שבוע הנובל מתחיל, עם הפרס ברפואה: מכון קרולינסקה בשבדיה הכריז בצהריים (שני) כי זוכי פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 2023 הם פרופ' קתלין קריקו ופרופ' דרו ווייסמן, על תגליתם על שינויים ברכיבים בחומר התורשתי שהובילו לפיתוח חיסוני mRNA לקורונה.
רגע ההכרזה על הזכייה
(צילום: Nobel Prize)
פרופ' דרו ווייסמן הוא אימונולוג יהודי-אמריקני באוניברסיטת פנסילבניה. יחד עם פרופ' קתלין קריקו, ביוכימאית מהונגריה, הם גילו את השינויים ב-RNA, שנדרשים להפוך אותו למתאים לטיפול. השניים למעשה הניחו את היסודות לחיסוני ה-mRNA נגד קורונה שפיתחו בין השאר פייזר ומודרנה.
השניים יחלקו פרס בשווי 10 מיליון קרונות, שהם כ-900 אלף דולרים, שיוענקו להם בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר הקרוב. "הגעתי לשניהם. הם היו שמחים מאוד. זה היה נהדר לדבר איתם. השנה שאלתי אם הופתעו כי חשדתי שלא, אבל קתלין הסבירה שהיא המומה", סיפר מזכיר ועדת הפרס. "גם דרו ווייסמן היה המום. הוא היה אסיר תודה. דיברתי איתו כמה דקות לפני ההכרזה".
פרופ' קריקו היא ביוכימאית המתמקדת בביולוגיה של RNA. היא השלימה תואר דוקטור באוניברסיטת סגד בהונגריה, שם נולדה. ב-24 השנים האחרונות היא עובדת באוניברסיטת פנסילבניה כפרופסורית לנוירוכירורגיה.
פרופ' קריקו נודעה בהתמדתה בעבודה על mRNA נוכח סירובו של הממסד האקדמי באותם ימים להכיר בפוטנציאל בתחום זה. על עבודתה פורצת הדרך היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס יפן, פרס הורביץ, פרס פאול ארליך, מדליית בנג'מין פרנקלין, מדליית קובלנקו, פרס טאנג, פרס וורן אלפרט ופרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית. בשנה שעברה היא זכתה בתואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת ת"א, והשנה זכתה בפרס הארווי של הטכניון.
פרופ' דרו וייסמן הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. הוא השלים תואר MD ותואר ד"ר באוניברסיטת בוסטון. ב-1977 הוא פתח את מעבדתו באוניברסיטת פנסילבניה, שם התמקד ב-RNA ובחיסונים. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA.
הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס רוזנסטיל, פרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית ופרס VinFuture. יחד עם פרופ' קריקו הוא זכה בהכרה על עבודתו החלוצית בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA), המוביל לדיכוי התגובה הדלקתית למולקולות mRNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי RNA. השנה זכה גם הוא בפרס מהטכניון, יחד עם פרופ' קריקו.
פריצת הדרך שמשמשת גם למאבק בסרטן
במהלך הזיהום הוויראלי, מערכת החיסון יוצרת תגובה חיסונית המתווכת דרך תאים ונוגדנים. עם זאת, תהליך ההגנה הזה אורך זמן, כשבינתיים האדם מפתח מחלה חמורה. חיסוני ה-mRNA הובילו לפריצת דרך, כשהם מאפשרים פיתוח מהיר של חיסון מעודכן, תוך כדי תגובה חיסונית רבת עוצמה לאדם המתחסן.
חיסוני ה-mRNA פועלים כך שהם גורמים לגוף לייצר חלבונים "דמויי" וירוסים (כמו נגיף הקורונה). מערכת החיסון מזהה את החלבון הזה שנוצר בתגובה לחיסון, ויוצרת במהירות תגובה חיסונית רבת עוצמה. חיסוני ה-mRNA של פייזר ומודרנה הובילו מהפכה משמעותית שהובילה לנסיגה משמעותית מאוד בשיעור החולים והמתים במגפת הקורונה.
המדענים פרופ' קרירו ופרופ' ווייסמן החלו לעבוד יחד באוניברסיטת פנסילבניה על חיסוני ה-mRNA. הם החלו בהחדרת mRNA לתאי מעבדה, אך אלו התנהגו באופן שונה מאשר mRNA שהוחדר לתאי האדם. המדענים המשיכו לחקור ומצאו שינויים ברכיבי מולקולות ה-mRNA הקרויים "בסיסים" שמשפיעים משמעותית על יצירת התגובה החיסונית בבני אדם.
פרופ' ווייסמן ופרופ' קריקו הצליחו לגרום בעצמם לשינויים באותם הבסיסים, כך שהובילו לתגובה טובה יותר של מערכת החיסון. הם הציגו את תגליתם בשנת 2005, 15 שנים טרם פרוץ מגפת הקורונה. כתוצאה מהשינוי שיצרו במולקולת ה-mRNA, יותר חלבון נוצר עם החדרת ה-mRNA כחיסון, מה שהוביל כאמור להגנה חיסונית עוצמתית יותר. תגליתם הובילה לחיסוני הקורונה כפי שהם ידועים היום. טכנולוגיית ה-mRNA משמשת כיום לא רק ליצירת חיסונים רבים, אלא גם לטיפול בסרטן.
בהמשך: פיזיקה, כימיה ושלום
מחר יוכרזו הזוכים בפרס נובל בפיזיקה ומחרתיים - בפרס בכימיה. ביום חמישי יוכרז הזוכה בפרס נובל בספרות וביום שישי הזוכים בפרס נובל לשלום, היחיד שיוענק באוסלו. שבוע הנובל יסתיים ביום שני הבא, עם ההכרזה על הזוכים בפרס בכלכלה.
בשנה שעברה הוענק הנובל ברפואה לחוקר השוודי ד"ר סווטה פאבו על כך שהצליח ליצור רצף של DNA מעצמות בעלי חיים שנכחדו לפני 30 אלף שנים והשווה אותו לזה של האדם.
ב-2021 זכו בנובל לרפואה ד"ר דיוויד ג'וליוס וד"ר ארדם פטפוטיאן על תגליתם בגילוי קולטני טמפרטורה ומגע. שנה קודם לכן הוענק הנובל להארווי ג'י אלטר, מייקל האפטון וצ'רלס רייס על תגלית נגיף הפטיטיס C.
