השופטים יצאו נגד המניע הפרסונלי בחוק הנבצרות, הבהירו שוב ושוב כי בידי בג"ץ סמכות לבקר שיפוטית חוקי יסוד – אבל הכיוון שבו יבחרו לצעוד עדיין לא ברור. הדיון הדרמטי בבג"ץ סביב התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שמקשה מאוד את הוצאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות, נמשך אתמול (ד') יותר מחמש שעות, ובמהלכו התבטאו רבות שלושת השופטים בהרכב – הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית – נגד אותו מניע פרסונלי של החוק, שנועד להגן על נתניהו ולמעשה לאפשר לו להפר את הסכם ניגוד העניינים שלו.
5 צפייה בגלריה
נציג נתניהו התריע מהשלכות של התערבות בחוקי יסוד, רגב תקפה בטוויטר באמצע הדיון - וחיות הצהירה: "אנחנו א-פוליטיים"
(צילום: עמית שאבי, שלו שלום)
פוגלמן: "בית המשפט מוסמך להתערב בחוקי יסוד"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
אבל השאלה האם לראשונה אי-פעם יבטל בית המשפט תיקון לחוק יסוד נותרה פתוחה גם בתום הדיון הממושך. אפשרות אחרת שעלתה בדיון היא קביעה שהתיקון לחוק יחול רק מהכנסת הבאה. ייתכן כמובן שהעתירות יידחו למרות הערות השופטים, או שהם יחליטו להוציא צו על תנאי שיחייב את הכנסת ונתניהו להגיע לדיון נוסף בסוגיה – ובמקרה שכזה הם עשויים להרחיב את הרכב השופטים להרכב מורחב יותר, כזה שאולי תהיה לו "לגיטימיות" רבה יותר להתערב בחקיקת יסוד. שאלת ההתערבות בחוקי יסוד תעלה גם בחודש הבא בדיון הנפיץ הנוסף שמתוכנן ב-12 בספטמבר – סביב העתירות נגד ביטול עילת הסבירות – ולדיון הזה כבר נקבע הרכב חסר תקדים של כל 15 שופטי בית המשפט העליון.
חוק הנבצרות, נזכיר, חוקק בכנסת בהליך זריז של כחודש אחד בלבד ורק לאחר הגשת עתירה נגד נתניהו בדרישה להוציאו לנבצרות. החוק החדש קובע כי הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאינו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת – שם יידרש רוב של 80 חברי כנסת למהלך.
החוק החדש מונע למעשה אפשרות להוציא את נתניהו לנבצרות מעילה משפטית, ונטל מידי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את הסמכות לקבוע בשאלת הנבצרות. בכך הוא מאפשר לנתניהו להפר את הסכם ניגוד העניינים שעליו חתם בשל המשפט נגדו ולעסוק בחקיקת המהפכה המשפטית – אף שהיועמ"שית קבעה כי הוא מנוע מלעסוק בשינויים במערכת המשפט – מבלי לחשוש מהוצאה לנבצרות.
לאורך הדיון אתמול שאלה מרכזית שעלתה היא האם בכלל יש לבית המשפט סמכות להתערב בחוקי יסוד, ושלושת השופטים הדגישו שהתשובה חיובית. בפסיקות עבר, נזכיר, נקבע שהאפשרות הזו קיימת בנסיבות חריגות, כגון ניצול לרעה של סמכותה המכוננת של הכנסת או פגיעה קשה בעקרונות השיטה הדמוקרטית, אבל בית המשפט מעולם לא מימש את האפשרות הזו בפועל. "בית משפט מוסמך לבקר חוקי יסוד", הצהיר המשנה לנשיאה פוגלמן. בהתייחסות לדבריו של אחד הדוברים בדיון בנוגע לשאלה הזו, הוא הוסיף: "נשמע כאילו אנחנו בקרקע לא חרושה לגמרי. אולי עוד צריך לחרוש אותה, אבל הקרקע כבר יש בה תלמים".
