(צילום: משי בן עמי)
רוסיה שיגרה טילים בודדים כאלה מפתיחת המלחמה באוקראינה. סין הדהימה בשנה שעברה את העולם עם ניסוי מתקדם בטיל שכזה. לארצות הברית כנראה אין עדיין יכולת מבצעית דומה - וכעת מתברר שגם איראן רוצה נשק היפרסוני. גורמים אמריקנים אמרו כי ישראל היא שתקפה אתמול בלילה במל"טים איספהאן, ואתמול (ראשון) חשף הפרשן הביטחוני של ynet רון בן ישי כי ייתכן שהמטרה הייתה למנוע מהאיראנים פיתוח טיל היפרסוני (שגא-קולי), נשק שעליו נאמר כי הוא "כמעט בלתי ניתן לעצירה".
הוא ציין כי ייתכן שהאיראנים מנסים – אולי בסיוע רוסי - לפתח נשק היפרסוני שבעתיד עשוי לשמש אותם לשיגור ראש קרב גרעיני לכל מטרה שיבחרו במזרח התיכון (כולל כמובן ישראל) ובאירופה ואפילו ליבשת אמריקה. נשק היפרסוני, גם ללא ראש קרב גרעיני, ייתן לאיראן מעמד של מעצמה צבאית עולמית, ויאפשר לה לכפות את רצונה במרחק של אלפי קילומטרים מגבולותיה.
בכיר איראני טען בשיחה עם "אל ג'זירה" כי המתקפה באיספהאן לא צלחה, בניגוד לדיווחים השונים: "זו תעמולה ישראלית שבאה לכסות על הכישלון. ההערכות שלנו כרגע הן שהמל"טים המריאו מתוך איראן, מנקודה קרובה לאיספהאן. ישראל יודעת טוב מאוד שתהיה תגובה, ארצות הברית מנתקת את עצמה מהאירוע כי היא יודעת שהוא נכשל". ברוסיה גינו היום את המתקפה באיספהאן. "אפשר רק לגנות מעשים שכאלו נגד מדינה ריבונית", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.
תיעוד איראני של הרחפנים שתקפו לכאורה באיספהאן
ניסוי רוסי בטיל היפרסוני, ב-2018
טילים היפרסוניים הם מהירים מאוד (לפחות פי 5 ממהירות הקול), מדויקים ויש להם יכולת לתמרן. הם יכולים לכלול יכולות שיוט ולשאת ראש נפץ גרעיני. לפני מעט יותר מארבע שנים חשף נשיא רוסיה אז והיום ולדימיר פוטין כי מוסקבה פיתחה טיל היפרסוני כזה, מסוג קינז'אל (פגיון) - בנאום שבו אמר כי הרוסים יכולים לפגוע כמעט בכל נקודה בעולם, ולחדור את ההגנה האווירית האמריקנית. אז נמסר כי קינז'אל יכול לפגוע בעשר מטרות בו-זמנית, ממרחק של יותר מ-2,000 ק"מ, ושניתן לשגרו ממטוסי מיג 31 וסוחוי 57.
במלחמה באוקראינה הרוסים השתמשו כמה פעמים בקינז'אל. השימוש המבצעי הראשון אי פעם בטיל היפרסוני נעשה כנראה ב-18 במרץ אשתקד, אז הרוסים השמידו לדבריהם מחסני נשק תת-קרקעיים במערב אוקראינה. יממה לאחר מכן נעשה בו שימוש לכאורה בהפצצת מתקן דלק, גם באפריל דווח על תקיפה בקינז'אל וכך גם במאי – אז נטען כי מפציצי טופולב 22 רוסיים שיגרו שלושה טילי קינז'אל לעבר מטרות בנמל אודסה.
שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו אמר באוגוסט כי במערכה מול אוקראינה הוכח שהטילים יעילים בפגיעה במטרות יקרות ערך. "השתמשנו בהם שלוש פעמים במהלך המבצע הצבאי המיוחד, ובכל שלוש הפעמים הם הראו יכולות מעולות", אמר שויגו. ביום חמישי האחרון, אחרי יותר מחצי שנה בלי דיווחים על שימוש בטילי קינז'אל, אמרו באוקראינה כי בתקיפה רוסית שבה יורטו 47 מתוך 55 הטילים ששוגרו - נעשה שימוש גם בטיל ההיפרסוני.
השימוש הראשון אי פעם בקרב: תיעוד פגיעת טיל קינז'אל במחסן נשק תת-קרקעי
קינז'אל אינו הטיל ההיפרסוני היחיד של רוסיה. בארסנל הרוסי נמצא גם זירקון, טיל היפרסוני ימי ששוגר בשבוע שעבר בניסוי למרחק של 900 ק"מ. "זה טיל שאין לו מקבילה בעולם", אמר פוטין בחודש שעבר.
