"ועדת הבדיקה הממשלתית למניעת אסונות תוך כדי פעילות מכינות קדם צבאיות" הוקמה שלוש שנים לאחר אסון נחל צפית באפריל 2018, אז נספו תשע נערות ונער בטיול גיבוש למכינה הקדם צבאית בני ציון. במאי 2022 הוגש דוח הביניים של הוועדה, וכעת היא פרסמה את הדוח הסופי והמשלים הכולל עדויות חדשות. יו"ר הוועדה כתבה: "לא תיקנו דבר, נכשלתי", והבהירה כי לדעתה יש להקפיא את פעילות המכינות.
לעיון בממצאי הדוח המלא - לחצו כאן
הוועדה הוקמה רק לאחר הלחץ שהפעילו הורי הנספים, אך יחד עם זאת, למרות דרישתם - היא לא פרסמה מסקנות אישיות. יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס שולמית וסרקרוג, ציינה בדוח המשלים כי "במהלך ניהול הבדיקה הבהרתי גם להורים שההצבעה על 'אשמים' אינה בגדר הסמכות שניתנה לנו, והעיקר ליצור מערכת בטיחותית נכונה יותר בעתיד, כדי שאלה שיבואו למלא התפקיד בעתיד, התנהלותם תשתנה".
דוח הביניים קבע בין היתר שמשרדי הביטחון והחינוך התעלמו מסמכותם לכפות כללי בטיחות על המכינות, ופעלו תוך ייעוץ משפטי שגוי, מוטעה ומטעה. הדוח היה ברור: על פי החקיקה הקיימת יש חובה לקיים את הפעילויות במכינות בתנאים פיזיים ובטיחותיים מתאימים, וכל זאת תחת פיקוח המשרדים. למרות זאת, עד היום, המכינות פועלות תחת חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך באופן וולונטרי בלבד.
מהעדויות שהגיעו לידי ועדת הבדיקה עלה כי כל הפניות למשרדים להפעיל את הסמכות שניתנה להם זכו להתעלמות. בדוח המשלים הובהר כי "החקיקה הקיימת מצביעה על חובה חוקית (ולא וולונטרית)". לוועדה הוגשה חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש, שהבהיר כי החוק והתקנות כיום אינם מסמיכים את משרדי הממשלה להורות למכינות לפעול לפי כללי בטיחות חדשים, שלא נקבעו במסגרת תהליך ההכרה במכינה.
בוועדה ביקשו להדליק נורת אזהרה, הנוגעת להתנהלות המכינות ולאופן קבלת החלטות: "כל אלה אסור שייעשו על ידי אדם אחד. מהעדויות ששמענו זיהינו תופעה, הקיימת לפחות בחלק מהמכינות, שלפיה יש מאפיינים של הערצה למי שנחשב כמנהיג המכינה, ו'תרבות' המכינה היא לקדש את דבריו של אותו מנהיג. לטעמנו יצירת תרבות שכזו אינה נכונה ואינה בריאה".
"פער לעומת פריפריה"
הוועדה צללה גם לתוך עולם המכינות שקמו ביוזמה של אזרחים פרטיים. "היוזמה להקמת מכינה נשארה אירוע שמגיע מהחברה האזרחית, מתוך יוזמה אישית", צוין בדוח. "מרגע שנוצרה מגמת המכינות - היא הפכה לנפוצה בעיקר בקרב בני שכבות המעמד הבינוני-מבוסס. הדבר יצר פער לעומת בני פריפריה ומשפחות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר, גם מפאת אי יכולתם לשלם את תשלום ההורים המתבקש מכל חניך.
"פה נכנס תפקידה של המדינה לבחון היכן צריך להקים את המכינה, לא רק בהיבט של זמינות ויוזמת האנשים מהשטח, אלא גם בהיבט של המקום שבו היא נדרשת בראייה רחבה מבחינה חברתית ולאומית". הוועדה ציינה כי המדינה נדרשת להכניס את היד לכיס וליזום כדי לאפשר הקמת מכינות מתוך ראייה רחבה של צרכים חברתיים ולאומיים. בדוח גם מצוין כי יש לתת הכרה סטטוטורית למועצת המכינות - דבר שלווה אף הוא בביקורת מצד ההורים. "זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת".
יו"ר הוועדה וסרקרוג, כתבה לסיכום: "אם בסוף השלמת הבדיקה חזרנו חזרה להמלצה להיצמד להסדר הוולונטרי מ-2018, לא תיקנו דבר. אלה שימונו במקום מי שהיה אמור ליצור מערכת בטיחותית נדרשת, יוכלו להמשיך ולנהוג כבעבר. מבחינה זו, אישית, נכשלתי". היא הבהירה כי במצב הנתון היא עומדת על דעתה כי יש להקפיא את פעילויות המכינות.
עם זאת, וסרקרוג נמצאת בדעת מיעוט, שכן חברי הוועדה הנוספים, האלוף במיל' גרשון הכהן ומנכ"ל משרד ההתיישבות לשעבר אבי נעים, הבהירו כי אינם תומכים בהקפאת פעילות המכינות - אך תומכים ביתר מסקנות הוועדה.
את הדוח קיבלו ההורים השכולים ימים ספורים לפני חג הפסח. איציק אור, אביה של אלה ז"ל, אמר בתגובה: "האסון הבא כבר קרה. שני הרוגים בשיטפון בנחל ציחור. אנשים ימשיכו להיהרג, ומדינת ישראל חיה עם זה. הקימו ועדה באיחור, הפוליטיקאים מתחמקים, הוועדה לא עשתה את עבודתה. מדינת ישראל נכשלה ובענק, למרות שהקימה ועדה".
רותם בר שלום, אמה של אילן ז"ל, אמרה בתגובה: "הוועדה כשלה. שני חברי ועדה אומרים 'יהיה בסדר', אך יו"ר הוועדה התהפכה. זו ועדת טיוח ובזבוז כספי ציבור. הם התפלספו במילים גבוהות ויפות אבל לא נתנו תוואי ברור לדרך בה מכינה צריכה להתנהג".