הכי טוב, שאתה הבן הכי טוב. אתה גם האח הכי טוב שיכול להיות. תמכת בי תמיד, ובכולנו. היית לנו לדוגמא ומופת. בכל רגע שמח, עצוב היית איתנו ועבורנו. היה לי אח מושלם, מלאך שהתהלך פה".
"היית אדם שהערצתי. למדתי ממך מגיל קטן, איך להקדים שלום לכל אדם, להאיר פנים ולכבד את אמא ואבא", ספדה האחות שירה. "נתי, הבטחת שתבוא לחתונה שלי. אבל אני לא כועסת, איך אפשר בכלל? בזכותך אזכה לחיות בארץ הקודש".
"היית הכי מתנה, אושר"
רס"מ (מיל') מתן לזר ז"ל
מאות בני אדם ליוו למנוחות את רס"מ (מיל') מתן לזר ז"ל, לוחם בגדוד 6261 בן 32 מחיפה, שנפל באסון במהלך העבודות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה. "מתן שלי, הילד הקטן שלי, הגיבור שלי. איך מספידים ילד ומאיפה מתחילים?", ספדה בבכי האם יוספה.
הלווייתו של רס"מ (מיל') מתן לזר ז"ל
"היית הכי מתנה, אושר. תלמיד מצטיין בריאלי, מצטיין באוניברסיטה, מצטיין בעבודה, מצטיין, מצטיין ומצטיין. בעיקר היית בן אדם טוב, תמיד מוקף בחברים, מאיר פנים ועוזר לכולם", הוסיפה האם. "ב-7 באוקטובר בשעות הבוקר הודעת לי שאתה נוסע לדרום, כי זה כבוד גדול בשבילך לשרת את המדינה הזו. כל כך ביקשתי שתיזהר ושתישמר. אני מצדיעה לך בן שלי אהוב. מבטיחה לשמור על אילנה וארי, ולספר לו איזה אבא מדהים היה לו, ללמד אותו מהי אהבת מולדת וכמה טוב יש בעם הזה כשאנחנו מאוחדים וביחד".
האב, ד"ר סילביו, סיפר על הפגישה האחרונה עם מתן, בשבת שעברה. "היינו איתו בים. הסתכלנו עליו ואמרנו 'איזה כיף, איזה ילד טוב'. פתאום קיבלנו את המבשרים בבית. לא ציפינו לזה". האח לירן ביקש ממתן: "שמור על כולנו. בסוף כל שיחה בינינו מאז שהתגייסת ביקשת ממני תמיד אחרי שהיית אומר לי ביי לשמור על אילנה. אני מבטיח לקיים זאת".
מפקד הפלוגה של מתן, רס"ן עזריאל ברבי, ספד לו: "אני לא מאמין שאני כותב עליך בלשון עבר. ממש לפני כמה שעות היינו יחד על הרכבים בדרך לעוד מבצע היסטורי של היחידה. בצוות כולם ידעו שאתה תמיד שם. בכל רגע נתון, תמיד היית נמצא ונותן מענה רפואי למי שנדרש".
"בפעילות אתמול, כדרכך, היית נכון ודרוך למשימה. בכל המבצעים שביצענו היית הראשון לתת מענה רפואי בפלוגה, הראשון להעניק טיפול מציל חיים. היו כמה לוחמים שסייעת להם והצלת את חייהם ממש".
"הצוואה של ישראל זה ניצחון מוחלט"
רס"ל (מיל') ישראל סוקול ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') ישראל סוקול ז"ל, לוחם בגדוד 8208 בן 24 מקרני שומרון, שנפל באסון במהלך העבודות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה. "נפגשנו אחרי שהשתחררתי אחרי חודשיים בעזה. אמרת לי שאתה מרגיש שהסבב הזה שלך נגמר. כל השינויים שרצית לעשות, אמרת שתעשה בפעם הבאה", ספד האח יהונתן.
"דיברנו על תוכניות לשבוע הזה, תכננו לצאת לטייל בארץ שכל כך אהבת. אומרים שבן אדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק – אני חושב שעכשיו הוא בוכה", הוסיף האח. "תמיד אזכור את הרצון שלך לתת ולתרום כמה שיותר. היית אחד גדול מדהים ודמות לחיקוי, מצטער שלא אמרתי לך את זה יותר".
