תקדים בבית המשפט העליון: עונשו של תושב חיפה בשנות ה-20 לחייו, שהורשע בהריגה במסגרת הסדר טיעון, קוצר בשבע שנים. הנאשם נידון ל-25 שנות מאסר לאחר שהודה בביצוע הריגה של אמיר חילף ב-2016. במסגרת ההסדר הוא הורשע בנוסף בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק. כעת, עם התערבות העליון, העונש כאמור קוצר באופן משמעותי ל-18 שנים, בניגוד לנקבע בהסדר ולעמדת המדינה.
מדובר באירוע שהתרחש במאי 2016. הצעיר ירה בתת מקלע לכיוון קבוצת אנשים שעמם היה מסוכסך, וגרם למותו של אמיר חילף, בן 19 מבסמת טבעון. בנוסף גרם לחבלה חמורה לקטין שעמד בצומת סמוך למקום ונפגע מהירי.
הצעיר הודה כי בעקבות סכסוך בין חבורות נקבע מפגש. לאחר מכן, בזמן שהוא רכוב על קטנוע עליו נהג חברו, הוא ירה שמונה כדורים לפחות לעבר קבוצת אנשים, וכך הרג את חילף. במסגרת הסדר הטיעון הסכים הצעיר כי יושת עליו עונש של 25 שנות מאסר בפועל ופיצויים של 256 אלף שקלים. גזר הדין ניתן ב-2019, ונקבע כי ההסדר "משקף איזון ראוי בין השיקולים השונים".
אלא שאז שני השותפים למעשה הורשעו גם הם במסגרת הסדר טיעון. העבירות בהן הודו היו פחותות יותר - סיוע להריגה, סיוע לחבלה בכוונה מחמירה, סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות וסיוע לעבירות בנשק. במקרה של שותפיו לא הושגה בין הפרקליטות לסנגורים הסכמה על העונש, ולכן בית המשפט המחוזי קבע אותו. גזר הדין קבע להם עונשים קלים בהרבה של שש וארבע שנים בכלא.
הנאשם המרכזי ערער על עונשו באמצעות עורך הדין יעקב קמר, שטען שהפער בין העונש של הלקוח שלו לבין אלו שלהנאשמים האחרים הוא בלתי סביר, וטען בנוסף שהוא אולץ להגיע להסדר עקב לחצים ולכן לא היה צריך לכבד את עסקת הטיעון.
השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף, ואלכס שטיין קבעו בהחלטה נדירה: "הגענו לכלל מסקנה כי העונש שהוטל על המערער, על אף שהיה פועל יוצא של הסדר הטיעון והיה נכון בשעתו, פוגע בעיקרון אחידות הענישה באופן המצדיק את התערבות בית המשפט. עיקרון אחידות הענישה, הנגזר מעיקרון שוויון הנאשמים בפני החוק, מנחה את בית המשפט לשמור על הלימה בין עונשיהם של נאשמים בעלי נסיבות אישיות דומות, אשר ביצעו עבירות דומות באופיין ובנסיבותיהן".
"לאחר שצפינו בסרטונים המתעדים את האירוע, ועל אף ששותפיו של המערער הורשעו בסיוע, הם היו במעגל הפנימי של העבירות. אף מטעם זה מדובר בפער חריג בענישה", הוסיפו השופטים.
עו"ד יעקב קמרעורך הדין קמר מסר בתגובה: "אני שמח שבית המשפט העליון קיבל את טענתי שיש להעדיף במקרה זה את עיקרון השוויון בפני החוק על פני עקרונות אחרים. התוצאה היא פסק דין תקדימי שבו לראשונה סטה בית משפט מהסדר טיעון - דווקא לקולא, ועוד בהפחתה של שבע שנות מאסר. כך תוקן, לטעמי רק במידה מסויימת, העוול שנעשה לנאשם".
הפרקליטות מסרה בתגובה: "מדובר בנאשם שירה בנשק אוטומטי שהחזיק ללא רישיון, בלב העיר חיפה, וגרם למותו של צעיר ופצע אחרים, והכל בגין סכסוך בין קבוצות צעירים. בית המשפט המחוזי גזר עליו, במסגרת הסדר, עונש מוסכם של 25 שנות מאסר, שאף ביהמ"ש העליון ציין בהחלטתו שהיה 'נכון בשעתו'".
"באופן חריג ביותר ובניגוד לעמדת המדינה, ביהמ"ש העליון התערב בעונש המוסכם לנוכח העונשים הקלים יחסית שנגזרו על שותפיו של הנאשם לאירוע, לאחר שכבר הסתיים משפטו, מה שפגם בעיני השופטים בעיקרון אחידות הענישה באופן המצדיק התערבות. אנחנו סבורים כי אין בפער זה לכשעצמו כדי להצדיק הקלה בעונשו של היורה. זאת, נוכח חומרת המעשים, הפגיעה הקשה בקדושת החיים, נגע האלימות הפושה בציבור בכלל ובחברה הערבית בפרט, העובדה שדובר בעונש מוסכם וכן התנגדותה הנחרצת של משפחת המנוח".
