1 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ', אלעד גרשגורן )
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, פנתה לאחרונה אל ראש המל"ל צחי הנגבי בבקשה לדאוג לכך שאם הוצאו – בניגוד להוראות החוק - פרוטוקולים מדיונים שהתקיימו בעבר בקבינט הביטחוני, יש להחזיר אותם וכן העתקים שלהם. הרקע לפנייתה נעוץ בדיווחים בתקשורת שלפיהם אנשים מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקשו לאסוף את החומר הזה, לכאורה כדי לסייע לו להתנער מאחריות למחדל 7 באוקטובר.
כאזרח מן השורה כמובן שאיני יודע אם אכן עלתה דרישה מצד נתניהו לאיסוף פרוטוקולים, וגם אם כן, בוודאי שאיני יודע מה היה המניע שלו לכך. וממילא, בפנייתה של היועמ"שית להנגבי היא לא קבעה שפרוטוקולים כאלה אכן נאספו. היא גם לא נקבה בשמו של נתניהו וכמובן לא ציינה שהוא חשוד בעבירה כלשהי בנושא זה. אבל מה בכל זאת עומד מאחורי הבקשה שלה?
כדי להבין את הנחיית היועמ"שית בהרב-מיארה צריך לפנות אל סעיף 35(1) ל"חוק יסוד: הממשלה", הקובע: "הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים יהיו סודיים", וכי "גילוי או פרסום שלהם יהיה אסור וזאת כאשר הם עוסקים בענייניים שלהלן: (1) ביטחון המדינה (2) יחסי החוץ של המדינה".
איסור השימוש בפרוטוקולים של הממשלה בנושאים האמורים נובע הן מכוח האמור בתקנון לעבודת הממשלה, והן מכוח סעיף 1002.3.20 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר איסור מסירת מידע מישיבות הממשלה. הנחיה זו קובעת כי החלטות ודיונים של הממשלה, ושל ועדת השרים לענייני ביטחון (הקבינט המדיני-ביטחוני) כמו עניינים חסויים אחרים, הם "סודיים, וגילויים או פרסומם אסור, אלא אם הותר על ידי הממשלה או ראש הממשלה".
תמלילי ישיבות הממשלה מסווגים "סודי ביותר" וחשאיותם נשמרת למשך 30 שנה בהתאם לתקנות חוק הארכיונים. המשמעות היא שגם גורם בכיר כראש הממשלה, גם אם מן הסתם השתתף בחלק מהדיונים האמורים ורשאי לקרוא בהם גם כיום, אינו מורשה להעבירם או לעשות בהם שימוש לתועלתו האישית.
ובכל זאת, יש גורם אחד שכן יוכל על פי חוק – וככל הנראה בעתיד הלא רחוק – לעיין בפרוטוקולים הקשורים בדיונים על הקונספציה מול הפלסטינים והתעצמות חמאס בעשור וחצי האחרונים: דיוני הממשלה לא יהיו חסויים בפני ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדל 7 באוקטובר, אם וכאשר תקום, שתבקש לעיין בהם. לכן, למי שעשוי לעמוד מולה ביום מן הימים, רצוי לשלוט בתוכן אותם פרוטוקולים.
דיונים על חיסיון פרוטוקולים ממשלתיים מעלים לא פעם ביקורת של אלה הפועלים להרחבת חופש המידע בישראל. אבל האמת היא שאנחנו לא שונים בהרבה משאר העולם. ב-2021 התבקשה הלשכה המשפטית של הכנסת להשוות את ישראל למדינות אחרות במערב בנושא "סודיות דיוני הממשלה וגילוי פרוטוקולים של ישיבותיה". מעבודתה עלה כי ברוב מדינות המערב – בהן בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ובלגיה - מתקיימים הסדרים דומים: דיוני ממשלה, ככל שהם נוגעים לנושאים ביטחוניים, יחסי חוץ ותחומים רגישים אחרים, מסווגים כסודיים ואסורים בפרסום.
פרופ' עמנואל גרוסצילום: צביקה טישלרבבריטניה, למשל, מתבססת סוגיית החקיקה המרכזית בנושא שקיפות הממשלה על חוק חופש המידע משנת 2000. נקבע בו במפורש כי מידע שמתייחס בין היתר להליך גיבוש המדיניות הממשלתית יוחרג מהוראות חוק חופש המידע. גם בקנדה דיוני הקבינט נחשבים סודיים, וב-2002 קבע בית המשפט העליון באוטווה כי סודיות הדיונים חיונית לצורך "משילות טובה".
ויש לכך סיבה מובנת: המטרה העיקרית של סיווג הדיונים האמורים כסודיים וכאסורים בהחזקה או בפרסום, היא שמירה על יכולתם של חברי הממשלה להביע דעתם בחופשיות מבלי לחשוש שדבריהם ידלפו.
- עמנואל גרוס הוא פרופ' למשפטים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
