אלף תלמידים יהודים מצרפת עמדו דקת דומייה לזכר הנרצחים
(צילום: יח"צ)
11 בני אדם נרצחו ועוד עשרות אחרים נפצעו בגל הטרור של חודש מרץ המדמם, ובמערכת הביטחון נערכים להמשך המתיחות עם תחילת חודש הרמדאן מחר. הפיגוע הראשון בחודש מרץ היה הדקירה בחיזמא שליד ירושלים ב-2 לחודש, והאחרון התרחש אתמול - כשאזרח ישראלי נדקר ונפצע קשה באוטובוס בגוש עציון. גל הטרור לא התחיל אמנם במרץ, אך בסוף החודש הוא הסלים משמעותית - עם שלושה פיגועים קטלניים תוך זמן קצר, שבהם נרצחו 11 בני אדם: שוטרים, אזרחים ועובדים זרים. אלה האנשים ששילמו בחייהם בעקבות גל הטרור הנוכחי.
"גיבורה שלי": לורה יצחק (43)
לורה יצחק מבאר שבע, אם לשלוש בנות (14, 12 ו-6), עבדה בסוכנות רכב סמוך למתחם ביג בעיר ונרצחה על ידי המחבל מוחמד אבו אלקיעאן בתחנת הדלק. יצחק הייתה אמורה לפגוש את בעלה טל ולאסוף אותו לסידורים כשהמחבל הבחין בה, התנפל עליה מאחור ודקר אותה פעם אחר פעם. למרות זאת, היא המשיכה להילחם על חייה. דברי ההספד של בנותיה הגדולות, אפרת (14) ונועה (12), לא הותירו עין אחת יבשה. "לעולם לא אשכח אותך, בכל מקום תהיי בלב שלי", אמרה הבת הבכורה בבכי. נועה התייפחה גם היא מול קבר אמה: "אני בטוחה שאת נמצאת במקום טוב למעלה. אני רוצה לומר לך שאני אוהבת אותך מאוד".
באוהל האבלים השתיים התקשו לדבר, ושיתפו את ynet ו"ידיעות אחרונות" בכתב במחשבותיהן על האם שנרצחה. "אני רוצה להרגיש אותך", כתבה נועה. האחות הגדולה כתבה: "גיבורה שלי, אני לא יודעת איך אמשיך מפה".
"אימא שלי היקרה, אני רוצה לשמוע אותך קוראת לי 'נונה' עוד ועוד, איך הלכת לי ככה? העולם ריק בלעדייך והבור שנפער בחיי לא יכול להתמלא", כתבה נועה. "אני לא יודעת איך נמשיך בלעדייך. הרבה אנשים אומרים שנתגבר אבל איך אפשר להתגבר בלי אימא?".
"חייל נאמן בצבא הרבי": משה קרביציקי (50)
הרב משה קרביציקי, אב לארבעה ילדים בני 10 עד 22, היה חבר בקהילת חב"ד בבאר שבע. אחרי שהמחבל דקר למוות את יצחק בתחנת הדלק, הוא דרס אותו למוות כשרכב על אופניו. הרב זלמן גרליק סיפר בהלווייתו: "הרב משה היה חייל נאמן בצבא הרבי בבאר שבע. ניהל בית כנסת ובית תמחוי לאוכלוסייה מבוגרת דוברת רוסית בשכונת נחל בקע".
גרליק, שמנהל את בית חב"ד המרכזי בעיר, סיפר ל-ynet שעבד יחד עם הרב משה קרביצקי במשך שנים. "כל התושבים זוכרים אותו, הם מתקשרים בלי סוף. הרב הצטרף אלינו לפעילות בבית חב"ד לפני כ-15 שנה", אמר. לדבריו, "הוא למד בישיבת חב"ד בקישינב, ועלה לארץ, היה חדור שליחות ונתינה".
"עמוד התווך": דוריס יחבס (49)
דוריס יחבס, אם לשלושה ילדים, נרצחה בחנות בגדים במרכז ביג דקות ספורות אחרי שהמחבל דרס למוות את קרביצקי. בהלווייתה נשמעו קריאות נגד השר לביטחון הפנים עמר בר-לב, שקרא להכניס לכלא את המחבל שמת, והאלמן יוסי ביקש להפסיקן: "אם אתם מכבדים את אשתי היקרה, תנו לה את הכבוד הראוי לה".
