המפקדים שנכנסו לקרב בראש מורם ונפלו בגבורה: המלחמה ממשיכה לגבות מחירים גבוהים וקשים, כשכל יום שמות חדשים של טובי בנינו מתווספים לרשימת החללים. עם ההרוגים נמנים גם שמונה מפקדים בכירים שהסתערו ראשונים - ובמותם הצילו חיים רבים.
אל"מ רועי לוי נפצע אנושות ב"צוק איתן", התעקש לחזור להילחם ונפל בקרב עם מחבלים בקיבוץ רעים; אל"מ יהונתן שטיינברג נתקל במחבלים ביום הפלישה, חתר למגע, נלחם מולם לבדו ונהרג; סא"ל סלמאן חבקה עלה על טנק ונלחם במחבלים בעוטף ב-7 באוקטובר והציל רבים - הוא נהרג בקרבות בצפון הרצועה במהלך התמרון הקרקעי; אל"מ אסף חממי נלחם במחבלים בעוטף במתקפת הפתע, ונהרג בקרב ליד קיבוץ נירים; סא"ל תומר גרינברג נהרג בתקרית הקשה בשג'אעיה, יחד עם אל"מ יצחק בן בשט; אל"מ ליאון בר נורה על ידי מחבלים כשהגיע לעוטף, מבלי שזומן, לסייע בפינוי פצועים לבתי החולים; סא"ל עלים עבדאללה נהרג בהיתקלות עם מחבלים שחדרו מלבנון בגבול הצפוני; סא"ל אלי גינסברג השתחרר לפני המלחמה, קפץ לעוטף בשבת הקשה ונפל בהיתקלות עם מחבלים. אלו סיפורי הגבורה שלהם.
רועי לוי
אל"מ רועי יוסף לוי, בן 44 במותו משבי ציון, נשוי ואב לחמישה, מפקד היחידה הרב-ממדית, נהרג בקרב עם מחבלים בקיבוץ רעים שבעוטף - שאליו הוקפצה היחידה בפיקודו. הקרב, שבו חוסלו כעשרה מחבלים, נועד להציל את תושבי הקיבוץ שהיו נצורים בבתיהם בעת שהתחולל.
אל"מ רועי לוי ז"לסמוך לדיווחים שהתקבלו באותה שבת ארורה על הימצאותם של מחבלים בקיבוץ רעים, הוקפצה היחידה הרב-ממדית לאזור וחתרה למגע בהובלת מפקדה. לוי הוביל את צוותו בגבורה, חתר למגע באומץ ונכנס ראשון לקרב בקיבוץ.
לוי נפצע באורח אנוש עוד במבצע "צוק איתן", אך התעקש לאחר שיקום ממושך לחזור לשירות קרבי - וקיבל את הפיקוד על יחידת אגוז. הוא שימש גם כמפקד חטיבה בעוצבת ברעם, ולפני כחודשיים וחצי החל את תפקידו האחרון כמפקד היחידה הרב-ממדית.
לאחר פציעתו האנושה ב-2014, לוי דרש ממח"ט גולני, כמו גם משני אלופי פיקוד צפון ומרמטכ"ל אחד לחזור לפקד - וסורב שוב ושוב בשל מצבו הרפואי. הרופאים הציגו בפניו סיכויים נמוכים לחזור ולתפקד כאדם בריא, וסיכויים אפסיים לשרת שוב כלוחם, לא כל שכן כמפקד על מאות לוחמי קומנדו. אך לוי לא ויתר, ופתח "משרד" בבית החולים תל השומר, כדי להפגין "חזרה לשגרה" בתור מג"ד. הוא ראיין קצינים, סיכם תפקידים עם מפקדי פלוגות, וגם למד במקביל לתואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן הסמוכה.
בצעד אחרון, לוי הגיע עד לרמטכ"ל דאז, וכיום השר בני גנץ. "הוא אמר לי שהוא לא יוכל לצאת נגד מערכת הרפואה הטובה בעולם", שיחזר לוי בריאיון ל-ynet ב-2017. הוא המשיך להשתקם, עד שסדרת בדיקות בקיץ 2015 חשפו שהתאושש בצורה מספקת מפציעותיו. לבסוף, אלוף פיקוד צפון באותה תקופה, אביב כוכבי, הכריע ופתח בפניו את הדרך כשבשיחת השכנוע השנייה, לאחר המלצת הרופאים, העניק לו את התפקיד היוקרתי.
