במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, נערך היום (שני) מפגש משותף לעמותת הנובה וליחידת להב 433 של המשטרה, שבמהלכו שותפו לראשונה משפחות נרצחי מסיבות ה"נובה" ו"פסיידאק" בקיבוץ רעים לרגעי הזיהוי של יקיריהן אחרי טבח ב-7 באוקטובר. במהלך האירוע קרובי נרצחים לא הפסיקו לבכות. קצין משטרה בשם יהונתן גנץ, שהיה מופקד על מידע וחיפוש שרידים, הקריא שיר שגרם להתרגשות רבה בקהל. קצין אחר סיפר באירוע כי בעבר הוא הפציר במשפחות לא להיחשף לאירועים שהתרחשו אחרי הטבח.
קציני ושוטרי יחידת להב 433 הקרינו לקרובי הנרצחים מצגות וסרטוני וידאו, שכללו מידע על איסוף הגופות, נוהל הזיהוי והעברת ההודעות למשפחות. המידע לא כלל מראות קשים או כאלה שפגעו בכבוד הנרצחים. האירוע כולו היה מאופק מבחינת שיתוף המידע, ובד בבד קשה רגשית מבחינת המשפחות.
הנשיא הרצוג אמר באירוע: "הטבח ברעים, במסיבת הנובה ובמסיבת הפסיידאק ומסיבות אחרות, הוא אחד הפוגרומים הקשים שידע עם ישראל בעידן שלנו, ואחד מפיגועי הטרור הרצחניים והמתועבים ביותר בהיסטוריה של העת המודרנית. אם בפרעות קישינב נהרגו כ-50 יהודים, במסיבה ברעים נרצחו מאות מאחיותינו ואחינו, וליבנו עדיין נקרע בדאגה ובתפילה לשובם של עשרות חטופות וחטופים, השבויים בידי ארגוני הטרור האכזריים בעזה.
"אני מודה לכל הגורמים, הגופים והמוסדות שעמלים כל העת, ורבים מהם באו לכאן גם היום. זו חובתן של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. החובה הזאת היא ללא פשרות, והיא נתונה לכל אחד ואחת מכם: בראש ובראשונה, היא נתונה לחטופות ולחטופים שעוד מצויים בתופת האכזרית, ואנחנו לעולם – לעולם לא נהיה שלמים עד שהם יחזרו סוף סוף הביתה בשלום. וכמובן לשורדות ולשורדים המתמודדים עם ההשלכות ארוכות הטווח – בגוף ובנפש, שעלינו כולנו החובה, ללוות אותם ככל שניתן, עד להחלמה מלאה".
הרצוג הוסיף: "ברוחם של האהובות והאהובים שלנו, אנחנו צריכים לוודא שטבח מחריד כזה לא יישנה – לא היום, לא מחר, לא אף פעם, ולהתחייב: עוד נרקוד בכל רחבי הארץ. עוד נהנה ממוזיקה. עוד נשמח ועוד נחגוג את החיים האלה, ונחיה זקופי קומה ובלי פחד בארץ שלנו. וננצח את הטרור למרות הכול, ובגלל הכול. יהי זכרם של חללות וחללי פעולת הטרור הנוראה בפסטיבל ה'נובה' והחגיגות האחרות ברוך, ואהוב, ונצור על לוח ליבנו לעד".
מפקד להב 433 ניצב מוטי לוי אמר: "קציני היחידה שיתפו בטיפול בנרצחים מרגע קבלת המידע, דרך הזיהוי במחנה שורה, המענה למשפחות והקשר עימן, סדר הפעולות וחקירת זירות שתי המסיבות שהתקיימו ברעים. המלאכה לא תמה ואנחנו נעשה הכול, אבל הכול, להשלימה. הפנים היפות והטובות של כלל הנרצחים מלווים אותנו מדי יום ולילה ואנחנו נעשה הכול למענם ולמענכם".
נמרוד ארנין, ממפיקי מסיבת ה"נובה", אמר: "איבדתי את איילת, אחותי הקטנה, שחייה נקטעו בגיל 22 ברגע של אכזריות, יחד עם חבריה - הם יצאו חמישה וחזרו שניים. בתוך האובדן העצום הזה, אנו חייבים למצוא את האור ולהאמין בתקווה. נוכחותכם כאן, היא מעמד של זיכרון ותקווה ומקור לעידוד ותמיכה. נפגשנו לחלוק אובדן משותף, אך גם כדי לחזק את התחושה של קהילה, שותפות לדרך והתמודדות משותפת. בעזרת אהבה ותקווה, אנו יכולים להתמודד עם האתגרים, להתגבר על הכאב, ולבנות יחד מציאות חדשה, שבה השמחה והאור מנצחים את החושך".
נעמה שמואלביץ, מנהלת עמותת קהילת שבט הנובה, סיפרה על הקמת העמותה כדי לסייע למשפחות הנרצחים במיצוי זכויות. לדבריה, "הנובה היא כולנו: מפיקים, רוקדים, מבלים ומבלות וגם השוטרים שסייעו, נלחמו בגבורה וחלקם נפלו. אחת הפעילויות הקרובות של העמותה תהיה הסדרת המתחם ברעים, כי זה המקום שבו היו הרגעים האחרונים של היקרים לנו. צוות של העמותה פועל בנושא יחד עם קק"ל במטרה לבנות מתחם מסודר, להסדיר את הגישה ולשפר את הנראות שלו.
"בנוסף, הקמנו עמוד ייעודי לזכויות עבור המשפחות שיפרט את האפשרויות שעומדות בפני משפחות הנרצחים. יתווספו לו פעילויות מגוונות ורבות כדי שכל אחד ואחת מבני ובננות המשפחות יוכלו למצוא פעילות טיפולית או הפגתית. יצרנו שיתופי פעולה עם עמותות שנותנות סיוע בכל הקשור בתמיכה בתעסוקה ובחודש הבא ייצא מיצג הנצחה גדול לארה"ב. שכל העולם יראה מה קרה כאן ב-7 באוקטובר".
עומרי כוכבי, ממפיקי ה"נובה" וחבר עמותת קהילת הנובה, אמר: "העולם של כולנו השתנה לנצח. דווקא במקום שבו היינו כשבט מאוחד בשמחה ובאהבת חינם, דווקא כשהכול התחבר לו יחדיו, דווקא בזמן זריחה קסומה, דווקא אז נפתחו שערי הגיהינום והנורא מכל קרה. זה מפגש רשמי ראשון של כולנו, ובשבילנו זו תחילתו של המסע המשותף שנגזר על כולנו משפחות יקרות. הנצחת הנרצחים והנרצחות, אחינו ואחיותינו, עומדת בראש מעייננו ובמרכז הווייתנו ולכן נקים בית לשבט הנובה ונרכז בו את פעילויות ההנצחה".