האלמן ספד: "דוריס אשתי היקרה, האימא של הילדים שלי שגידלנו אותם ביחד. אנחנו מבקשים ממך סליחה, לא נשכח אותך בחיים. היית עמוד התווך, היית המקשרת של כל המשפחה. תמיד עזרת לכולם, אבל הגיע אדם מגעיל, זוהמה, שונא יהודים, שלקח את החיים שלך מאיתנו. לקח וקטף אותך מאיתנו. תמיד תהיי איתנו בלב ובנשמה, מבטיח שאשמור על הילדים כמו שאת שמרת. אוהב אותך והילדים אוהבים אותך, סליחה דוריס".
הלווייתה של דוריס יחבס
(צילום: אריק מרמור)
אחריו דיברה דינה אוזן, אחותה של הנרצחת. "את לב ענק, כל יום בקשר עם אימא ואבא", אמרה. "דרוכה כל הזמן לסייע, במסירות לילדייך, הקשר החם הזה כבר לא יהיה. איך נשרוד בלעדייך אחותי היקרה? מבטיחה שנשמור לך על הילדים". אמה של דוריס פרצה בבכי: "מי ישמור עליי? אני הולכת למות. הרגו אותך, אני לא אסלח להם".
אחד הנוכחים אמר לשר בר-לב: "רק להדגיש שהיא נרצחה בגלל שהייתה יהודייה. כבוד השר, תגיד את זה. תגיד את זה בתקשורת שבגלל שהיא הייתה יהודייה היא נרצחה". השר השיב לו: "אתה צודק".
"איש תם וישר דרך": מנחם יחזקאל מנוחין (67)
מנחם יחזקאל מנוחין נרצח אחרי שהמחבל יצא מהחנות בה דקר את יחבס, עלה לרכבו, התנגש ברכב אחר ויצא ממנו. יפתח, אחיו של המנוח, ספד לו: "קשה לי לעמוד פה ולהספיד את אחי היקר. אנחנו המומים וכואבים לעמוד כאן ולהיפרד ממך. נרצחת על ידי בן עוולה בגלל היותך יהודי".
הלווייתו של מנחם יחזקאל שנרצח בפיגוע בבאר שבע
(צילום: רועי עידן)
"עלינו מהודו והגענו לבאר שבע ב-1963 ומאז אנחנו פה", סיפר האח. "גרנו במעברת באר שבע, ההורים חינכו אותנו על אהבת ארץ ישראל והמסורת היהודית. הוא היה נותן תרומות בסתר מקצבת הנכות שלו. אימא שלנו הלכה מאיתנו לפני ארבע שנים ובקשתה האחרונה הייתה שנשמור עליך. אתמול לא הצלחנו לשמור עליך. נלקחת מאיתנו באכזריות".
גם ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ' נשא דברים בהלוויה. "רק לפני מספר דקות נודע לי שנולדתי באותו רחוב בניין ליד בניין ליד מנחם", אמר. "איש תם וישר דרך. אוהב את מסורת ישראל עם ישראל ותורת ישראל הקדושה, שקם בבוקר לעוד יום של שגרה בבירת הנגב, עירו של אברהם אבינו. מסע של טבח, רצח בדם קר, של אויב מבית כאן בארצנו".
"הבן אדם הכי חייכן שראיתי": יזן פלאח (19)
יזן פלאח נרצח מירי המחבלים איימן ואיברהים אגבריה, שפתחו באש לעבר קבוצת שוטרים שירדו מאוטובוס ברחוב הרברט סמואל בחדרה. קרוביו סיפרו שהתעקש להתגייס למג"ב. הוא הותיר אחריו את הוריו, רביע ודינה, ושתי אחיות, התאומה סלאם והאחות הצעירה עדן. שלשום, שלושה ימים אחרי הרצח, התקיימה עצרת ענק בהשתתפות אלפים לזכרו ביישוב הדרוזי כסרא-סמיע. "המטרה הייתה לנחם את המשפחה, להיות לצדה ולחזק אותה", אמר יאמן חטיב שיזם את העצרת. בין היתר יצרו המשתתפים כיתוב עם שמו של השוטר שנרצח ואת תאריך נפילתו. על קיר גדול ממול הודלקה כתובת אש עם המילים "יזן, אתה בלב".