לוי, שזכה להדליק משואה בטקס יום העצמאות ה-70 של ישראל על תרומתו יוצאת הדופן למדינה ולצבא, נקבר בסמוך לקברו של מפקד חטיבת הנח"ל אל"מ יהונתן שטיינברג, שנהרג גם הוא כאמור בקרבות מול מחבלים במתקפת הפתע של חמאס.
יהונתן שטיינברג
אל"מ יהונתן (יוני) שטיינברג, בן 42 במותו מקיבוץ שומריה, נשוי ואב לשישה, שירת כמפקד חטיבת הנח"ל. שטיינברג, שנהרג בהיתקלות עם מחבלי חמאס סמוך למעבר כרם שלום שבגבול עזה ב-7 באוקטובר, היה ראשון חללי צה"ל במערכה הנוכחית ששמו הותר לפרסום.
לאחר פרוץ מתקפת הפתע, יצא שטיינברג מביתו בקיבוץ שומריה כדי להילחם לצד פקודיו. בדרכו לחבור ללוחמים, נתקל שטיינברג במחבלים, חתר למגע, נלחם מולם לבדו ונפל.
שטיינברג למד בישיבת מעלה אליהו בתל אביב - ו"צמח" בחטיבת הנח"ל. הוא התגייס לגדוד 931, התקדם בחטיבה ונכנס לתפקידו כמח"ט רק במאי האחרון, כשהחליף בתפקיד את אל"מ שרון אסמן ז"ל, שנפטר מדום לב לפני מעט יותר משנתיים. במהלך מבצע "שומר החומות" שירת שטיינברג כמח"ט בנימין, שם לחם בקרב ירי מול חמושים שירו אל עבר כוחות החטיבה וכוחות חטיבת כפיר סמוך לכיכר איו"ש שברמאללה.
תיעוד שהתפרסם מהתקרית ההיא חשף עד כמה הכוח היה בסכנה. בריאיון ל-ynet, שבמסגרתו פורסם התיעוד, סיפר שטיינברג עד כמה היה קרוב התרחיש שבו היה נהרג בידי מחבלים. למרבה הצער, הפך שטיינברג למח"ט הראשון מאז אל"מ דרור ויינברג שנהרג בפעילות מבצעית.
סלמאן חבקה
סא"ל סלמאן חבקה, בן 33 במותו מהיישוב הדרוזי יאנוח-ג'ת שבגליל המערבי, היה נשוי ואב לילד בן שנתיים. שירת כמג"ד 53 בעוצבת הברק (חטיבה 188) ונהרג במהלך קרב בצפון רצועת עזה במהלך התמרון הקרקעי.
בשבת 7 באוקטובר מיהר חבקה מביתו בצפון דרומה לעוטף. "דהרתי מהגליל לצאלים כדי לעלות על הטנק ולהגיע ליישוב מהר ככל הניתן כדי להציל כל נפש חיה", סיפר לאחר מכן. משם הוא הגיע לבארי עם שני טנקים וחבר לכוח צנחנים שפעל במקום.
"אני בעצמי מגיע לתוך בארי, רואה את תא"ל ברק חירם והדבר הראשון שהוא דורש ממני זה לירות פגז לתוך הבית", שחזר. "השאלה הראשונה שעולה לך – האם יש שם בני ערובה? עשינו את כלל הפעולות המקדימות לפני שהחלטנו לירות פגז לתוך בית, אבל ברגע שירינו פגזים לתוך בית אפשרנו לעצמנו בעצם לעבור מבית לבית ולשחרר את בני הערובה, וכך למעשה נמשכה הלחימה עד הערב - בתוך הקיבוץ, בתוך הרחובות".
