מדינת ישראל הגישה היום (שישי) התנגדות רשמית לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינ"ל בהאג (ה-ICC), ולחוקיות של בקשת התובע להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
במטרה להתגונן מפני בית הדין, ישראל יזמה שני הליכים משפטיים נפרדים. באחד, ישראל הבהירה כי בית הדין נעדר כל סמכות ביחס לתיק הנדון. בהליך השני ישראל פירטה כיצד הפר התובע באופן בוטה את חוקת בית הדין ועקרון המשלימות, בכך שלא פעל כנדרש כדי לאפשר לישראל, לפני קידום פעולותיו, לממש את זכותה לחקור בעצמה את הטענות אותן הוא מעלה.
הצהרתו של קארים חאן שביקש צווי מעצר
(צילום: ICC )
על פי גורמים בישראל, מדינות מובילות שונות (לרבות מדינות החברות בבית הדין), ארגונים ומומחי משפט מרחבי העולם שותפים לעמדות שהציגה ישראל בנושאים אלו, ומדגישים כי אין עוד דמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית ומוערכת - כפי שמתקיימת במדינת ישראל - שקיבלה יחס מפלה שכזה מהתובע.
גורמים רשמיים בישראל פירטו לגבי שני המסמכים שהוגשו. המסמך הראשון מתמקד בטענה שאין לביה"ד סמכות לדון בבקשת פלסטין. על פי החוק הבינלאומי, כל בית דין חייב לפעול על פי סמכות ואם הוא הוא לא פועל כך הוא בניגוד לחוק. בנושא זה, ישראל סבורה שאסור לביה"ד להתקדם בלי סמכות שיפוט.
על פי הטענה הישראלית, הרשות הפלסטינית איננה מדינה ריבונית בשטח שעליו היא יכולה להעביר לביה"ד סמכות. ביה"ד אמנם קבע ששאלת הריבונות פחות חשובה כי הפלסטינים הצטרפו לחוקת רומא כמשקיף וזה מספיק, אבל דעת המיעוט חשבה שהרשות לא יכולה להעביר סמכות שאין לה. הם לא קיבלו סמכות שיפוט על ישראל בלי הסכמתה. מכאן, ישראל טוענת שבקשת התובע להוצאת צווי המעצר נעשתה ללא סמכות ומדובר בהליך לא תקין. לטענת ישראל, גם אם נוקטים בעמדה השגויה שלפיו יישות שאיננה מדינה יכולה להעביר סמכות לביה"ד, היא בוודאי לא יכולה להעביר דבר שאין לה – והיא מוגבלת כיישות משפטית על פי הסכמי אוסלו.
המסמך השני שהגישה מדינת ישראל הוא טענה על ההתנהלות הבלתי חוקית ובלתי תקינה של התובע הראשי של ביה"ד קארים חאן - אשר התקדם בחודשים האחרונים, בין היתר, לכיוון צווי המעצר. לטענת ישראל, הוא פועל בחקירה שלא בהתאם להוראות חוקת רומא שעליה מבוסס ביה"ד שמחייבות אותו לפעול לפי עקרון המשלימות.
על פי עקרון זה הוא היה חייב לתת לישראל הזדמנות להיות מודעת לדברים שאותם הוא חוקר ולאפשר לישראל לחקור בעצמה. ישראל טוענת שיש לה מערכת משפט חזקה והיא מסוגלת לחקור כל טענה שהיא טענה מבוססת ורצינית. ישראל לא לבד בטענה הזאת, וגם מדינות בולטות כמו גרמניה וארה"ב - תומכות בנושא הזה. בהקשר הזה, ישראל טוענת שהתובע חאן פועל בצורה בלתי חוקית שאינה תואמת את הבסיסים שעליהם בנוייה חוקת רומא.
"התובע לקח כיווני חקירה חדשים מבלי ליידע את ישראל"
גורמים ישראלים טוענים כי הגשת המסמכים בעיתוי זה נובעת מהלחצים הכבדים שמפעיל התובע על השופטים להגיע להחלטה. לדבריהם, זאת התנהלות חסרת תקדים שממשיכה את הפעילות הקודמת שלו. הגורמים ציינו כי במקרה של ישראל התנהל הליך הפוך: קודם התובע התראיין ל-CNN ואז הגיש בקשה לביה"ד להוצאת צווי מעצר.
באופן מעשי, התובע לקח את החקירה לכיוונים חדשים אחרי ה-7 באוקטובר, ומרגע שפתח בחקירה חדשה הוא היה חייב לפרסם הודעה שהוא חוקר את ישראל ובמה הוא מתמקד, זאת כדי לאפשר לישראל להגיב. סעיף 18 באמנת רומא מאפשר למדינות חודש להוכיח שיש לה מנגנוני חקירה ואז התובע מחויב להשעות את החקירה שלו.
עוד נטען כי התובע היה חייב להצהיר על כיווני החקירה שלו ולתת למדינת ישראל להראות שהיא חוקרת את הדברים הרלוונטיים, אולם אפילו את הדבר הזה לא ניתנה ההזדמנות הנאותה לישראל ולכן הפנייה לשופטים נעדרת בסיס חוקי. אפילו לשיטת מי שחושב שיש לו סמכות הוא לא נוהג לפי עקרון המשלימות.
לטענת ישראל, הזיהום הפוליטי של כל ההתנהלות גרם לכך שהתובע פנה בפומבי לשופטים, שיתף גורמים בחומר חסוי ושיתף ועדה מומחים שהקים למרות שלא ברור לפי איזה בסיס. לדברי הגורמים הישראלים, התובע הושפע מאוד מהאווירה הפוליטית והחליט לשים לידו אנשים שמחזיקים בקו הזה. לדבריהם, "אנחנו שמים את הדברים בפני השופטים כי יש לנו תקווה שביה"ד והתובע יכירו בבעייתיות הקשה של המקום שבו הם נמצאים ויתייחסו ברצינות לטענות המשפטיות. זאת התקווה שלנו".
עוד טוענים בישראל, כי בית הדין לא יכול להתקדם ולו צעד מבלי להכריע בשאלת סמכותו. "הוא לא יכול להתקדם אחרי שראה את הטענות של ישראל ואם ביה"ד יתעלם מזה הדבר יעיד יותר מכל על מקומו. מעולם לא הוצגה בפני ישראל טענה שנפתחה חקירה חדשה לחלוטין מעבר למצב באיו"ש והגדר בעזה. אף אחד לא בא לישראל וטען שביצעה פשעי הרעבה ופשעים נגד האנושות. לכל מדינה צריכה להינתן ההזדמנות, בוודאי מדינה דמוקרטית שיש לה מערכת משפטית – לאפשר למנגנונים שלה לפעול.
למרות זאת, ישראל נשארת איתנה במחויבותה לשלטון החוק והצדק, ותמשיך להגן על אזרחיה מפני ההתקפות והזוועות המתמשכות של חמאס ושלוחות הטרור האחרות של איראן, בהתאם לדין הבין-לאומי", אמרו הגורמים.