השופט יצחק עמית אמר מצדו: "בית המשפט מרסן את עצמו כשמדובר בחוקי יסוד, אבל הדחיפות וה'פלסטלינה' שעושים בהם מאששים את הטענה שחייבת להיות ביקורת שיפוטית". הנשיאה חיות תהתה: "השאלה היא האם הליך חפוז מתוך מניע ברור מאוד, שלא בא לתקן לקונות אלא בא לשים מחסומים בפני האפשרות להוציא ראש ממשלה מסוים מאוד לנבצרות – האם הפרסונליות לא מגיעה לכדי שימוש לרעה של הכנסת בחוק יסוד?".
העותר הזהיר מ"מדינת סף דיקטטורית", חיות נזפה: "תטען טיעון משפטי"
נגד החוק הוגשו שתי עתירות, על ידי התנועה לאיכות השלטון ועל ידי ח"כ עודד פורר ממפלגת ישראל ביתנו. ראשון הדוברים בדיון אתמול היה ראש התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, שתקף כבר בפתח דבריו את נתניהו והאשים שהוא מנסה לפגוע בשומרי הסף ולהפוך את ישראל ל"מדינת סף דיקטטורית" – ואז ספג נזיפה מהנשיאה חיות: "אדוני מוכן לטעון טיעון משפטי או רק אנקדוטות זעם?". שרגא השיב לה כי את החוק החדש צריך לראות כחלק מ"ההפיכה השלטונית", כלשונו. "ראש הממשלה סידר לעצמו כלוב זהב והוא יכול לעשות את ההפיכה השלטונית בלי שאף אחד יזיז אותו מתפקידו".
אחריו דיבר עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות, נציג היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה – שהצטרפה לעתירות וביקשה מבית המשפט לבטל את חוק הנבצרות. הלמן הדגיש שהתערבות בחוקי יסוד היא דבר חריג מאוד, אבל מנגד אמר כי גם הנסיבות הנוכחיות "קיצוניות ביותר", והדגיש את הבעייתיות הרבה במניע הפרסונלי של החוק.
עו"ד אליעד שרגא בתום הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
כמו העותרים, הלמן גרס שיש לפסול את החוק בשל ניצול לרעה של סמכותה המכוננת של הכנסת, כלומר הסמכות שלה לכונן חוקה: "הסמכות המכוננת הפכה למעין משאב לצרכים פרסונליים לסילוק מהדרך של בעיות פרסונליות במשפט פלילי של ראש הממשלה". הוא הזכיר גם את חוק דרעי שאושר בתחילת השנה (תיקון נוסף ל"חוק יסוד: הממשלה", שבג"ץ לא פסל בסופו של דבר, אף שבכל זאת מנע מיו"ר ש"ס לכהן כשר): "מתיקון דרעי הולך ומתפתח דפוס פעולה שחותר תחת שלטון החוק במדינה. הכותרת 'חוק יסוד' אינה יכולה להיות עילה להפרת דין".
נציג היועמ"שית הזכיר את הסכם ניגוד העניינים שנקבע לנתניהו ואת נאומו המפורסם של ראש הממשלה במרץ האחרון – ממש באותו יום שבו אושר חוק הנבצרות – בו הצהיר כי הוא "נכנס לאירוע" של המהפכה המשפטית: "למעשה החוק הזה נועד להתגבר על הצהרה של נתניהו בדיון אחד מול 11 שופטים, שאישרו לו לכהן תחת כתב אישום בכפוף לניגוד עניינים. מספר שעות אחרי שהתיקון נחקק, ראש הממשלה אומר לציבור 'עד עתה ידיי היו כבולות'. ממה? מלקדם את הרפורמה המשפטית שהיועצת המשפטית קבעה שמשפיעה על משפט פלילי תלוי ועומד". הלמן הדגיש: "היועצת הבהירה שהיא לא חושבת שצריך להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. היא אמרה שלא עסקה בנושא".
מנגנון נבצרות "כמעט בלתי אפשרי"?