האחות אנה ספדה: "מה זה גיבור? גיבור זה אחד שכובש את יצרו, שעושה את מה שצריך לעשות. אתה כל הזמן היית בעשייה, ולא סיפרת. תמיד אפשר היה לסמוך עליך. חיית את האמרה 'חסר גלגל אני גלגל' – בשקט ובנעימות. אנחנו נתגעגע אליך, לחכמה, לשנינות, לתחושת הביטחון כשאתה באזור. דיברנו באחת היציאות האחרונות על צוואות שמשאירים חיילים. אמרת 'אני לא כותב, אתם יודעים לבד'. הצוואה של ישראל זה ניצחון מוחלט, ריסוק האויב וחזרה לכל חבלי ארץ ישראל".
"כמו רפאל – תישאר מלאך"
רס"מ (מיל') רפאל אליאס מושיוף ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"מ (מיל') רפאל אליאס מושיוף ז"ל, לוחם בגדוד 6261 בן 33 מפרדס חנה-כרכור, שנפל במהלך העבודות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה. "כשיצאת למילואים ב-7 באוקטובר לא בכיתי, אפילו לא נלחצתי", סיפרה רעייתו הדס.
הלווייתו של רס"מ (מיל') רפאל אליאס מושיוף ז"ל
"ארי באותו הזמן רק התחיל את הצעדים הראשונים שלו, פספסת את זה. כל כך התרגשת לראות את כל ההתקדמות כשחזרת הביתה", הוסיפה. "באותו זמן הכנת אותי, אמרתי לי 'צריך לכתוב צוואה, אני צריך להשאיר מכתב'. אבל בסופו של דבר אתה זה שלא רצית, כי לא הסכמת לנבא את המוות. אתה כמו רפאל המלאך – תישאר מלאך. זכיתי להיות איתך 10 שנים של חברות ועד שנתיים של נישואין".
אמו ספדה לו: "רפא יקר, איזו מתנה קיבלתי מאלוהים. הייתי האמא הכי מאושרת בעולם, תמיד הייתי מאושרת איתך, נתת לי גאווה תמיד".
"רציתי להספיק הכל איתך"
רס"ן איליי לוי ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ן איליי לוי ז"ל, מ"פ בגדוד 202 של הצנחנים שנפל בקרבות במערב חאן יונס. "כבר דיברנו על הכל, היינו אמורים להתחתן. זה היה ברור לשנינו ומי חשב על זה בכלל עד שהגעת?", ספדה בת הזוג נרי.
הלווייתו של רס"ן איליי לוי ז"ל
"הייתי צריכה לשכנע אותך לחזור, ואולי זה היה הריב הראשון והיינו מתרגשים שהצלחנו לריב", הוסיפה. "היינו אמורים להספיק לאכול בכל המסעדות בתל אביב ובעול. רציתי לבשל לך, ושנעשה ארוחה ביחד עם חברים – דברים רגילים מדי. רציתי להספיק הכל איתך".
האב רענן ספד: "אתה הלב והנשמה של כולנו, האור של כולנו. מה נעשה בלי החיוך הממיס שלך ילד אושר? אתה כל כך מוכשר, כל כך מיוחד, כל כך מבריק וחכם. אומרים שהקב"ה לוקח אליו את כל הטובים, והוא אכן לקח את הטוב ביותר".
"נזכרתי שכשהיית צעיר לקחתי אותך לאימון כדורסל בפעם הראשונה במכבי תל אביב. נכנסת למגרש ועשית כל כך הרבה בושות. עשית רק מה שאתה רצית – בלי כללים ובלי חוקים, כזה היית. אני כל כך התפדחתי והתביישתי. רציתי שהאימון ייגמר ונלך הביתה. בסוף האימון ניגש אליי המאמן ואמר לי 'תשמע, הילד תותח. בכל דבר שהוא יבחר בחיים הוא יהיה תותח'. באמת היית תותח".
אחותו שירה ספדה: "איך אפשר להספיד אדם כמוך ככה בעמוד אחד? צריך ספר שלם. אני כל כך אוהבת אותך עד עמקי נשמתי אח אהוב שלי. הלב של הבית, העוגן והמצפן שלי, מה אני אעשה בלעדיך אהוב שלנו?".
"נתת כיוון ומשמעות לחיי"
רס"ל (מיל') יובל לופס ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') יובל לופס ז"ל, לוחם בגדוד 9206 בן 27 מכפר תפוח, שנפל באסון במהלך העבודות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה. "יובל היקר שלי, כשנולדת נתת כיוון ומשמעות לחיי", ספד לו האב יוחאי.
