ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה הערב (שלישי) את שר החוץ ישראל כ"ץ לתפקיד שר הביטחון במקומו של יואב גלנט - שפוטר בפעם השנייה בכהונת הממשלה ובזמן מלחמה. זהו ללא ספק התפקיד הבכיר ביותר שמילא כ"ץ אי פעם, וגם כזה שעשוי להכשיר את דרכו לראשות הממשלה. זאת, אחרי שתי כהונות בתפקיד שר חוץ, וכהונה אחת כשר אוצר, שר תחבורה, שר אנרגיה, שר חקלאות ושר לענייני מודיעין.
ישראל כ"ץ בן ה-69 אינו מאוהדיו הגדולים של נתניהו, אך בממשלה הנוכחית הוא התקרב אליו והוכיח נאמנות. נתניהו לא זיהה בו איום, וחשב כי למנות את כ"ץ המנוסה והוותיק לתפקיד שר הביטחון ירגיע את ההפתעה בציבור ואת התגובות מפיטוריו של גלנט - שנתפס שר ביטחון טוב שזכה לציונים טובים יחסית מאזרחי ישראל. נתניהו הבין שאם ימנה לתפקיד את אבי דיכטר, למשל, המהלך לא יעבור ציבורית.
במשך השנים כ"ץ נתפס בציבור כבולדוזר, בעיקר בתקופה שכיהן כשר תחבורה. ואולם, בשנה האחרונה זכה לביקורת רבה, בין היתר בשל הידרדרות מעמדה של ישראל בעולם. בשנים האחרונות הוא הוריד פרופיל והשקיע מאמצים גדולים לחזק את מעמדו בתוך הליכוד.
פיטורי גלנט - כל העדכונים:
כ״ץ ושר החוץ הצרפתי - בעיצומו של משבר חריף בין המדינות
(צילום: אלכס גמבורג, לע"מ)
מהכפר לצמרת הפוליטית
כ"ץ נולד בשנת 1955 באשקלון לזוג ניצולי שואה שעלו מרומניה. הוריו איבדו את רוב משפחותיהם במחנות ההשמדה במלחמת העולם השנייה, והוא גדל במושב כפר אחים. בנעוריו למד בישיבה התיכונית אור עציון בראשות הרב חיים דרוקמן. בצבא שירת בצנחנים, עבר קורס קצינים והגיע לדרגת סרן.
בהיותו סטודנט, היה כ״ץ יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ופעיל התאחדות הסטודנטים הארצית. יחד עם צחי הנגבי הוא נאבק במה שהם כינו ״האלימות וההסתה נגד מדינת ישראל״ על ידי הסטודנטים הערבים בקמפוסים. דרכי הפעולה שלהם תוארו בתקשורת כאלימות. בין השאר נטען כי במהלך דיון באוניברסיטה כ"ץ חטף את המיקרופון מידי הדיקן, דבר שהביא לעימות עם רקטור האוניברסיטה גדעון שפסקי. כן נטען שהוא פיזר התקהלויות של סטודנטים ערבים באמצעות שרשראות ברזל.
במסגרת המאבקים מול הפגנות הסטודנטים הערבים באוניברסיטה הועמד כ"ץ לדין משמעתי, אולם זוכה על ידי ועדת המשמעת בראשות הפרופסור גבי שליו. בהמשך כלא את רקטור האוניברסיטה רפאל משולם בחדרו, במחאה על מה שכינו "ההתעלמות מן האלימות הערבית בקמפוס" במרץ 1981. בעקבות זאת הורחק מהלימודים למשך שנה.
2 צפייה בגלריה
יוכל לנהל מלחמה בשבע חזיתות? כ״ץ ושר הביטחון גלנט - שפוטר
(צילום: אלעד מלכה, AP Photo/Virginia Mayo)
הדרך בליכוד
בתחילת דרכו בליכוד כ״ץ היה מקורב לאריאל שרון, והקים את ״מחנה שרון״ בליכוד אחרי מלחמת לבנון הראשונה, והדחת שרון ממשרת שר הביטחון בעקבות המלצות ועדת כהן. בהמשך שימש כעוזרו של שרון במשרד התעשייה והמסחר.
כ"ץ כיהן כחבר כנסת של הליכוד מאז שנת 1998 ומילא תפקידים רבים ומגוונים. הוא נבחר פעמיים לנשיא ועידת הליכוד ופעמיים ליו״ר מזכירות הליכוד: בפעם הראשונה ב-2004, כאשר גבר על אברהם הירשזון ומיכאל רצון, ובפעם השנייה ב-2013, כאשר גבר על מירי רגב ברוב מכריע, למרות התייצבות רבים משרי הליכוד לצידה - תפקיד בו הוא משמש עד היום.
הישגים לצד תוכניות שנותרו במגירה
בין ההישגים שנזקפים לזכותו של כ"ץ ניתן למנות את הסכם ״שמיים פתוחים״ עם האיחוד האירופי בשנת 2013 שהציפה את ישראל בטיסות זולות. הוא הגה את תכנית "האיפרדות" מעזה, שנועדה לאפשר היפרדות מהאחריות על חייהם האזרחיים של תושבי הרצועה, תוך הקמת אי מלאכותי בינלאומי ובו נמל ימי ומתקני התפלת מים וייצור חשמל, שיחוברו לעזה בגשר, שאמור לתת לתושביה מוצא לעולם, לספק להם שירותים אזרחיים במקום מישראל, תוך שמירה של הביטחון בים והבידוק בנמל בידי ישראל. עם זאת, התוכנית לא יצאה לפועל והסטטוס קוו, שהתקיים בין עזה לישראל, נותר ללא שינוי. הוא גם יזם את תכנית מסילות לשלום איזורי.