השופטים כלל לא הסתירו את הסכמתם לטיעון שהחוק נובע ממניע פרסונלי. "הנתון הוא שהחוק פרסונלי, קשה להגיע למסקנה אחרת", אמר המשנה לנשיאה פוגלמן, והוסיף: "הקושי פה הוא הביטוי לפרסונליות. רצו להגיע להסדר שלא משרת את טובת הציבור, אלא תכליות פרסונליות מסוימות". הנשיאה חיות אמרה מצדה כי "הדברים מפורשים, טביעות האצבע מאוד ברורות", ובשלב אחר בדיון תהתה: "השאלה האם הליך חפוז מתוך מניע ברור מאוד, שלא בא לתקן לקונות אלא בא לשים מחסומים בפני האפשרות להוציא ראש ממשלה מסוים מאוד לנבצרות – האם הפרסונליות לא מגיעה לכדי שימוש לרעה של הכנסת בחוק יסוד?".
נציג היועמ"שית נגד חוק הנבצרות
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
כדי להדגיש את הבעייתיות במניע הפרסונלי של החוק, העותרים טענו כי המנגנון שנקבע בו ומקשה מאוד על הוצאת ראש הממשלה לנבצרות הוא לקוי ובעייתי, באופן שפוגע בעקרון הרציפות השלטונית. כך למשל הזכירו את התקרית בשבוע שעבר שבה נדרשה ועדת הכנסת לאשר בדיעבד את ההחלפה הזמנית של נתניהו בידי השר יריב לוין כשראש הממשלה עבר הליך להשתלת קוצב לב – אבל לא יכלה להעניק לכך תוקף בגלל התנגדות חברי האופוזיציה והרוב הגדול של שני שלישים, שנדרש לשם כך על פי המנגנון החדש.
"אם יש הליך פגום, לכל אורכו, אז סופו מעיד על ראשיתו", אמר נציגו של ח"כ פורר, עו"ד אורי הברמן, תוך שהוא מבקש להסביר מדוע יש לבטל את החוק מטעמים של ניצול לרעה של הסמכות המכוננת של הכנסת. "הבחינה של התכנים רק מחזקת את הטענה שההליך היה עקום. הרי אם מתכננים משהו עקום, הוא גם יוצא עקום". הנשיאה חיות העירה על כך: "המנגנון להוציא לנבצרות בחוק החדש כמעט בלתי אפשרי".
את הייעוץ המשפטי של הכנסת ייצג עו"ד יצחק ברט, והוא טען שיש לדחות את העתירות – תוך שהוא מציג את העמדה המסורתית של הכנסת ולפיה אין מקום להתערב בחוקי יסוד. הוא הודה אמנם שהמניע הפרסונלי של החוק "מטריד", ושמנגנון הנבצרות שנקבע "לא שלם ולא מושלם", אך הוסיף: "לא כל פגם בחוק יסוד מוביל למתן סעד שיפוטי".
ברט טען עוד שמטרת החוק היא בסופו של דבר למלא חוסרים במנגנון הנבצרות שהיה קיים טרם התיקון לחוק היסוד – כגון העילות להוצאה לנבצרות וזהות הגורם שאחראי לקבוע על כך. חיות העירה לו שדבריו "מנותקים מהמציאות". לדבריה, "לא הייתה שם כוונה לתקן בהירות של הנוסח הקיים, כל הכוונה הייתה אחרת לגמרי. זה נאמר בפה מלא".
אחריו דיבר בדיון נציגו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, שטען גם הוא שאין להתערב בחוקי יסוד. במהלך דבריו ביקשה ממנו חיות הבהרה לתגובה הכתובה ששלח לעתירות מטעם נתניהו, ובה התריע במרומז מאפשרות של אי-ציות לצווים בתרחיש של פסיקה שבה יבטל בית המשפט חוקי יסוד. היא התייחסה לסעיף 19 באותה תגובה כתובה, שם נכתב: "בלא סמכות עליונה לחוקי היסוד שמחוקקת הכנסת, אין יסוד לסמכותו של בית המשפט, אין יסוד לתוקפם של צווים מטעמו, ואין יסוד לחובה לציית להם".