הלווייתו של רס"ל (מיל') יובל לופס ז"ל
"היית בן מצוין, ילד מקסים, מסודר, רציני ובעיקר שמח. יובל, מדינת ישראל גאה בך, כי למרות שהיית פטור לגמרי בחרת לחזור לצבא ולחזור לטנק שלך ולהילחם על הגנת מולדתנו", אמר האב. האם יוכבד הוסיפה: "היית ילד טוב ומקסים, אבא שדואג לבנות שלו. כל הזמן היית מתקשר אליי ואמרת לי 'אל תדאגי אמא', והייתי רגועה".
האח שמעון ספד:" אם רק היית יכול לענות לי עכשיו היית עונה בציניות אופיינית. תמיד צחקת עליי כי הייתי כותב, ועכשיו אני לא יכול להגיד מילה. היית אדם שעושה בלי יותר מדי שאלות. איש משפחה מעורר השראה כזה. יובלי שלי, אח יקר, הקרב שלך הגיע לסיומו".
"אני לא מעכל שאתה לא איתנו. תמיד היית לי לאח טוב ומדהים ואבא למופת", ספד האח יהודה. "מאז שהתחילה המלחמה התגייסת ישר והלכת להילחם, ומאז לא נפגשנו כולנו יחד. הייתי נותן הכל כדי שנהיה עוד שבת ביחד".
"הלוואי שיכולת להגיד שיהיה בסדר"
רס"ר (מיל') יואב לוי ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ר (מיל') יואב לוי ז"ל, לוחם בגדוד 8208 בן 29 מיהוד-מונוסון, שנפל באסון במהלך העבודות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה. "עבורי אתה תמיד תהיה התינוק שלי, זה שבילה אצלי ברחם כמעט תשעה חודשים", ספדה האם זיוה.
הלווייתו של רס"ר (מיל') יואב לוי ז"ל
יואב לוי ז"ל (עם הגיטרה)
"מיהרת לצאת, יש חיים שם בחוץ וצריך להספיק. יצאת לפני הזמן, ילד שקט, מופנם, רגוע, חייכן, כמעט לא בוכה והמוצץ תמיד בפה. חשבתי 'מה יש לו לילד הזה, אחיו עשה הכל מהר-מהר וזה בן שנתיים ומילה לא מוציא מהפה'. יום אחד המטפלת סיפרה שלימדה אותו צבעים, עשינו לו מבחן והוא ידע הכל".
בת הזוג יסמין נפרדה ממנו בדמעות: "כמה קסם יש בבן אדם אחד? אתה יחיד ומיוחד, מסוג האנשים שעד שלא מכירים אותך לא יודעים שצריך אותך בחיים. בתחילת המלחמה אמרתי לי כשדיברנו והיה לי קשה 'תזכרי תמיד שכשכל זה ייגמר נחזור לחיים שלנו'".
"בשלושת החודשים האחרונים שידרת לי ולכולם קלילות שכל כך אופיינית לך. הצלחת להרגיע אותי ולחכות איתך ביחד לשחרור. היינו אמורים להספיק כל כך הרבה דברים ביחד. הלוואי שיכולת להגיד לי גם הפעם שיהיה בסדר".
האח אביתר ספד: "כל כך אהבתי אותך, היית בשבילי מודל לחיקוי. בעל מידות טובות, זוגיות לתפארת. אין מילים לתאר בכלל מי היית וכמה נתינה ואהבה נתת לסובבים אותך. תמיד היית בא לדירה שלי מאחורי בית ההורים, תופס את הגיטרה ומנגן לי, וגם אני הייתי מנגן איתן ותמיד נהנה. ידעת את כל השירים החדשים, ואני הייתי מלווה אותך ושר. לא אהבת לשיר, בודדים בעולם שמעו אותך שר, ואני אחד מהם".
"מה זה לחיות בעולם בלעדיך"
רס"ר (מיל') אלקנה ויזל ז"ל
אלפים ליוו למנוחות את רס"ר (מיל') אלקנה ויזל ז"ל, מ"כ בגדוד 8208 בן 35 ממושב בני דקלים, שנפל באסון במהלך העבודות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה. "תמיד כששאלו אותי איך זה להיות אח תאום עניתי בפשטות שאני לא יודע ושאין לי איך לענות על השאלה, מכיוון שאף פעם לא חייתי ללא אח תאום, ועכשיו הלכת אחי התאום שגדול ממני ב-60 שניות, ובפעם הראשונה אני מרגיש מה זה לחיות בעולם הזה בלעדיך", ספד לו אחיו התאום איתמר.
