בכירים בלבנון מודים בקול שישראל העבירה להם מסר שהיא לא תנצור את האש במדינתם, גם אם תושג עסקה לשחרור חטופים בעזה. שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו-חביב, מסר בריאיון ל"אל-ג'זירה" באנגלית שישודר במלואו הערב: "ישראל העבירה לנו מסר באמצעות מתווכים כי היא לא מעוניינת בהפסקת אש בלבנון, גם אחרי הפסקת אש בעזה".
שר הביטחון יואב גלנט אמר בעבר שאם תהיה הפסקת אש בעזה, ישראל לא תהיה מחויבת להפסקת אש בלבנון, גם אם חיזבאללה ינצור את נשקו. זאת הדרך של ישראל ללחוץ על הסדרה בצפון. למעשה, ישראל אומרת שהתושבים המפונים לא יחזרו לבתיהם בלי הסדרה או פעולה ישראלית. הודעה של חיזבאללה על נצירת האש לא תספיק.
אם תהיה הפסקת אש בעזה, זה לא משליך על לבנון - שם האש תופסק רק בהסדר. השליח האמריקני לאזור, עמוס הוכשטיין, מחכה להפסקת אש בעזה כדי לקדם את ההסדרה שלו, כך שזה די מתואם עם ישראל.
לנוכח המבוי הסתום במגעים, יש בישראל חשש מהסלמה בכמה חזיתות. במערכת הביטחון מדגישים כל העת כי המבט מופנה כעת לצפון, והרמטכ"ל הרצי הלוי ביקר אתמול בגבול עם סוריה ברמת הגולן, ואמר שהצבא "ממוקד מאוד" בלחימה בחיזבאללה. בהודעת דובר צה"ל נמסר כי הוא ערך בגבול הערכת מצב וסיור באוגדה 210 – שמפקדיה הציגו לו את "ההיערכות המחודשת בגבול בפעולות התקפיות והגנתיות, בהן עיבוי המכשול ההנדסי ומרכיבי האיסוף".
"צה"ל ממוקד מאוד בלחימה בחיזבאללה. אני חושב שכמות התקיפות בחודש האחרון, פעילים שנהרגו, רקטות שהושמדו, תשתיות שהושמדו, היא רבה מאוד", אמר הלוי במהלך הסיור. "פיקוד צפון, עם כל היכולות של צה"ל, תוקף בתוך לבנון הרבה מהיכולות של חיזבאללה לפני שהן תוקפות אותנו, ואנחנו במקביל מתכוננים גם למהלכים התקפיים בתוך השטח. אני חושב שהשילוב הזה של תקיפות מאוד משמעותיות על חיזבאללה, כדי להקטין את האיומים שישנם על התושבים בצפון, גם ברמת הגולן, מאוד-מאוד משמעותי, והמוכנות להתקפה קדימה, שאנחנו עוסקים בה הרבה".
במקביל, בערוץ הלבנוני "אל-ג'דיד" צוטטו אתמול מקורות שטענו כי ארה"ב ממשיכה לנסות למנוע הסלמה בזירה הצפונית. "ארה"ב שואפת לעצור בצורה הדרגתית את ההסלמה בחזית לבנון, לפי תרחיש שיחל בבחירת נשיא שינהל משא ומתן 'תחת אש' ויוציא את לבנון מהמלחמה המתמשכת, לפי הסכם גבול שיספק את המפלגה (חיזבאללה) וייחתם על-ידי הנשיא העתידי", נכתב בדיווח הלבנוני – כשברקע העובדה שללבנון אין נשיא כבר כמעט שנתיים, בשל מבוי פוליטי סתום ומחלוקת פנימית מול הסיעה הפוליטית של חיזבאללה.
זינוק בירי לעומק הצפון
על אף הירידה היחסית במספר השיגורים של חיזבאללה מלבנון מאז מתקפת המנע, שמכונה בצפון "מלחמת שלוש השעות" או "מלחמת שלום תל אביב", את חודש אוגוסט סיכמו במכון המחקר עלמא לחקר הביטחון בצפון - כחודש עצים באירועי תקיפה מזה שקדמו לו. בניתוח ירי חיזבאללה לצפון עולה כי השימוש בירי תלול מסלול (רקטות ארוכות וקצרות טווח) היה הגבוה ביותר, 176 אירועים - אפילו לעומת חודש יולי שבו היו 137 אירועים שבהם תקף חיזבאללה את ישראל. גם במספר הכטב"מים התוקפים חלה עלייה על-פי נתוני מכון עלמא, עם 62 אירועים לעומת 56 בחודש שעבר. זאת נוסף לשימוש בטילי קרקע-אוויר וירי צלפים.
טל בארי, ראש מחלקת המחקר במכון עלמא אמר כי "מתקפת המנע" נגד חיזבאללה הצליחה אומנם לשבש את כוונות הירי ולפגוע במשגרים שהיו אמורים לשלוח אלפי או מאות רקטות לעבר בסיסי צה"ל, בהם בסיס המודיעין בצומת גלילות, אך עדיין שיגרו יותר מ-200 רקטות וכ-20 כטב"מים לעבר הצפון. בדומה לתחושות התושבים בקו העימות, קשה להעריך מה השיגה ישראל במתקפת המנע מלבד עצירת תגובת חיזבאללה. האם מדובר בהישגים אסטרטגיים לקראת המשך המערכה או ניצחונות טקטיים נקודתיים".
בארי סבור כי "מעבר לשיבוש של מתקפת המנע, היה פה להבנתנו גם ניסיון ישראלי להעביר מסר לחיזבאללה באמצעות תצוגת תכלית קטנה, שבבסיסה הצעה לא להיכנס למלחמה כוללת. בסופו של דבר, חיזבאללה מבין שמלחמה כוללת תשרת אותו אבל מעדיף לבחור את המועד שמתאים לו". לדבריו, "התקיפה הישראלית הייתה ברובה המכריע, אם לא כולה, באזורים הצבאיים של חיזבאללה שפרוסים בין הכפרים והוואדיות ואין בהם בתים או אנשים.
"אזורים בתוך יערות וצמחייה סבוכה וחלקם ככל הנראה תשתיות תת-קרקעיות - לפחות 27 מתחמים כאלו הותקפו וזה לא מעט", הוסיף. "ישראל לא ביקשה רק לשבש את מתקפת חיזבאללה, אלא גם לשלול יכולות עתידיות. במשך יומיים לאחר המתקפה חיזבאללה לא שיגר רקטות מלבנון, ורק בשישי אחר הצהריים החל לירות שוב מטחי רקטות. לא ברור מה עומד מאחורי ההפוגה הזאת, אבל עובדתית הוא כבר מראה סימני חזרה לשגרה".