שרון בס עמדה הערב (ראשון) מחוץ לטרמינל 3 בנמל התעופה בן גוריון כשהטלפון הנייד שלה קפוץ בין אצבעותיה, ממתינה לקבל הודעה על כך ששתי הנכדות של חסידת אומות העולם שהצילה את סבתה הגיעו לישראל. אחרי שראתה בעיניה את לסיה אורשוקו ואלונה צ'וגאי, בס לא הייתה יכולה לעצור את ההתרגשות. "חשוב לנו להמשיך ולהקנות להן מעמד הולם במדינה", אמרה.
ביום שני שעבר חשפנו ב-ynet כי נכדתה של שורדת השואה פניה בס מנסה להציל את הנכדות של מריה בלישצ'יק מתופת המלחמה באוקראינה. בליש'ציק המנוחה קיבלה ב-1995 חסידת אומות העולם יחד עם הוריה ואחותה, אחרי שמשפחתה הפכה את בס, נערה יהודייה שהסתתרה ביערות אוקראינה במלחמת העולם השנייה, לבת בית.
אורשוקו (36) וצ'וגאי (47) נמלטו בתחילה מאוקראינה המופצצת לפולין, אחר כך עברו לגרמניה - והערב, אחרי כמה ימים בדרכים, נחתו בישראל בטיסה ישירה ממינכן. "זו סגירת מעגל", אמרה נכדתה של שורדת השואה בעקבות מאבקה לחלץ את שתי הנכדות מאימת צבא רוסיה. "זה צדק היסטורי, מכאן אנחנו לוקחים אותן הביתה".
עם שרון המתינו בשדה גם אביה עומר ובנה יהונתן. לובה, בת דודתן של שתי הנכדות שמתגוררת בארץ, החזיקה בידיה צמד זרי פרחים. "אני לא מאמינה שזה קורה, אחרי כל השיחות והפחד אני רואה אותן פה". למקום הגיעו גם גל קפלן הראל עם בנותיה לי ונטע. צ'וגאי טיפלה בעבר בשתי הבנות בעבר, וכולן רצו לראות אותה בריאה ושלמה.
כמה שעות לפני הנחיתה נתקלה בס בבעיה לא צפויה, כשגילתה שלא מילאה עבור השתיים טופס הצהרת בריאות. ברגע האחרון המשימה הושלמה, אורשוקו וצ'וגאי עלו על הטיסה הראשונה מפולין לגרמניה בדרך לטיסת ההמשך לישראל. "מאוד חשוב לנו לתת להן ביטחון מכל כיוון, גם אישי וגם כלכלי, שיזכו לחיים טובים כמו שמגיע להן", אמרה בס.
אחרי החיבוקים והדמעות, אורשוקו הצליחה להגיד "תודה אדוני ישראל". צוג'אי סיפרה: "אנחנו עייפות כי היינו בדרכים, אבל אין לנו מילים לתאר את התחושה שהמדינה עזרה לנו להגיע. הדרך לא הייתה קלה, היו כמה בעיות, אבל עכשיו הכול בסדר".
"פעם אנחנו עשינו טוב ועכשיו עושים לנו טוב"
על ההחלטה של נכדת שורדת השואה לסייע לנכדות של חסידת אומות העולם, אמרה צ'וגאי: "זה מוזר איך הכול מסתובב, איך פעם אנחנו עשינו טוב ועכשיו עושים לנו טוב. משפחת בס תמיד עזרה לנו ופועלת מהלב".
רגע לפני הכניסה למכוניות שאולי תוביל את השתיים לעתיד טוב יותר, הביטה בס בהמולת החיבוקים מהצד ואמרה: "היום בבוקר ניסינו לדמיין את סבתא שלי ואת הבריחה שלה. הבית שאימא וסבתא שלהן נתנו לסבתא שלי הציל אותה. לכן אנחנו מרגישים שהתודה שהן אומרות זה כאין וכאפס לעומת התודה שאנחנו חייבים להן".