חיות העירה ש"לא הבינה" את כוונתו, וראבילו השיב ש"לא כתב" שאין מקום לציית לצווי בית המשפט – אך כשחיות התעקשה הוא חזר בו למעשה מהניסוח בתגובה הכתובה והבהיר שדיבר באופן תיאורטי בלבד. הוא הדגיש גם כי לא דיבר על כך עם ראש הממשלה עצמו. יחד עם זאת ראבילו התריע מההשלכות של התערבות בחוקי יסוד: "אם בית המשפט סוטה מהלכה ברורה שהוא עצמו קבע – הוא כורת את הענף עליו הוא יושב והוא פוגע במהפכה החוקתית שהוא חוקק". ברקע לדברים הללו ראוי להזכיר את הריאיונות האחרונים של נתניהו לתקשורת האמריקנית, בהם סירב להתחייב שיציית לפסיקות בג"ץ אם יתערב בחוקי יסוד – והזהיר כי ישראל תיכנס במצב שכזה ל"טריטוריה לא נודעת".
5 צפייה בגלריה
עו"ד מיכאל ראבילו, נציגו של נתניהו. נאלץ לחזור בו מהניסוח בתגובה הכתובה
(צילום: האתר רשות השופטת)
ראבילו טען עוד כי "תכלית החוק" אינה פרסונלית, וכי הוא נועד לקבוע שלא ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות מסיבות משפטיות ולמנוע מצב שבו "פקיד בכיר" יביא לחליפי שלטון. "אין לזה אח ורע בעולם. הח"כים רצו להבהיר את המצב המשפטי שלא קשור לראש ממשלה ספציפי, אלא כמוסד. לא בנימין נתניהו האדם, אלא ראש ממשלה". הוא אף טען שנתניהו לא היה זה שיזם את החוק, אבל חיות העירה לו כי ניתן לחוק "גיבוי" מוועדת שרים לענייני חקיקה – גיבוי שאפשר לקדם אותו במהירות הבזק.
שרות צייצו ואיימו, חיות הצהירה: "אנחנו א-פוליטיים"
בדיון השמיעה הנשיאה חיות כמה הערות נוספות שמשכו את תשומת הלב. בין היתר אמרה בשלב מסוים: "על זה שאנחנו לא יורדים למגרש הפוליטי חטפנו הרבה ביקורת, בכל פעם שפסקנו פסיקה שלא תואמת לעמדת צד אחד או אחר. אנחנו מתעקשים להיות א-פוליטיים". דבריה נאמרו כמובן על רקע המתקפות הקשות נגד השופטים מצד חברי הקואליציה, שנמשכו למעשה ממש במהלך הדיון.
"היום נדע אם שלושה שופטים יוציאו לנבצרות את הדמוקרטיה בישראל", צייצה בטוויטר שרת התחבורה מירי רגב, וכך עשתה גם שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן: "בדקות אלה ממש, קבוצת אנשים מצומצמת שלא נבחרה על ידי אף אחד בקלפי דנה בשאלה האם כדאי לבטל את תוצאת הבחירות של מיליוני אנשים, מבלי שאף אחד נתן לה את הסמכות לעשות את זה". ח"כ יצחק קרויזר מעוצמה יהודית כינה מצדו את השופטים "פוליטיקאים בחליפות", ושרת ההתיישבות אורית סטרוק מהציונות הדתית איימה בריאיון ל-ynet Live כי אם בג"ץ יפסול את חוק הנבצרות, הוא "מוביל את עצמו בדהרה מטורפת לתהום".
בהערה נוספת שהשמיעה חיות בדיון היא שללה השוואה כלשהי בין המצב בישראל לבין המצב החוקתי בארה"ב: "השוואה מול תיקונים בחוקה האמריקנית מעוררת קושי מובנה כי הדרך שם לתקן עוברת משוכות מאוד מאוד גבוהות. כאן אין חוקה שלמה, וכל ההבדל בין הכנסת בהיותה גורם מכונן שמחוקק חוקי יסוד למחוקק רגיל שמחוקק רגיל הוא רק בהחלפת הכובע ובמיתוג. למעשה אין לנו 'חוק יסוד: חקיקה' שקובע איך מחוקקים חוקי יסוד. בכל רוב רגיל אפשר להתקיף או לבטל חוקי יסוד, לכן ההשוואה לחוקה האמריקנית אינה מן העניין".
פורסם לראשונה: 21:29, 03.08.23