חבקה הוסיף: "הבנתי שברגע שאנשים שמעו את הזחלים של הטנקים פתאום היה להם רגע של ביטחון. הרגע שנצרב לי בזיכרון זה שאני נוסע בכבישים, ומבין שאני הולך להיכנס ליישוב ישראלי שיש בו בני עוולה פחדנים, שניצלו את החג ונכנסו ליישוב והרגו, שחטו, חטפו ילדים, קשישים ותינוקות".
סא"ל חבקה תועד גם כמה ימים לפני תחילת התמרון הקרקעי בעזה: "אני רוצה להגיד לכולכם שגדוד 53 בתפארתו ובעוצמתו עם כל הטנקים שלו מוכן לכל אתגר", אמר המג"ד מול המצלמה. "אנחנו מכינים את עצמנו כדי להכות באויב בצורה עוצמתית וקטלנית.
"אני שולח לכם את החיזוקים שלי ואני מצפה מכם עם ישראל להמשיך להיות מאוחדים, להמשיך להיות חסונים, כי רק ביחד נדע לנצח, כי כוחנו באחדותנו. אין לנו ברירה אחרת, זו העת להיות ביחד, זו העת להתאחד, זו העת לתמוך אחד בשני ולהוביל למטרה אחת - ניצחון. אין לנו ברירה אחרת".
אסף חממי
אל"מ אסף חממי, בן 41 במותו מקריית אונו, שהותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, שירת כמפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה. הוא נהרג במתקפת הפתע של חמאס, במהלך קרב עם מחבלים ליד קיבוץ נירים בעוטף. מותו הותר לפרסום כמעט חודשיים אחרי המתקפה.
בהודעת צה"ל נמסר כי גופתו של חממי חטופה בעזה. אולם, לאור ממצאים שאותרו, מידע שהתקבל ובאישור הרב הצבאי הראשי - נערכה לו הלוויה. מותו נקבע לאחר בחינה של כלל הממצאים ועל בסיס מידע מהימן, והממצאים שאותרו הם שאפשרו לרבנות הצבאית לקבוע שהקבורה אפשרית על פי ההלכה.
בדיעבד, התברר שמחבלי חמאס חיפשו את חממי באופן אישי בעת שחדרו לבסיס אוגדת עזה. מאות מחבלים נתפסו עם תמונתו לצד דרישה לאתר את הקצין הבכיר ביותר. נורית פלתר איתן, דודתו, סיפרה: "הם נקלעו להיתקלות עם מחבלים בנירים אחרי שפתחו את השער. הם היו שלושה, והיו עליהם 80 מחבלי נוחבה (יחידת הקומנדו של חמאס). הם היו עם תמונות של אסף, רצו למצוא אותו. הם חיפשו אותו בבסיס מרוב שהם חששו ממנו ושנאו אותו".
את דרכו בצה"ל החל חממי בחטיבת גבעתי, ב-2010 קיבל את אות מצטיין הרמטכ"ל, מראש המטה הכללי דאז גבי אשכנזי. חממי התקדם בשרשרת הפיקוד, ובין היתר שירת מ-2016 עד 2018 כמפקד גדוד "צבר", מ-2018 עד 2020 כמפקד בסיס האימונים החטיבתי של חטיבת הקומנדו, ובין 2020 ל-2022 כמפקד חטיבת הנגב.
לתפקיד מפקד החטיבה הדרומית של אוגדת עזה מונה חממי במאי אשתקד. "אנשי החטיבה הדרומית, אני מקבל היום בגאווה ואחריות אדירה את הפיקוד על החטיבה", אמר בטקס חילופי התפקיד. "נמשיך להגן על התושבים בגזרה ולהכין את החטיבה למלחמה", הצהיר עוד – כשנה וחמישה חודשים לפני שהמלחמה שבה נפל אכן פרצה במתקפת הפתע הרצחנית של חמאס.
תומר גרינברג
סא"ל תומר גרינברג, בן 35 במותו מקיבוץ אלמוג, שהיה נשוי ואב לילדה, שירת כמפקד גדוד 13 בחטיבת גולני. הוא נהרג בתקרית הקשה אמש בשכונת שג'אעיה שבצפון רצועת עזה, בעקבות היתקלות עם מחבלים והפעלת מטעני חבלה לעבר כוחות צה"ל - תקרית שבה נפלו בסך הכול תשעה חיילים.
