בימים האחרונים על רקע מלחמת חרבות ברזל מופץ סרטון הסברה ויראלי באנגלית של הסטנדאפיסט ואושיית הרשת מתן פרץ העוסק במקור המפתיע לסיסמה "Free Palestine". למאות אלפי הגולשים שכבר צפו בו מסביר פרץ שבכל פעם שהפלסטינים צועקים את שתי המילים הללו, הם בפועל קוראים להקמה של מדינת ישראל, משום שמי שהגה את הסיסמה היו בעצם פעילים ציונים בארה"ב בשנות ה-40 של המאה הקודמת. ואכן, פרץ צודק. בערך.
הוגה הסיסמה היה הלל קוק, מראשוני מחתרת אצ"ל בתחילת שנות ה-30 ולימים חבר האספה המכוננת והכנסת הראשונה. בשנים 1947-1940 הוא עמד בראש המשלחת הדיפלומטית של אצ"ל בארה"ב, שם הקים גופים שונים, שהמשמעותי בהם היה ועד ההצלה של יהודי אירופה, שהפך ב-1944 לוועד העברי לשחרור האומה.
קוק היה איש יחסי ציבור ותעמולה מעולה. הטוב ביותר מכל הפעילים הציונים. כפי שפרץ מסביר בסרטון, קוק הצליח לגייס לפעילותו את המחזאי והתסריטאי זוכה האוסקר בן הכט, ואיתו שורה ארוכה של שחקנים ומפיקים מהוליווד, סנטורים ומחוקקים, וגם מו"לים ועורכים בכירים בתקשורת האמריקנית. יחד עם כל הדמויות המשפיעות הללו הוא ניהל קמפיין יעיל למען הקמה של בית לאומי ליהודים בפלסטין המנדטורית. ב-1944 הוא הגה את התוכנית "Free Palestine" ("פלסטין החופשית", להבדיל מ"לשחרר את פלסטין"), והפיץ את עיקריה דרך רשת הפעילים והקשרים שטווה.
הסרטון של מתן פרץ:
אבל מה שמתן פרץ ורבים מאלה שמהדהדים את הסרטון מחמיצים זו המשמעות האמיתית של תוכנית Free Palestine כפי שראו אותה קוק ותומכיו. היא היוותה למעשה אלטרנטיבה לתוכנית בילטמור מ-1942 להקמת מדינה יהודית, שאותה קידמה התנועה הציונית בהובלת דוד בן גוריון. קוק הזהיר אז את נשיא ההסתדרות הציונית דאז חיים ויצמן ואת יתר חברי ההנהגה מפני הקמת מדינה שהלאומיות שלה מבוססת על דת. מדינה יהודית, הוא טען, תהפוך עם הימים לתיאוקרטיה, לשלטון דתי, שיחסל את המוסדות הדמוקרטיים והליברליים ויגרום לאפליה של הציבור החילוני והלא-יהודי כאחד.
קוק תבע שתוכנית פלסטין החופשית תהיה בעלת כמה מאפיינים מרכזיים שיבטיחו את האופי הדמוקרטי שלה. הוא קבע שפלסטין החופשית לא תהיה מדינה יהודית כפי שלא תהיה מדינה ערבית או מוסלמית. לשיטתו, זו תהיה מדינה חילונית שבה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה. במדינה תחיה האומה העברית (Hebrew), שמורכבת מיהודים שבחרו להיות חלק מהפרויקט הלאומי ומאלה שניצלו מרדיפות (בניגוד ליהדות התפוצות שבחרה להישאר בארצות מוצאה), לצד התושבים הערבים שחיו בפלסטין תחת השלטון העותמאני והבריטי.
לפי התוכנית של קוק, שני העמים היו אמורים לחיות תחת אזרחות שוויונית מוחלטת, בלי עליונות של אף קבוצה על השנייה, ובמסגרת מדינית שתידמה למדינות עם גיוון לאומי כמו שווייץ או בלגיה. המדינה תשתרע על כל שטחי פלסטין המנדטורית בין הים התיכון לנהר הירדן (כן, הוא דחה לחלוטין את רעיון החלוקה). פלסטין החופשית, הוא הדגיש, תהיה מדינה בעלת חוקה נוקשה וברורה שתבטיח את המוסדות הדמוקרטיים והליברליים של כל יושבי הארץ. ומעל הכול הזהיר קוק מפני שתי סכנות עיקריות. הראשונה הייתה הפנטזיה הבלתי מוסרית של חלק מהציבור היהודי לגרש את האוכלוסייה הערבית. השנייה: הלאומיות הדתית של המדינה היהודית, שעם הזמן תחסל את אופייה הדמוקרטי.
אי אפשר להתעלם מהדואליות והמורכבות של הלל קוק, שלמרות האמור לעיל היה חלק ממחנה הימין המיליטנטי של התנועה הציונית. הוא האמין במאבק אלים, חסר פשרות ועכבות, נגד הערבים והבריטים שמתנגדים להקמת מדינה שתהיה מקלט לאומה העברית, ולצד זאת קידם תוכנית שתביא להסדר מדיני עם שוך הקרבות.
ד"ר רנן יזרסקירונה טפרהתוכנית שלו שכנעה בשלב מסוים אפילו את נשיא ארה"ב הארי טרומן ואנשי ממשל רבים שלו. אבל הממסד הציוני גינה אותה והחרים את קוק ושותפיו. במשך שנים הוא נרדף והושמץ, וגורמים ציונים שיתפו פעולה עם שירות הביון הבריטי כדי להביא לגירושו מארה"ב. בהמשך, על רקע פרשת אלטלנה ב-1948, הוא אף נעצר לשלושה חודשים בישראל ללא צו חוקי וללא משפט.
מאז נדחק קוק לשולי הפוליטיקה וההיסטוריה הישראלית, אף שבמבט לאחור מדובר בבעל חזון שיכול היה להציל את מדינת ישראל מעצמה. אם ההסברה הישראלית מנופפת בזכרו – בצדק - כמי שהיה הראשון להגות את רעיון פלסטין החופשית, ראוי לקיים דיון מחודש ברעיונות שלו ובמשמעות האמיתית מאחורי הקריאה המקורית Free Palestine.
- ד"ר רנן יזרסקי כותבת בימים אלה ביוגרפיה על חייו ופועלו של הלל קוק
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
