"הקול שלהן": משפחות התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר הודיעו היום (רביעי) על החלטתן להתאגד במאבק לחשיפת המחדלים במוצב והקמת ועדת חקירה ממלכתית. "לא נסכים למסמוס ולטאטוא, לא נסכים שהתפטרויות ינקו את האחראים", אמרו ההורים. "בשמן אנחנו דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית - ומיצוי הדין על כל האחראים.
תיעוד חטיפת התצפיתניות מנחל עוז
הפורום שיכיל את בני המשפחות זכה לשם "הקול שלהן - פורום משפחתו התצפיתניות", והוא נועד "להזכיר לכולם את הקול שלהן, הקול שהושתק והקול שדיווח עד הרגע האחרון". המשפחות הוסיפו כי "בשמן, אנחנו דורשים שהמחדלים במוצב נחל עוז שהביאו למותן ייחקרו באופן ספציפי בוועדת החקירה שתקום".
דרור אשרם, אביה של התצפיתנית סמל שי אשרם, אמר כי "בראש ובראשונה אנחנו רוצים שהדרג הצבאי ייקח אחריות. הם צריכים להישפט ומי שיימצא אשם ישב בכלא וגם יורד בדרגה - גם הדרג הפוליטי. ראש הממשלה צריך ללכת הביתה, כי כולם אשמים. המחדל עצום".
הוא סיפר כי "יש לי סכין בלב ובכל בוקר אני קם עם כאבים בחזה. שמונה וחצי חודשים שאני לא נח ולא ישן והם לא הולכים הביתה. היו התראות, היה תחקיר. כולם עצמו את העיניים. אני מוטרד שידחו וידחו את הוועדה ואנחנו נהפוך למירון 2. אני לא אתן לזה לקרות".
על בתו, סמל אשרם שנפלה בגיל 19, אמר: "הקרע הוא קרע ענק. קרע עצום. אנחנו מבקשים להנציח את הגבורה שלהן. הבת שלי הייתה גיבורה, הבנות האלה כולן היו אמיצות וזלזלו בדברים שהן ראו". הוא תיאר כיצד התצפיתניות נותרו במיגונית הפתוחה, ללא נשק. "שש שעות לא היו כוחות בנחל עוז. איפה הם היו? הבנות היו ללא השגחה.
"כששאלתי את מפקד החיל מה היה תפקידן של הבנות בזמן חדירת מחבלים לא הייתה לו תשובה. זו בושה וחרפה שחייל לא יודע מה תפקידו. מה הן עשו שם? הן לא נהרגו, כל הבנות נרצחו. לא היה להן נשק ואנשים צריכים לשלם על המחדל הזה. אני רוצה שיישפטו על רשלנות מקצועית", סיכם.
ליאור גלס, אביה של סמ"ר ים גלס ששירתה בנחל עוז כמפקדת, אמר כי "עברו כבר שמונה חודשים ואנחנו עדיין לא יודעים כל מה שקרה במוצב. למה היא נהרגה? זה מטריד אותנו, אנחנו רוצים לדעת מה קרה שם. איך יכול להיות שהמוצב נכבש תוך כמה דקות ובמשך שעות אף אחד לא הגיע להציל את הבנות שהיו לכודות בחמ"ל? אנחנו מקווים שתוקם ועדת חקירה, ושתהיה חקירה מיוחדת של מה שקרה במוצב נחל עוז באופן ספציפי. זה אחד האירועים הקשים במלחמה".
הוא הוסיף כי "החיים שלנו שונים. אנחנו מתגעגעים לים והולכים לבקר אותה הרבה, כמה שאפשר. גרנו בהולנד ובגיל 18 היא חזרה והתגייסה. אנחנו כל הזמן חושבים 'מה היה אם'. היא הייתה אמורה להיות כבר משוחררת, היה לה תיק מוכן ליפן והיא תכננה ללמוד הנדסת מחשבים באוניברסיטה. אני מתגעגע לצחוק שלה".
מפורום המשפחות החדש נמסר כי "נוכח העובדה שגם שמונה חודשים אחרי עוד לא התקבלה החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ונוכח העובדה שיש מעין השלמה ציבורית שהתפטרות של בכירים מספיקה וזוכה לכבוד, החליטו המשפחות להתאגד ולפעול יחד. בימים הקרובים יחל הפורום להוביל גם פעילות ציבורית".
במוצב נחל עוז נפלו בשבעה באוקטובר התצפיתניות אביב חג'ג', יעל לייבושור, נועה פרייס, שי אשרם, הדר כהן, רוני אשל, שחף ניסני, שירת ים עמר, מיה ויאלובו פולו, שיראל מור, ים גלס, שירה שוחט, נועם אברמוביץ, עדי לנדמן ושיר אילת ז"ל. התצפיתנית נועה מרציאנו ז"ל נחטפה מהמוצב ונרצחה על ידי מחבלי חמאס. חמש תצפיתניות מוחזקות עדיין בשבי חמאס: קרינה ארייב, נעמה לוי, לירי אלבג, אגם ברגר ודניאלה גלבוע. התצפיתנית אורי מגידיש, שנחטפה גם היא מהמוצב, חולצה מהשבי על ידי כוחות הביטחון, 23 ימים לאחר חטיפתה.
