הערב (ראשון) זה מתחיל. אחת המדינות החשוכות בעולם, ששייכת לציר השנאה, שנמצאת באותה מחלקה עם איראן, הופכת לנוצצת בעולם. כל הזרקורים עליה. לא מדובר בכדורגל. מדובר בקמפיין יחסי הציבור היקר ביותר, ככל הנראה, שהיה בתולדות האנושות. עוד ייכתבו מחקרים על השקעת העתק, שכללה שוחד חסר תקדים ברמה הבינלאומית, ועוד אלפי עובדים, למעשה עבדים, שנהרגו כדי לאפשר את הפארסה הגלובלית הזאת. שריקת הפתיחה מגיעה. מונדיאל החרפה יוצא לדרך.
בימים האחרונים עסקה התקשורת הבינלאומית בסוגיית האלכוהול בכלל והבירה בפרט. אפשר יהיה לקנות בשטח האצטדיון או שמא חל איסור? זו לא באמת שאלה חשובה. כאשר זכתה קטאר במכרז, היא התחייבה לשמור על כללי פיפ"א, שכוללים הסכם עם חברת הבירה באדוויזר. אז התחייבה. אף אחד לא יבטל את המשחקים דקה לפני שהם מתחילים. זו הפרה קטנה וצרה קטנה. קצת פחות אלכוהול לא יגרום נזק לסדר העולמי. הסיבות לאיסור הן אלה שמערערות את הסדר העולמי.
קטאר הפכה למממנת הגדולה ביותר של האיסלאמיזם. מוסלמים ראויים לחופש דת, וגם המימון עצמו הוא לא הבעיה. הבעיה היא שמדובר באינדוקטרינציה איסלאמיסטית ברוח האחים המוסלמים. המסגדים שקטאר מממנת הם חממה לטרור. צרפת דרשה ממנה להפסיק לממן מסגדים שיוצרים הקצנה. אל דאגה. אם הכסף לא מגיע במסלול אחד, הוא יגיע במסלול עקיף אחר. תמיד אפשר, בשיטת האחים המוסלמים, להקים עוד "קרן צדקה".
עד שמת לא מזמן, זה היה השייח יוסוף אל-קרדאווי, הפוסק הסוני החשוב ביותר, שישב בקטאר, והגיש משם תוכנית שבועית שכולה הסתה. הוא הטיף, למשל, להשלמת העבודה של היטלר בנוגע ליהודים. הוא תמך בטרור. הוא היה הרועה הרוחני גם של חמאס וגם של טארק רמדאן, מי שנחשב לנציג הבלתי מעורער של האחים המוסלמים באירופה, עד שנעצר בחשד למעשי אונס.
קורה כאן משהו מעניין. מבחינת רוב מדינות ערב קטאר היא מדינה עוינת, ולא רק בגלל ערוץ אל ג'זירה, שמטפח את האיסלאם הרדיקלי, שהמוסלמים מואסים בו. כבר ב-2017 התכנסו בקהיר מדינות המפרץ ומצרים כדי לעסוק בקטאר, תוך כדי הודעה על ניתוק היחסים. באותו מפגש הוצגו גם תנאים לחידוש הקשר. התנאי החשוב ביותר שהוצג היה: "התחייבות למאבק בקיצוניות ובטרור על כל צורותיהם, מניעת מימון, והפסקת ההסתה ושיח השנאה".
זה מעניין, משום שסעודיה עצמה הייתה בעבר המממנת המובילה של ההקצנה האיסלאמית כמעט בכל פינה בתבל. כאשר הבינה שהגולם קם על יוצרו, החל השינוי. קטאר נכנסה לוואקום שהותירה סעודיה, וגם הפכה ליריבה, כמעט אויבת שלה. נכון שהושג פיוס, אבל היריבות נמשכת. ויחד עם איראן, שתי המדינות ניצבות בראש החזית להפצת הרעל הרדיקלי בעולם המוסלמי.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזיקטאר מצליחה לעבוד על רוב העולם רוב הזמן. היא שומרת על יחסים טובים עם המערב, ובאותו זמן מטפחת את האיסלאמיזם האנטי-מערבי. כך, למשל, בעשור הקודם היא השקיעה 1.3 מיליארד דולר באוניברסיטאות עילית בארה"ב, בנוסף להון עתק שהושקע במכוני מחקר, בחברות לובינג ובמשרדי עורכי דין. מדובר בתמנון רב-זרועות. וכסף קונה השפעה. אין סיכוי שפקולטה או מכון מחקר שממומנים על ידי קטאר יפרסמו מאמר ביקורת על סכנת האיסלאמיזם. להפך. וקשה שלא להבין שהמגמות האנטי-ישראליות הידועות של לימודי המזרח התיכון בארה"ב הן גם פועל יוצא של המימון מקטאר.
עכשיו זה המונדיאל. בתחרות אחת כבר יש מנצח. זה המונדיאל המושחת ביותר והיקר ביותר בהיסטוריה. תחקיר של ה"גרדיאן" מעריך שמדובר בכ-6,500 הרוגים במהלך הקמת אתרי הטורניר, בגלל תנאים מחפירים. בנוסף, קטאר השקיעה 220 מיליארד דולר, והיא מצפה להכנסות זניחות של 20 מיליארד בלבד. עם הוצאת עתק כזאת היה אפשר לתקצב כל משפחת פליטים פלסטינית ביותר מרבע מיליון דולר. היה אפשר להפוך את עזה לסינגפור ואת ג'נין למנהטן. אבל ממתי האיסלאם הרדיקלי התעניין בעשיית טוב? ברוכים הבאים לאורות הנוצצים, בקטאר החשוכה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