העצרת בכסרא-סמיע
(צילום: אסף מגל)
"יזן נולד ב-20 באוגוסט בשעה רבע ל-12, ואני נולדתי ב-21 באוגוסט בשעה 12 ורבע. חצי שעה אחריו. היינו ביחד מגיל אפס", סיפר נאיף חריש, חברו הקרוב של יזן. הוא הוסיף: "יש לנו הרבה חוויות, דברים שעשינו ביחד. לאכול, לבלות. לכל מקום אנחנו הולכים ביחד בעצם. התכונה שהכי מאפיינת אותו? החיוך. הוא כל הזמן חייך. הבן אדם הכי חייכן שראיתי בחיים".
לואיי, דודו של יזן, אחיה של אמו, סיפר על הקושי הגדול של האם דינה: "תמיד קראנו לה הבדרנית של המשפחה. היא זו שעושה צחוקים, בתוך המשפחה, בקבוצת הווטסאפ שלנו. תמיד בבוקר שולחת לנו סרטונים. אתמול, אחרי שסיימנו את הלוויה ועלינו לבית, היא אמרה לי בבכי מר: 'לואיי, חרב עולמי. אני כבר לא אהיה מה שהייתי'".
"מפקדת קטנה": שיראל אבוקרט (19)
שיראל אבוקרט נרצחה לצידו של יזן, והשניים אף צולמו יחד בקורס שבו השתתפו. אבוקרט עלתה לישראל עם משפחתה מצרפת בשנת 2006, ולמדה בתיכון ריגלר בנתניה. קרוביה מספרים שהחלום שלה היה להתגייס למג"ב. היא הותירה אחריה הורים ואח. מכרים של המשפחה סיפרו שהאם דבורה אמרה להם: "ברחנו מצרפת כדי שיהיה לנו ביטחון וכאן היא הלכה, במדינה שלנו, זה לא הגיוני. רציתי לתת להם חיים טובים וביטחון".
בהלווייתה קראה האם בכאב: "אני רוצה את הבת שלי. למה? למה? רוצה להיות שם במקומה. שיראל שלי, איך לא שמרתי עלייך?". בת הדודה טרי ספדה לה: "קשה לעכל שזו המציאות שלנו. שלא נזכה לראותך שוב, לצחוק איתך, לחגוג איתך את החיים. כמה שהיית מיוחדת. איזה לב היה לך. כמה שהיית חזקה. רק מלראות אותך הייתה נכנסת לנו שמחה ללב וגאווה". ביום שלישי האחרון הגיעו ראש העיר נתניה מרים פיירברג ומנהל תיכון ריגלר אורי כהן להעניק לאמה את תעודת הבגרות של אבוקרט, וסיפרו לה על הצטיינותה.
שותפתה לחדר במוצב, יובל שרוני, סיפרה כי "הקצינים ראו בה מפקדת קטנה. שיראל תמיד דאגה לכולם, רק לאחרונה, בתענית אסתר, היא בישלה עבור כל החברים כדי שיהיה להם מה לאכול. תמיד הייתה עם חיוך ולא התלוננה".
"חשבו שפה בטוח": ויקטור סורוקופוט (32) ודמיטרי מיטריק (23)
ויקטור (סשה) סורוקופוט נכנס לישראל עם אשתו בספטמבר 2016 כתייר ובקשתו למקלט מדצמבר 2016 נדחתה ביוני 2020. מיטריק נכנס לישראל בשנת 2019, גם כן עם ויזת תייר. הוא שהה שלא כחוק מסוף ינואר של אותה שנה והתגורר עם חברתו. המחבל, דיא חמארשה, רצח את השניים כשישבו בפתח מכולת בבני ברק. משפחותיהם מבקשות לקבור אותם באוקראינה, אך בשל המלחמה במדינה לא ברור מתי יתקיימו ההלוויות.
באתר שיחה מקומית נכתב כי איליה, אחד מחבריהם, אמר כי "הם הגיעו לפה כי המצב באוקראינה מאוד קשה והם רצו להרוויח קצת כסף ולחזור להתחיל את החיים שלהם. אחד היה נשוי והשני התכוון להתחתן, לא היו להם ילדים". איליה סיפר גם שמאז פרוץ המלחמה, השניים רצו שבני משפחתם יגיעו לישראל. ״כולם באוקראינה רצו לבוא לפה, כי חשבו שפה לא מסוכן, שפה הכי בטוח".
איוון, חבר נוסף שעבד עמם בשיפוצים, סיפר: "סיימתי לעבוד וחבר שלי אמר שקרה משהו בחנות, שהרגו מישהו. לא האמנתי. עשיתי טלפונים ולא הייתה תשובה, עד שאמרו לי שהם קיבלו כדור בראש. הם היו אנשים טובים, עם לב זהב שעוזרים לכולם ואוהבים לחיות. כל יום ישבנו יחד, גרנו דלת מול דלת. התחושה קשה מאוד".
"עשה אותי מלכה": יעקב ישראל שלום (34)
יעקב ישראל שלום יצא לקניות שגרתיות לעת ערב, בעת שחמארשה החל את מסע הרצח הקטלני שלו בבני ברק. יעקב רצה לנסוע עם אחד מבניו ושתי בנותיו הקטנות, אך אשתו אפרת אמרה לו שהבנות צריכות כבר לישון. בסופו של דבר יעקב החליט לנסוע רק עם הבן שילה (13) - וכשהשניים שבו אמר יעקב לבנו לעלות הביתה ושהוא כבר יגיע. כמה רגעים אחר כך אפרת התקשרה ליעקב ואמרה ששמעה פיצוצים מתחת לבית. יעקב ניסה לבדוק מה קרה וכשפנה לרחוב ביתו - נורה למוות על ידי המחבל.
אוריאל, בנו של יעקב, בבית העלמין
(צילום: ניצן דרור)
משפחתו של יעקב ומכריו סיפרו שהיה אדם טוב שתמיד נתן לאחרים והגיש עזרה. "הוא כל הזמן היה עם הילדים שלו, דאג להם ועשה אותי מלכה, זה כואב לנו, בלתי נתפס", אמרה אפרת. אמו זהבה, שהתאלמנה רק לפני שנה וחצי, ציינה שמדובר באובדן גדול למשפחה. "זה ילד שאף פעם לא דרש, כיבוד הורים אצלו זה היה הכי חשוב. אין מצב שיגיד 'לא' כשמבקשים ממנו משהו, לא משנה אם זה ביום או בלילה".
הבן הבכור אוריאל (15) היה קשור מאוד לאביו, בשל היותו תלמיד ישיבה הוא לא ראה את יעקב ביומיים האחרונים. אתמול, למשמע הדיווח על "פיגוע בבני ברק", קיבלו בני הישיבה שיחות טלפון מהוריהם שסיפרו להם שהכול איתם בסדר. "רק אני לא קיבלתי שיחה", אמר הבן הבכור. "יותר מאוחר אמרו לי שלא מוצאים את אבא שלי". אוריאל סיפר עוד בדמעות: "זה לא נתפס, אני לא מצליח לעכל את זה שלא אראה אותו יותר בחיים. ליל הסדר לא יהיה אותו דבר, שום דבר לא יהיה אותו דבר, אנחנו אוהבים אותו כל כך".
"גבורה יהודית": אבישי דוד יחזקאל (30)
אבישי דוד יחזקאל הגן בגופו על בנו הפעוט בזמן הירי – ושילם בחייו. המחבל ירה בו מחוץ לביתו ברחוב השניים בבני ברק, ורעייתו נעמה - שנמצאת בחודש השמיני להריונה - שמעה את היריות. עוברי אורח אמרו לה שהוא פונה לבית החולים, ובני משפחתו הגיעו למכה בתי חולים כדי לאתרו - אך מחוץ לכל טיפול נמרץ נחלו אכזבה. רק לאחר זמן רב נודע למשפחה על הסוף הטרגי – שאבישי אינו בין החיים.
ריאיון עם אחיו של אבישי, עובדיה
(צילום: משי בן עמי)
"תמיד הכנסת שמחה לבית. היית אח נפלא. זה קשה מאוד, זו אבדה גדולה לא רק לי אלא לכל עם ישראל", ספד לו אחיו, הרב עובדיה יחזקאל. "היית לי אח אחד, עכשיו גם את זה אין לי. כמה דאגת לי. בימים האחרונים באת ל'כולל' כדי ללמוד חברותא. באת להיפרד. איך עזבת אותנו? איך בנך יגדל? אני מבקש שאנחנו נראה אותך בבוא משיח ושתבוא הגאולה". האח סיפר כי בליל הירי אחיו התקשר אליו, אמר לו שהוא שומע יריות וביקש שיישאר בבית - ומאז לא שמע ממנו יותר. "הגנת על הילד כמו נשר וקיבלת את הקליעים. הראית גבורה יהודית אמיתית, נהרגת על קידוש השם".
הרב מנשה יחזקאל, אביו של אבישי, אמר על בנו: "איזה ילד הוא היה. תמיד צחק. הגבורה שלו אפיינה אותו, הוא נשכב על הילד. השאיר אחריו אישה הרה מסכנה. אבל אלה דרכי ה'".
"הציל אנשים ממוות": אמיר חורי (32)
רס"ב אמיר חורי אחראי, יחד עם חברו לצוות רס"ם ע', לסיום מסע הטרור הרצחני בבני ברק. השניים קיבלו קריאה על הפיגוע, נסעו למקום במהירות כשחורי רוכב על אופנוע - ובהיתקלות פנים מול פנים מול המחבל חיסלו אותו. חורי נורה, נפצע אנושות, ובהמשך נקבע מותו בבית החולים. עשרות חרדים הגיעו להלווייתו של חורי, ערבי-נוצרי, בבית העלמין בנוף הגליל. סגן ראש עיריית בני ברק גדליהו בן שמעון סיפר: "הגעתי לכאן בשם כל תושבי העיר. גם במישור הפרטי אני חב לו חוב ענק, הוא נהרג בדיוק בכניסה לבניין שבו הבן שלי ובני משפחתו מתגוררים. כל משפחתי חבה לו חוב אישי. האופנוע שלו היה ממש בפתח בניין המגורים של בני".
אביו של אמיר חורי ובת זוגו, יום אחרי הפיגוע
(צילום: שמיר אלבז)
יותר מאלף בני משפחה, שוטרים, מכרים ותושבי הצפון הגיעו לטקס ההלוויה שנפתח בפרקי תפילה מפי כומר אורתודוקסי. ג'ריס חורי, אביו של אמיר שגם הוא שירת במשטרה, ספד לבנו בבכי: "אמיר היקר, העין דומעת, הלב כואב והמוח לא מאמין שלא נוכל לראות אותך עוד. על תכונותיך הנעלות שמעו בכל הארץ. כשיצאתי לגמלאות עברת לגור בנוף הגליל, סיימת תיכון בהצטיינות. טיילת ועשית מה שרצית, החלטת להמשיך את לימודיך. רצית להיות רופא, למדת שנה רפואה. לאחר מכן הפסקת ואמרת לי 'אבא, אני רוצה ללכת בעקבותיך, להיות שוטר'. התחלת לעבוד במרחב ומיד רצית להמשיך בלימודים האקדמיים. סיימת תואר ראשון במשפטים, הצטיינת בכל דבר, גם בלימודים וגם במשטרה. רק לפני כמה חודשים קיבלת תעודת הצטיינות וקידום בדרגה.
"לו רק ידעת כמה אנשים מכל הארץ התקשרו, השאירו הודעות, באו הביתה. לא מכיר אותם, באו ללחוץ ידיים", הוסיף האב. "כדוגמה, אני רוצה להקריא הודעה שמישהו שלח אליי מתוך מאות הודעות. 'בוקר טוב אבא יקר, אני יהודי תושב עכו. אני יושב ובוכה ובוכה ובוכה. אני מקנא בבן שלך. מקנא בו כי הוא הגן על נשים וילדים. מקנא בו כי בזכותו הוא הציל עשרות אנשים ממוות. מקנא בו כי אלוקים לקח אותו למקום קדוש וגבוה שאנחנו אף פעם לא נגיע לדרגה שלו. תזכרו תמיד שאמיר לא היה בן אדם, אמיר היה מלאך. הוא זכה להציל אנשים גם בחיים שלו, הוא זכה להציל אנשים גם במוות שלו. מקנא בכם הורים יקרים שגידלתם בבית שלכם מלאך, שהבאתם לו חינוך וערכים בחיים'".
תיעוד חיסול המחבל ממצלמת גוף של רס''ם ע'
(צילום: דוברות המשטרה)
מועצת העיר בני ברק תדון בדרך שבה יונצח חורי, כשחבר המועצה יעקב וידר הציע לקרוא על שמו רחוב. בת זוגו של חורי, שני, ספדה לו גם היא: "אהבת חיי, הלב שלי, אתה גיבור אמיתי, אתה אריה בדיוק כמו הקעקוע שיש לך על הגוף. יית אמיץ, להיכנס לתוך האש בלי פחד בעיניים. אני מכירה אותך הכי טוב ולך יש את האומץ הזה. למה כל כך הרבה אנשים צריכים להכיר אותך ככה? אני תמיד סיפרתי עליך לכולם, התגאיתי בך. אמרתי 'אתה אמיר שלי', עכשיו אתה אמיר של כולם".
