ישראל ואיראן לא היו מעולם כה קרובות לעימות צבאי ישיר ביניהן, בוודאי מאז השיח שהתקיים בישראל לפני למעלה מעשור סביב האפשרות לתקיפת מתקני הגרעין באיראן. חיסולו המיוחס לישראל בדמשק של מפקד משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חסן מהדווי, מקרב את שתי המדינות לעימות כזה. לנוכח האיומים הנשמעים בימים האחרונים מצד בכירים איראנים בנקמה על הפעולה בדמשק, ספק רב אם ניתן יהיה למנוע תגובה איראנית חריפה וחסרת תקדים נגד ישראל.
סרטון עם טילים וכיתוב "אולי הלילה" הועלה ונמחק באיראן
דבריו של מנהיג איראן חמינאי בנאומו במהלך תפילת עיד אל-פיטר, כי ישראל שגתה בתקיפתה בדמשק ועליה להיענש על כך, אינם יכולים להתפרש אלא כעדות ברורה לנחישותה של איראן להגיב. נראה אפוא כי השאלה המרכזית כעת אינה אם בכוונתה של איראן להגיב, אלא באיזה אופן תבחר לעשות זאת.
נראה כי השאלה המרכזית כעת אינה אם בכוונתה של איראן להגיב, אלא באיזה אופן תבחר לעשות זאת
התשובה לשאלה זו מחייבת התייחסות לשלוש שאלות נפרדות. ראשית, האם התקיפה בדמשק חוללה שינוי בחוסר הרצון מצד איראן להיגרר לעימות צבאי כולל וישיר עם ישראל, ואולי אף עם ארצות הברית? חוסר רצון זה הוא שעמד עד כה בבסיס מדיניות ה"סבלנות האסטרטגית" שאימצה איראן לנוכח הסיכולים של בכירים איראנים בסוריה, שיוחסו לישראל מאז פרוץ המלחמה בעזה. גם בעצם ימים אלה נשמעים באיראן קולות המזהירים כי אל לה לאיראן לאפשר לישראל, ובעיקר לראש הממשלה נתניהו, לגרור אותה לעימות צבאי בלתי רצוי עם ארצות הברית. ניתן אפוא להעריך כי רצונה הבסיסי של ההנהגה האיראנית להימנע ממערכה צבאית כוללת נותר בעינו. עם זאת, מלחמות פורצות לעיתים גם כאשר שני הצדדים אינם מעוניינים בהן.
בנוסף על כך, עולה השאלה אם לנוכח חומרת התקיפה בדמשק – הן ביחס למעמדו של מהדווי והן ביחס למיקום התקיפה סמוך לשגרירות האיראנית בדמשק – ההנהגה האיראנית מוכנה ליטול סיכונים משמעותיים שמהם נמנעה בעבר. על רקע הדיווחים המתפרסמים בימים האחרונים, ומצביעים על כוונות קונקרטיות לתגובה ישירה מאיראן נגד ישראל, נראה כי התשובה לכך היא חיובית.
שאלה נוספת נוגעת לשינוי אפשרי בהערכת הסיכונים מצד איראן. זו עשויה להעריך – גם אם בטעות – כי תגובה מוגבלת נגד יעדים צבאיים בישראל, שלא תגרום בהכרח לאבידות בצד הישראלי, אין משמעותה בהכרח מלחמה כוללת. יתר על כן, נראה שחלק מהמסרים שהועברו עד הימים האחרונים מארצות הברית לאיראן חיזקו את ההערכה בטהראן כי גם תגובה ישירה נגד ישראל לא תוביל בהכרח להצטרפות ארצות הברית למערכה לצד ישראל.
גם בעצם ימים אלה נשמעים באיראן קולות המזהירים כי אל לה לאיראן לאפשר לישראל, ובעיקר לראש הממשלה נתניהו, לגרור אותה לעימות צבאי בלתי רצוי עם ארצות הברית
יש להניח כי המסרים המגיעים מארצות הברית ביממה האחרונה, והדגשת מחויבותה לישראל גם מצד הנשיא ביידן, נועדו להבהיר לאיראן כי אין בסיס להערכה אופטימית כזו מצידה. יש לקוות כי המסרים המעודכנים מוושינגטון - לרבות ביקורו המתוכנן של מפקד פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית, הגנרל אריק קורילה, בישראל לשיחות תיאום בנושא ההיערכות למתקפה אפשרית מצד איראן - יבהירו לה כי אין דין ישראל 2024 כדין ערב הסעודית, שהותקפה בספטמבר 2019 במתקפת טילים וכטב"מים איראניים מבלי שהדבר הביא לתגובה כלשהי מצד הסעודים או האמריקנים.
האם ישראל ואיראן לא יוכלו לקיים ביניהן מאזן הרתעה גרעינית הדדית?
בשולי הדברים, ההסלמה המסוכנת בין איראן לישראל שבה ומצביעה על הסכנה החמורה של מיס-קלקולציה בין שתי המדינות בהיעדר ערוצי קשר ישירים כלשהם ביניהן. סכנה זו עלתה בעבר בהקשר לאפשרות התחמשותה הגרעינית של איראן. בשיחות שקיימתי השבוע במדריד נשאלתי לא אחת בנוגע לחשש הישראלי מנשק גרעיני בידי איראן. עמיתיי האירופאים תהו אם ישראל ואיראן לא יוכלו לקיים ביניהן מאזן הרתעה גרעינית הדדית, כפי שהתקיימה בין ארצות הברית וברית המועצות בעידן "המלחמה הקרה".
רז צימט השבתי להם כי אחד ההבדלים הבולטים בין שני המצבים הוא שבין ישראל לאיראן אין ערוצי קשר שעשויים לאפשר העברת מסרים לשם צמצום הסכנה לעימות ביניהן. הידברות – ועל אחת כמה וכמה השלמה – בין ישראל לאיראן אינה עומדת בשלב זה על הפרק, וספק רב אם תהיה נכונות מצד הרפובליקה האיסלאמית לקיים ערוצי הידברות כלשהם (ישירים או עקיפים) עם ישראל, כל עוד לא חל שינוי מהותי בהנהגה האיראנית ובתפיסת עולמה הבסיסית, השוללת את עצם קיומה של ישראל. אף על פי כן, העימות המתמשך והמחריף בין ישראל לאיראן, הפיכתו מעימות עקיף (בעיקר באמצעות שלוחים) לעימות ישיר והתייצבותה של איראן על הסף הגרעיני הצבאי מחייבים בחינה מתמשכת ובלתי פוסקת בנוגע לאפשרות לכונן בעתיד ערוצי קשר – גם אם חשאיים ועקיפים – בין שתי המדינות לשם העברת מסרים ודה-אסקלציה.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב
