סיירת הנח"ל איבדה במלחמה לוחמים ומפקדים רבים, בהם מפקד היחידה וקצינים משרשרת הפיקוד. כמה מהם נפלו עוד בשבעה באוקטובר בדרום העוטף. אחד הקצינים שהתייצב מיד ללחימה, למרות שסיים זה מכבר את שירותו בסיירת, הוא סגן נ', שגר במושב בשפלה, ושירת עד לשנה האחרונה כמפקד צוות בסיירת.
חבריו הם אלו שמצאו, לאחר שהרגו מחבלים רבים במוצב סופה, את דגל דאעש שהכניסו מחבלי חמאס למוצב. הוא אחראי לגילוי מחריד לא פחות, שהגיע לתקשורת העולמית.
בסריקות שעשה עם פקודיו בתוך בית בעזה לפני כשלושה שבועות הוא מצא בין ההריסות את ספרו של היטלר "מיין קאמפף", שכתב הצורר הנאצי ובה תיאר את משנתו ושאיפתו הרצחנית, בטרם שוחרר מהכלא בגרמניה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, ועלה לשלטון כדי להגשים את זממו. כמאה שנים אחרי, סגן נ', דור שלישי לשורדי השואה, הוא זה שאיתר את הספר, בתרגומו לערבית.
"סיפור השואה היה נוכח בחיי המשפחה, זה תמיד העסיק וסקרן אותי ולא הפסקתי לשאול שאלות לגביו תוך שיחות רבות על הנושא עם סבא, עוד מהיותי ילד", אמר ל-ynet סגן נ' שסבו וסבתו - דוד וגיטה - הועברו בשלהי המלחמה מהעיר הארלם שבהולנד למחנה ברגן בלזן.
"השואה חלחלה לחיינו. אני לא אוכל קולורבי וגם לא בני משפחתי כי זה היה מהמזונות המעטים שסבא אכל במחנה ובגטו", סיפר נ'. "ביום ההולדת שלי כנער מצאתי ספר על השואה שבו נכתב על הסבא רבא שלי שהיה רב גדול בהולנד, ומצאתי עצמי בשיחות ממושכות על מה שקרה אז מול סבא וסבתא. שניהם הכירו כילדים בגן בגטו, וכל יום הגיעו עם מזוודה קטנה לגן מהחשש שיפונו למחנות ולא יחזרו יותר".
המחתרת ההולנדית הצליחה לחלץ את גיטה והסתירה אותה כנוצרייה ובכך ניצלו חייה. גם הסב דוד הצליח כילד לשרוד את התופת, ואז, בשנות החמישים, הצטלבו דרכיהם שוב לאחר שעלו לישראל: "בהתחלה הם לא רצו לדבר בכלל על השואה, אבל אז, כשהייתי בן 10, נפרץ הסכר לאחר שקרוב משפחה העלה את הנושא. מאז הפכתי לילד של סבא, והוא נהיה לחבר הכי טוב שלי בשנים האחרונות. הוא חולה בטרשת נפוצה ואני משתדל להיות אצלם הרבה, גם בתקופה הקורונה הייתי בביתם בראשון לציון רבות כדי לטפל בו. סבא הוא האדם הכי משמעותי בחיי. הוא מלווה אותי בכל התחנות בחיים – גם במלחמה כעת".
רגע לפני שזינק לדרום לאחר השבת השחורה, עבר נ' בבית הסבים: "לא ידעתי אם זה בגלל מחשבה על פרידה או פעם אחרונה, או שאני יוצא להילחם למענם כמו שהם לא יכלו להילחם. רק ידעתי שאני חייב לעבור אצלם. סבא שלי, שבעצמו שירת כלוחם ומפקד בנח"ל, אמר לי שהוא סומך עליי, אוהב אותי וגאה באמונה שלמה במשימה שאבצע כי זו מלחמה על הארץ שלנו. הגעתי ליחידה כדי לסייע לה להתרומם מהכאוס שהיה והחברים הרבים שאיבדתי, ולהיערך לתמרון".
ואז, לאחר שטיהרו מבנה גדול ממחבלים, ביום השלישי של הקרבות בעזה, הגיע הרגע הדרמטי שאליו נ' לא ציפה מעולם: "זו הייתה שעת דמדומים, רצינו לבצע הונאה טקטית לאויב, וגילינו מרתף, מעין חלל תת קרקעי, עם חטיף בפנים שזה עתה רק נאכל על ידי מחבלים שברחו. מצאנו שם כמות גדולה של נשקים, ובהמשך במבנה סרקנו את חדרי הילדים ששימשו את המחבלים. חייל שלי ניגש אליי במהלך הסריקות ואמר לי בבית שמצא ספר עם תמונה של היטלר עליו, ומיד חיברתי בין הנקודות. לקחתי את הספר לידיים שלי והבנתי שזה מיין קאמפף בערבית, שאיתרנו ליד בובות מיקי מאוס, מחברות עם פאייטים ומצעים ורודים.
"קלטתי איזה ערך משמעותי אני מחזיק בידי בשטח האויב. זה הכה בי בצורה כבדה, שהנה, אני נלחם פה נגד אותה אידאולוגיה שרצתה לרצוח את סבא וסבתא שלי לפני 80 שנה וכמעט השמידה את העם שלי. קלטתי שזה משהו עמוק שמושתת שם, בחינוך שלהם. עלעלתי בספר וראיתי שהילדים שקראו אותו סימנו גם הערות, שמו פתקים באפילוג. חייל דובר ערבית בכוח אמר לי שהעזתים שקראו אותו כתבו עליו הערות בנוגע להיטלר. הבנתי באותו רגע שאני לא נלחם בחמאס רק אלא ברעיון ההשמדה של העם שלנו, רק כי אנחנו יהודים וישראלים. בדיעבד הבנו שמדובר בבית של בכיר בחמאס".
סגן נ' ביקש בהקדם להעביר לאחור את הגילוי המרעיש שחשף עם חייליו כדי להציגו לעולם. ואכן כך קרה: הספר הנאצי-עזתי התגלגל במהירות לידיו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, שחשף אותו לראשונה בריאיון ל-BBC. סגן נ': "בחלוף כמה ימים, כשיצאנו להפוגה, סיפרתי לסבא שלי שאני מצאתי עם חייליי את הספר. הוא לא אמר הרבה, רק חייך כי תמיד בחר את המילים שלו בקפידה. הסתכלנו אחד על השני, לא אמרנו מילה, והמבט ההדדי הספיק כדי להבין אחד את השני".
כשנשאל מה דעתו של סבו על ההשוואה שעושים בין הטבח ב-7 באוקטובר לשואה, אמר: "אני לא יודע מה הוא חושב על ההשוואה שעושים לשואה והוא לא חושף את דעותיו. אני יודע שהוא מבין שזו לא מלחמה בערבים אלא בחמאס, מלחמה כדי להחזיר את השבויים שלנו, מלחמה ברעיון להשמיד את העם היהודי. אנחנו נלחמים במשימה עם שליחות ערכית מאוד גדולה".