חוקרים ממכללת צפת ורשות העתיקות סיימו באחרונה לחשוף בצפת מנהרה התקפית ערבית מתקופת מלחמת השחרור. המנהרה קישרה בין שכונת חארת אל רומאנה לרובע היהודי, ונועדה לשמש תקיפה ערבית על הרובע במהלך המלחמה. בסופו של דבר לא נעשה שימוש במנהרה, לאחר שקרסה בגשמים באפריל 1948. הממצאים יוצגו בכנס אקדמי בנושא מחקרי הגליל במכללת תל חי בהמשך החודש.
אחד הסיפורים שסופרו על ידי זקני צפת בנוגע לתקופת מלחמת העצמאות היה על מנהרה תת-קרקעית שהייתה מיועדת לאפשר פריצה של הכוחות הערביים בהפתעה לתוך הרובע היהודי. עדות ארכיאולוגית ראשונה לאמיתות הסיפור הגיעה בחודש ספטמבר 2020 בעת חפירה ארכיאולוגית שנערכה על ידי רשות העתיקות בכיכר אשת"ם (כיכר אברהם שדה) בשיתוף עיריית צפת ומשרד התיירות. במהלך החפירה התגלה בור מים מהתקופה העות'מאנית. בכל אחד מצדי קרקעית הבור התגלה חלק אחר של מנהרה.
את המחקר בעקבות גילוי המנהרה הובילו פרופ' ינון שבטיאל, חוקר מערות ומרצה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית צפת, וכן אורן זינגבוים ועומר זידאן מרשות העתיקות.
במקביל לחפירות בשטח נבר פרופ' שבטיאל בארכיונים. "לאחר שעות רבות של חיפוש באינסוף מסמכים, מצאתי בארכיון ההגנה מסמך של הש"י (שירות הידיעות של ההגנה) שנשלח כשדר למגיני העיר ובו נכתב: 'התוכנית לתקוף את הרובע היהודי דרך מנהרה התבטלה'", תיאר פרופ' שבטיאל. "באותו רגע ידעתי שיש בידי עדות מוסמכת לכך שאכן נחפרה מנהרה בשנת 1948, שמטרתה הייתה מתקפה של הערבים על תושביה היהודים של העיר צפת".
לפי המסורת הצפתית, חברי ההגנה שמעו נקישות וקולות חפירה בלילות. הם חיפשו את מקור הנקישות וכך למעשה גילו את החוצבים. לפי הסיפורים, חברי ההגנה התכוונו לזחול לתוך המנהרה, לזרוק רימונים לעבר החופרים, לפגוע בהם ולהרוס את המנהרה. אולם מסתבר כי המנהרה קרסה בשל הגשמים העזים שפקדו את צפת באפריל 1948 ולא עקב השלכת הרימונים.
"הבור העות'מאני נמצא מתחת למעלות עולי הגרדום", הסביר זינגבוים. "בתקופת המנדט הבריטי שימשו המדרגות כקו גבול ושטח הפרדה בין הרובע היהודי לרובע המוסלמי בעיר. מתחת לשטח הפרדה זה, החלו הערבים בחפירה המנהרה במטרה להגיע לרובע היהודי עד לבניין אשת"ם. ירדנו דרך בור המים המטויח ומצאנו את פתח המנהרה מצפון למדרגות הבור. גילינו בשלב זה כי היא נחפרה עד לרובע היהודי וייתכן כי היא ממשיכה הלאה לאזור שטרם הספקנו לחפור".
אורכה של המנהרה שהתגלתה עד כה בחפירה הארכיאולוגית כ-45 מטר, חלקה נחפר על ידי הערבים ב-1948 ובחלקה הם עשו שימוש בחללים קדומים מהמאה ה-18 אשר שימשו כבתי מגורים. המנהרה חצובה ברוחב של כמטר ובגובה של 60 ס"מ וניתן להתקדם בה רק בזחילה. החללים הקדומים מגיעים לגובה של כשני מטרים ובהם ניתן ללכת בעמידה.
ממצאי המחקר יוצגו כאמור לראשונה בכנס מחקרי הגליל שיתקיים במכללה האקדמית תל חי.