המשבר עם פולין - ביום הראשון בתפקיד
החל מ-17 בפברואר 2019 כיהן כ"ץ כשר החוץ, תחילה כממלא מקום (עד 29 במאי 2019) ובהמשך במינוי של קבע, בנוסף להיותו שר המודיעין. ביומו הראשון בתפקיד, חולל משבר מדיני עם פולין, כאשר אמר בראיון לתקשורת הישראלית כי "הפולנים יונקים את האנטישמיות עם חלב אמם".
תקופת הקורונה כשר האוצר
במאי 2020 מונה לשר האוצר – באחת התקופות הקשות של משבר הקורונה. במהלך כהונתו עסק בעיקר בטיפול במשבר הכלכלי שפרץ במהלך מגפת הקורונה. במהלך תקופה זו אישר כ"ץ שלושה סגרים על המשק, עם פיצויים מעטים, דבר שהיה אחד הגורמים המשמעותיים לסגירתם של כ-70 אלף עסקים קטנים. בנוסף, מאפריל 2020, אישר הוצאה לחל"ת, במקביל להארכה של תקופת הזכאות במענק אבטלה; מענק האבטלה בוטל ביוני 2021. בתחילת 2021 ניסה כ"ץ להמריץ צעירים לחזור לעבוד באמצעות מענק חזרה לעבודה. בנוסף, גם ביטל מיסי קניה בהיקף 1.45 מיליארד שקל בשנה.
במהלך קיץ 2020 התפטר ראש אגף התקציבים שאול מרידור, וביקר את כ"ץ: "פועל בשביל אינטרסים צרים, עשה מעשים שלא יעשו, אי-אפשר היה לעבוד איתו". בהמשך התפטרו גם החשב הכללי, רוני חזקיהו, וגם מנכ"לית המשרד, קרן טרנר אייל, שמתחה ביקורת על תפקודו של כ"ץ.
הידרדרות במעמדה של ישראל - וציוץ הביצה
מתחילת השנה חזר כ״ץ לכהן כשר החוץ במסגרת הסכם הרוטציה בינו לבין אלי כהן. במהלך כהונתו נרשמה הידרדרות קשה במעמדה של ישראל ברקע המלחמה בעזה וההכרה של ספרד, נורבגיה ואירלנד במדינה פלסטינית. כ"ץ הורה על החזרת השגרירים משלושת המדינות האלה ולמעשה עד היום לא החזיר לשם את השגרירים ובפועל היחסים המשיכו להידרדר.
לצד זאת, בשנה האחרונה הוא פעל לשימור הלגיטימציה הבינלאומית, לשכנוע שרי חוץ בעולם לקבל את הנוסחה שלפיה אין הפסקת אש בלי שחרור חטופים, וכן כמעט אפס ניתוקי יחסים דיפלומטיים.
כ"ץ גם הכריז על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש כאישיות לא רצויה וסירב לאפשר לשר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזף בורל לבקר בישראל. הוא ניהל מלחמה גלויה בנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן והציג אותו כדיקטטור כשהוא משתמש בהדמיות AI לדמותו של ארדואן עם סינוואר והנייה – דבר שזכה למליוני שיתופים בטורקיה.
כ"ץ רשם לעצמו במהלך המלחמה כמה ציוצים מביכים שבהם עשה שימוש ב-AI. באחד מהם דיבר על ביירות עולה בלהבות אך הציג תמונה של הפצצות בעזה משנת 2019. בשנייה הראה את חמינאי בתוך ביצה ("איראן היא כמו ביצה: קשה מבחוץ ורכה מבפנים"), ציוץ שזכה לביקורת רבה ברשת.
היחסים עם נתניהו והשאלות על המינוי
כ"ץ הבין היטב את תפקידו במערכת מול נתניהו. הוא ויתר על ניהול היחסים עם ארה"ב והשאיר אותם לשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר. הוא התמקד בעיקר ביחסים עם האיחוד האירופי והאו"ם.
בתקופה האחרונה נתניהו קירב אליו את כ"ץ וצירף אותו לפורום ניהול המלחמה. בשנים האחרונות צבר כ"ץ נסיון כחבר בקבינט המדיני ביטחוני, ואולם, נשאלת השאלה האם לסרן במילואים ישראל כ"ץ יש את הנסיון הנדרש לעמוד בראש מערכת הביטחון בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות. מצד שני הוכח כבר שמינוי של שר ביטחון שהיה אלוף או רב אלוף – לא ערובה להצלחתו. אולי הגיע הזמן למנות שר ביטחון אזרח שלא מחוייב למערכת. בכל מקרה – יש להניח שבתקופה הקרובה נתניהו יהיה לא רק שר החוץ אלא גם שר הביטחון. כ"ץ וסער יהיו סוג של דחלילים, כדברי גורם במערכת הפוליטית.