8 צפייה בגלריה
סא"ל תומר גרינברג עם בתו בטקס קבלת הפיקוד על גדוד 13 בחטיבת גולני בחודש יולי
(צילום: דובר צה"ל)
גרינברג נכנס לתפקידו כמג"ד 13 בגולני רק ביולי האחרון, ותועד מניף ומחבק בטקס החלפת הפיקוד את בתו הקטנה ארבל. שלושה חודשים לאחר מכן החלה המלחמה, שביומה הראשון איבד הגדוד שלו 41 לוחמים בקרבות קשים, בעיקר באזור קיבוץ נחל עוז בעוטף.
כמה ימים לאחר תחילת התמרון ניהלו לוחמי גדוד 13 לחימה קשה מול חוליות מחבלים בצפון הרצועה, שבמהלכה עשרות מחבלים ירו טילי נ"ט, השליכו מטענים ותקפו את הכוח. סא"ל סלמאן חבקה, מג"ד 53 - גיבור הקרב על בארי - חבר לסא"ל גרינברג וסייע לחלצו מהקרב הקשה. כמה שעות אחר כך, נהרג סא"ל חבקה. דובר צה"ל פרסם אז את השיחה האחרונה בקשר בין השניים, שבמהלכה אמר גרינברג לחבקה: "תודה רבה סלמאן. כל פו"ם אני חילצתי אותך, עכשיו אתה באת לעזור לי".
ב-11 באוקטובר, ארבעה ימים אחרי מתקפת חמאס, פנה גרינברג ללוחמיו בגולני ואמר להם: "חבר'ה, גדוד 13 גיבורים. דור יום הכיפורים, אחד לאחד. עוד 10 שנים יהיה מג"ד גיבור לגדוד 13, עם לוחמים גיבורים, חלקיכם כבר תהיו הורים. הוא יקפיץ את הגדוד ביום כיפור ויספר עליכם, ויראה תמונות של ההרוגים שלנו. אז כנראה שאתם לא כאלה מפונקים, ולא פחות גיבורים, וכנראה שאתם לא דור האייפון. אז כל הכבוד לכולם, אני גאה אחד אחד במי שעומד פה, אבל זו רק ההתחלה".
שבועיים מפתיחת המלחמה, ולפני תחילת התמרון הקרקעי, אמר סא"ל גרינברג: "אני מרגיש ש-41 לוחמים מחפים עלינו מלמעלה. גבורתם של נופלי גדוד 13 מלווה אותנו בכל צעד שנעשה. אנחנו נערכים לכניסה קרקעית לרצועה, עם אימונים מפרכים ועיבוד עצמי וקבוצתי שלבסוף יכינו אותנו להילחם ולנצח. הפעם, אנחנו אלה שנפתיע. נגיע בריכוז מאומץ, עם כל היכולות המתקדמות והסטנדרט הגבוה של הגדוד, ונהיה אלו שמנצחים!".
ב-2 בנובמבר, כמה ימים אחרי הכניסה הקרקעית, חיסלו לוחמי הגדוד כ-20 מחבלים בליל קרב בעזה. המג"ד אמר אז כי "מחבלי חמאס קפצו מתוך פירים, הקיפו אותנו ממספר מקומות, ירו עלינו RPG וניסו להגיע לנמ"רים שלנו ולהניח עליהם מטענים. בזכות היערכות טובה הצלחנו לפגוע בהם, להרוג את חלקם ולהדוף את השאר. הפעלנו אש מהאוויר, הפעלנו ארטילריה ממרגמות והסתערנו עליהם עם הנמ"רים. התוצאה הייתה שהם הרוגים ואנחנו ממשיכים בתמרון עד הניצחון".