ולא רק הרוסים מהללים את מערכת הנשק. בתחילת המלחמה נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בעצמו הודה כי "כמעט בלתי אפשרי לעצור טילים כאלה". ארצות הברית נמצאת בשלבי פיתוח של טיל היפרסוני, ואף ערכה אשתקד ניסוי מוצלח בטיל אחרי שורת כישלונות, אבל לא ברור אם כבר יש לה יכולת מבצעית. לעומתה, סין מתקדמת בהרבה בתחום זה וניסוי סודי שערכה באוגוסט האחרון אף הדהים את האמריקנים.
באותו ניסוי שיגרו הסינים טיל גרעיני היפרסוני, שחג סביב העולם לפני שהאיץ אל מטרתו. גורמים המעורים בנושא אמרו אז ל"פייננשל טיימס" כי הצבא הסיני שיגר טיל שנשא רכב גלישה על-קולי שחג במסלול נמוך בחלל לפני ששייט אל מטרתו. לפי שלושה מהגורמים, הטיל החמיץ את המטרה בכ-25 ק"מ, אבל שניים מהם ציינו כי הניסוי הראה שסין ביצעה התקדמות דרמטית בתחום, והיא מתקדמת בהרבה ביחס להערכה האמריקנית עד כה. "אנחנו לא יודעים איך הם עשו את זה", הודה אחד מהם.
בניגוד לטילים בליסטיים, טילים שכאלו – הכוללים לעתים רכבי גלישה - לא נעים במסלול פרבולי קבוע אלא יכולים לתמרן, מה שמקשה על המעקב אחריהם ועל היירוט. מומחה למדיניות נשק גרעיני סינית אמר אז כי רכב גלישה על-קולי לצד ראש נפץ גרעיני עלול "לשלול" את ההגנה האווירית האמריקנית שפותחה על מנת להשמיד טילים בליסטיים.
(צילום: משי בן עמי)
תיעוד הפיצוץ באיספהאן
הלילה אמרו גורמי מודיעין אמריקנים ל"ניו יורק טיימס" כי המתקפה באיספהאן בוצעה על ידי המוסד. איראן לא הסתירה את עצם התקיפה, אך טענה כי נגרם נזק מועט – בניגוד לדיווחים שונים לפיהם התקיפה הצליחה. בטהרן טענו כי המל"טים שתקפו - מסוג "קוואד-קופטר" (רחפנים בעלי ארבעה מדחפים) - הופלו כולם. הם אף חשפו תיעוד שבו נראים השרידים של "הרחפנים המתאבדים". לפני חודשיים טענו האיראנים כי פיתחו טיל בליסטי היפרסוני, אך עד כה הם לא הודו כי זה היה יעד התקיפה.
אין זו הפעם הראשונה שמיוחסת לישראל תקיפה באמצעות קוואד-קופטרים. ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי באוגוסט 2019 שלחה ישראל מל"ט מסוג "קוואד-קופטר מתאבד" ללב רובע הדאחייה בביירות – סמל ארגון חיזבאללה - כדי להשמיד את מה שגורמים רשמיים ישראלים תיארו כ"ציוד איראני לייצור טילים מדויקים".
ביוני 2021 התפוצצו מל"טים דומים באחד ממרכזי ייצור הצנטריפוגות העיקריים של איראן, שמטהרים אורניום בשני מתקני ההעשרה הגדולים במדינה - פורדו ונתנז. תקיפה זו התרחשה בכראג', בפאתי טהרן. איראן טענה אז כי לא נגרם נזק לאתר, אך תמונות לוויין הראו עדויות לנזק משמעותי.
לפני כשנה התפוצצו שישה "קוואד-קופטרים" בעיר כרמנשאה, שבה נמצא מפעל הייצור והאחסון העיקרי של איראן לרחפנים צבאיים. במאי 2022 תקיפת מל"ט כוונה לאתר צבאי רגיש ביותר מחוץ לטהרן, שבו איראן מפתחת טכנולוגיות עבור טילים, גרעין ומל"טים.
ראש המוסד לשעבר דני יתום התייחס באולפן ynet לתקיפה באיספהאן ואמר כי האיראנים "נחלשו מאוד לאחר שנפגעו כמה מראשיהם, אבל אני מציע לא להיות שאננים". לדבריו, "יש להם עניין לתקוף את ישראל כל עוד ישראל תוקפת אותם, והם ימשיכו לנסות ולפגוע בנו. עד היום במספר לא מבוטל של מקרים הם כשלו, אבל הם עדיין מחפשים ומנסים". אל"מ במיל' טליה לנקרי אמרה כי היא אינה אוהבת את החשיפה בארצות הברית על כך שישראל היא שתקפה: "חד-משמעית לא, זה מייצר חולשה מסוימת".
