עשרות פעילי ימין, בוגרי ישיבות הסדר, תושבי הנגב וחברי כנסת מהימין הגיעו הבוקר (רביעי) לאזור רהט כדי להקים כדבריהם "נקודת יישוב חדשה", שאותה כינו "מעלה פולה". שוטרים הגיעו למקום, פינו אותם והרסו את האוהלים שהקימו. תושבי רהט שהגיעו לשטח, שצפוי להפוך לשכונה שבה ישוכנו אנשי שבט אל-זיאדנה, הצטלמו על רקע ההריסות וסימנו בידיהם תנועות ניצחון.
בעבור חלק מתושבי הנגב ובהם הבדואים, המהלך האחרון הוא רק ניסיון לקחת את המאבק הפוליטי בכנסת לרחוב, או במקרה הזה לאדמות הנגב. עו"ד חנאן אלסאנע, מנכ"לית פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי, אמרה כי "מדובר יותר במאבק פוליטי מאשר מאבק חברתי וכלכלי על זכויות היהודים במדינה. את מאבקי הכוחות בכנסת מעבירים לרחובות. הזירה הכי קריטית לימין הקיצוני זה הנגב". לדבריה, "המציאות בנגב היא אחרת. יש שותפות ערבית-יהודית מדהימה. אם אנחנו רוצים עתיד טוב לכולנו, צריך להעצים את האוכלוסייה המוחלשת".
בקרב המארגנים מבטיחים כי עוד ישובו ל"מעלה פולה". מבחינתם הפעילות הייתה הזדמנות להציב זרקור לבנייה הלא-חוקית בנגב. בתנועת רגבים ניצלו את האירוע והגיבו: "קוראים לממשלה לפנות מיידית את מעלה פולה, יחד עם שאר הבנייה בפזורה הבלתי-חוקית בנגב, שצומחת מדי שנה". איתמר סגל, תושב ירושלים שלקח חלק בפעילות בשיתוף מתנחלים מיהודה ושומרון, סיפר כי לא מדובר במהלך פוליטי: "זו הייתה יוזמה מהשטח. זיהינו כאן מאבק לאומי אמיתי. הבדואים בנגב משתלטים על קרקעות ככלי למאבק לאומי נגד מדינת היהודים".
יואל שילה, פעיל שסייע להקמת "מעלה פולה", הסביר: "באנו לנגב לעשות מעשה ציוני. כדי שתהיה כאן ריבונות יהודית של מדינת ישראל צריך להתיישב בשטח. ראינו את זה בשומר החומות ובאירועי הנטיעות - המשטרה מפחדת להיכנס לפה". שילה הוסיף כי הוא רואה בשטח הבדואי "שטח של מדינת ישראל, שנמצא בסכנת השתלטות", וכי הוא מצפה שיאפשרו לציבור היהודי לחזור ולהתיישב שם, בגלל ש"השטח הזה חייב להיות בידינו".
סאלם א-טורי, תושב רהט שהקשיב לדבריו של שילה, אמר בתגובה: "היינו כאן עוד מלפני קום המדינה. מדינת ישראל כבשה אותנו ואין לנו מקום אחר, אבל אנחנו מרגישים חלק מהעם. רוב הבדואים משרתים בצבא". לדבריו, פעילים מסוגו של שילה "יוצרים חיכוך בין היהודים לערבים כדי לפרק את הממשלה". א-טורי מאמין כי "אין לנו מדינה ואדמה אחרת. זו אדמה שלנו, ואנחנו חלק ממדינת ישראל".