כמעט שבועיים אחר כך הוא פיקד על פשיטה על בניין המשטרה הצבאית של חמאס: "פתחנו בהתקפה מאוד עוצמתית על היעד, ולאחר שטיהרנו את המקום התחלנו לעשות שם סריקות ונדהמנו לגלות שבמקום יש ציוד של חיילי צה"ל. לקחנו כמובן את כל הציוד, השמדנו את המקום והעברנו מסר - למקומות שמהם יוצאים מרצחים אנחנו נגיע, נתקוף אותם, נשמיד אותם ונעביר מסר שלא כדאי להתעסק עם עם ישראל".
ב-13 בנובמבר כבש גדוד 13 את הפרלמנט של חמאס, וארבעה ימים אחר כך השתלט הגדוד בפיקודו על רחבת המסדרים של מוצב קטיבה שבלב עזה, וערך בה טקס סמלי קרבי לקראת המשך הלחימה. "הרחבה שממנה יצאו מחבלים ארורים לטבח של 7 באוקטובר נמצאת כעת בידי לוחמי גולני", אמר אז סא"ל גרינברג".
יצחק בן בשט
אל"מ יצחק בן בשט, בן 44 במותו משדה יעקב, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, נהרג גם הוא בקרב הקשה בשכונת שג'אעיה.
בן בשט, שכיהן כמפקד חטיבת יפתח עד ספטמבר האחרון, גדל בחטיבת גולני ופיקד בתפקידיו האחרונים על חטיבות מרחביות בגבול מצרים. הוא נהרג למעשה בתקופה שבה אמור היה להיות בהליך פרישה מצה"ל. במלחמה הוא הצטרף לחפ"ק מח"ט גולני - אל"מ יאיר פלאי - כ"צל שלו". לזירה בשג'אעיה הוא הגיע תוך פרק זמן קצר, והיה חלק מהכוחות שהסתערו כדי לחלץ את הנפגעים מהכוח הראשון שנפגע במבנה הממולכד.
אחותו של בן בשט, ציפי בן בשט-אנגלמן, הודיעה בפייסבוק על מות אחיה: "בידיים רועדות ובלב מרוסק לחתיכות אני כותבת לכם", כתבה, "אחי הגדול, אל"מ יצחק בן בשט, נפל בקרב אתמול". היא צירפה את שירה של המשוררת רחל, "מתי": "הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי, רַק בָּהֶם בִּלְבַד; לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד. בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם; יַקִּיפוּנִי חֶרֶשׁ, יְלַוּוּנִי דֹם. בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד; רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד".
במהלך ערב מורשת של חטיבת המילואים ביחידת הקומנדו אגוז בשנה שעברה, אמר בן בשט בנאומו: "אנו זוכרים את העבר, מתכוננים ופועלים בהווה ונחושים ונכונים לכל מה שצופן לנו העתיד. תגנו על הבית, אני בטוח בהצלחתכם".
ליאון בר
אל"מ (במיל') ליאון בר, בן 53 במותו מגדרה, הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. ב-7 באוקטובר הוא הגיע לעוטף באופן עצמאי, מבלי שזומן, וסייע במשך יומיים בפינוי פצועים לבתי החולים.
אל"מ במיל' ליאון בר ז"למתוך פייסבוקכשבר שמע על חדירת המחבלים הוא לא המתין לצו 8, אלא עלה על מדים ונסע דרומה בלי לחשוב פעמיים. משעות הבוקר באותה שבת ועד לצהריים הוא פינה פצועים לכל בתי החולים בדרום, כולל פצועים ממסיבת הדמים ברעים.
ביום השני של הלחימה הוא ירד שוב לעוטף, יחד עם בנו עומר. "אמרתי לו שלפחות אוכל לשמור עליו. אז נסענו ולא ראינו פצועים - אבל כמה גופות, כמויות הזויות", תיאר בפוסט שכתב בפייסבוק. הם סייעו לצוות של זק"א בפינוי, ובהמשך נסעו לחלץ אדם שמשפחתו דיווחה על מיקומו. לדברי הבן עומר, הצבא כבר היה במקום והם היו בטוחים שמלאכתם הסתיימה.