הלווייתו של רס"ר (מיל') אלקנה ויזל ז"ל
"האמת אחי, אגלה לך בסוד שהפעם כן ידעתי. ב-8 באוקטובר, קצת לפני שיצאנו מהבית בשדרות, כשמסביבנו תופת ומלחמת, שלחתי לך הודעה ושאלתי אם אתם בבית ואם יש לכם ממ"ד. ענית לי בקצרה 'בואו, יש ממ"ד, אנחנו מחכים לכם'. אחרי שלושה ימים, לפני שנפרדנו ובאתי לחבק אותך, עברה לי בראש מחשבה 'לעזאזל, עוד שנייה יגייסו אותך ומי יודע מה יקרה הפעם'. בצוק איתן לקחו לך חתיכה מהמרפק, ומה הסיכוי שגם הפעם נצא בזול? מי יודע אם הפעם יהיה לך מזל?".
רעייתו גלית נפרדה ממנו: "אלקנה שלי, אלקוש. אהבת אותי כל כך ואני אותך. זהו, לא נוכל להיות יותר ביחד. הייתה לי תחושה לא טובה אתמוך, וכשדפקו ידעתי. אל תדאג, אני בסדר, אבל אתה כבר חסר לי. היית האדם הכי מיוחד בעולם כולו, הכי אמיץ, הכי כן, הדיבור בינינו לא ייפסק לעולם. כמו שלמדתי כשהתייתמתי בתור ילדה קטנה, שאבא שלי פה קרוב ואני יכולה וצריכה לדבר איתו, עכשיו גם הבעל שלי פה קרוב ואני יכולה וצריכה לדבר איתך".
"אתה כל העולם שלי"
רס"ל (מיל') הדר קפלוק ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ל (מיל') הדר קפלוק ז"ל, לוחם בגדוד 8208 בן 23 ממבוא ביתר, שנפל באסון קריסת הבתים במהלך העבודות ליצירת אזור חיץ במרכז הרצועה. "הדר הגיבור שלנו, אתה אדם של אנשים. תמיד חיפשת את החברה מסביבך", סיפר אביו אורן.
הלווייתו של רס"ל (מיל') הדר קפלוק ז"ל
"בכיתה ב', בלי מילה אחת באנגלית, ביקשת שאשאיר אותך לבד בכיתה בארה"ב כדי להתחבר לחברים. בדרום אמריקה התחברת בכל פעם למישהו אחר כדי לעשות איתו את האזור הבא", הוסיף. "בסוף השבוע האחרון היינו כולם ביחד, שלשום עוד הכנת לנו סטייק. כשדפקו לנו בדלת היית האחרון שחשבתי עליו, הרי התלוננת כל הזמן שאתם לא נכנסים ורק עושים שמירות".
אחיו גיל ספד לו: "אתה כל העולם שלי, כל החיים שלי היית חצי מחיי. לא היו אנשים כמוך ולא יהיו. אתה המלאך שלי. איך אפשר לאבד אח קטן? כל השנים תמיד הסתכלת עליי, תמיד קינאת בי והערצת. מה שאתה לא יודע זה שאני כל החיים האלה הסתכלתי עליך, איך קינאתי בך. אדם כל כך טוב, לב כל כך רגיש, בן אדם שיכול לעשות הכל. כל כך הערצתי אותך".
"אני כבר שעה שוכבת במיטה עם דמעות שלא מפסיקות לרדת ופשוט לא מבינה איך לא נראה אותך יותר", ספדה אחותו מאיה. "הדר אחינו הגדול, תודה ענקית על הדאגה שלך והאכפתיות שלך. תודה עליך. לימדת אותנו המון על החיים. תמיד דאגת לחייך ולצחוק, איזה צחוק וחיוך היה לך, איזה עיניים טובות, איזה לב ענק".
הלווייתו של סרן אייל מבורך טויטו ז"ל נערכה שלשום. אתמול הובאו למנוחות גם רב-סמל מתקדם (מיל') סרגיי גונטמכר, ורב-סמל (מיל') אחמד אבו לטיף זיכרונם לברכה.
היום יובאו למנוחות רב-סמל (מיל') ניקולס ברגר, רב-סמל מתקדם (מיל') מארק קונונוביץ', רב-סמל מתקדם (מיל') איתמר טל, רב-סמל מתקדם (מיל') אדם ביסמוט, רב-סמל מתקדם (מיל') שי ביטון חיון , רב-סמל מתקדם (מיל') דניאל קאסאו זגייה זיכרונם לברכה. טרם נקבע מועד הלווייתו של רב-סמל (מיל') סדריק גרין ז"ל.
פורסם לראשונה: 20:38, 23.01.24