"הגענו לאנדרטת חץ שחור. באנו להסתובב לכיוון הבית אבל ראינו רכב משטרתי ירוי. ירדנו לבדוק אם יש שם לפחות גופה שאפשר לקחת, ומשם הסיוט הכי גדול שלי התחיל". אל"מ בר נורה על ידי המחבלים, וגם עומר נפצע באירוע, אך הצליח להימלט מהמקום וניצל.
עלים עבדאללה
סא"ל עלים עבדאללה, בן 40 במותו מהיישוב הדרוזי יאנוח-ג'ת, הותיר איחריו אישה ושלושה ילדים, נהרג בהיתקלות עם מחבלים שחדרו מלבנון סמוך לגבול ב-9 באוקטובר, יומיים אחרי שפרצה המלחמה.
סא"ל עבדאללה, סגן מפקד חטיבה 300 בגזרת לבנון, היה אמור לסיים את שירותו מספר ימים לאחר שנהרג. שישה מאחייניו קיבלו צו 8 למילואים, ושבו לביתם בעקבות נפילתו בקרב.
אלי גינסברג
סא"ל אלי גינסברג, בן 42 במותו מקיבוץ דברת שבעמק יזרעאל, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. גינסברג, לשעבר קצין לוחם בשייטת 13 שפיקד על בית הספר ללוט"ר עד לשבועיים לפני המלחמה, נהרג בהיתקלות עם מחבלים כשקפץ ללחימה בעוטף. הוא פרש מתפקידו בספטמבר אחרי שירות ארוך ומורכב בשייטת, שבו גם נפצע באחת הפעולות ולקח חלק בין השאר בהשתלטות על המרמרה.
סא"ל גינסברג היה נשוי למלכי, שהייתה בעברה בת זוגו של סמ"ר ארז אשכנזי, שנהרג לפני 20 שנה בפעילות של שייטת 13 ללכידת מחבלים בעזה. גינסברג היה חייל בצוותו של אשכנזי, ונישא למלכי לאחר מכן. "הם היו זוג מדהים", סיפרה חברת קיבוץ דברת, שם התגוררו השניים מאז 2015 עם ארבעת ילדיהם.
מאז שהשתחרר, התחיל אלי לתכנן את עתידו כאזרח. עם המעבר לקיבוץ, הוא לקח על עצמו את המשימה של רכז הביטחון השוטף. "אלי היה קצין מעוטר. הוא היה על המרמרה ובעוד אינסוף פעולות מבצעיות של השייטת", אמרה חברת הקיבוץ.
אשתו, מלכי, איבדה את שני בני הזוג שלה בפעילות טרור תוך 20 שנה. "זו טרגדיה בלתי נתפסת", אמרה חברת הקיבוץ. "אחת הבנות שלומדת בכיתה ג' נקראת על שם ארז - רזי. מאז הקורונה מלכי התחילה לדבר על ארז, ובטקס יום הזיכרון שהיה בדברת היא הסכימה לשתף את הקהילה בקטע אישי שכתבה על ארז. כולם ידעו על הזוגיות הקודמת שלה ועל זה שאלי וארז היו חברים".
חברת הקיבוץ סיפרה באוקטובר: "אלי השתחרר ממש בשבועות האחרונים והם תכננו לצאת לטיול משפחתי משותף בתאילנד לכבוד השחרור. היא לא שיתפה בסכנות שבתפקיד הבכיר שלו. המשפחה מאוד פרטית ושומרת על הפרטיות שלה".
יהונתן צור
סא"ל יהונתן צור, בן 33 בנופלו מקדומים (ובמקור מיצהר), שירת כמג"ד סיירת הנח"ל. צור נפל ביום פתיחת המלחמה; ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, ספד לו: "יהונתן היה לוחם אמיץ, מלח הארץ, בן היישוב יצהר שהביא גאווה גדולה לשומרון. הלב נשבר לדעת שהפרח הנפלא הזה שצמח במחוזותינו נקטף עם טובי בניה של הארץ הזו. ליבנו עם המשפחה ואחיותיו היקרות תושבות יצהר שבשומרון. מרכינים ראש עם לכתו. ההתיישבות בשומרון יחד עם כל עם ישראל לא תישבר. נמשיך לעמוד על משמר ארצנו".
