בצה"ל קיבלו בהלם את הדחתו של שר הביטחון יואב גלנט בעיצומה של לחימה רב- זירתית, בזמן שאלפי לוחמים פועלים בשטח לבנון ובסמטאות ג'באליה, וערב מתקפת טילים נרחבת של איראן נגד בישראל, בעיקר לאור העובדה שגלנט שיקף את עמדת הצבא בחלק גדול מהמחלוקות והדיונים בקבינט. כעת, החשש הוא שימונה "יס-מן" מטעם נתניהו, בדמות ישראל כ"ץ, בדרך להשתלטות על צה"ל שעלולה להתחיל בפיטורי הרמטכ"ל הרצי הלוי. הזעזוע בצמרת הביטחונית, שעסוקה ביתר שאת באיומים המתגברים ובלחימה המתמשכת צפויה לטלטל את המערכת כולה בשורה של היבטים:
חוק מימון ההשתמטות
יותר מ-10,000 חיילים, רובם לוחמים, ירדו מסדר הכוחות בשנה האחרונה, בעקבות החללים והפצועים הרבים. ברקע המחסור ובשל פסיקת בג"ץ המחייבת גיוס חרדים בהיעדר חוק, אישר אמש גלנט לשלוח צווים ראשונים ל-7,000 צעירים חרדים. בדיון בנושא אמר כי "המלחמה והאתגרים הניצבים בפנינו ממחישים את הצורך של צה"ל בחיילים נוספים".
בתחילת השנה מינה את מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף בדימוס אליעזר שקדי כדי לגבש מתווה שירות חרדים משופר ובהסכמה, לאחר מרתון מפגשים עם אישים חרדים בכירים. במקביל ניהל כבר בתחילת השנה דיונים עם בכירים בש"ס כאריה דרעי כדי לפתור את המשבר לפני שהחל.
המאמץ של גלנט מאחורי הקלעים בימים האחרונים נמשך עם מפגשים שניהל עם רבנים חרדים בכירים, כדי לגייס ולו אחוז קטן של חרדים בהסכמה, ולהקל על העומס על חיילי המילואים. במפלגות החרדיות התנגדו ונתניהו נכנע לווטו שהטילו ביהדות התורה.
כעת מעריכים בצה"ל ששר הביטחון החדש כ"ץ יכפה להציג פתרון נוסף למראית עין של גיוס חרדים כדי להרגיע את הציבור, למסמס את החלטת בג"ץ ולאפשר את לממן את האברכים שלא משרתים בצה"ל באמצעות מעקף חוק המעונות – במטרה להבטיח את שלומה וקיומה של הממשלה.
ויתור על החטופים והתנחלות ברצועה
גלנט שימש בקבינט כנציג המשפחות השכולות במעט צמתי ההכרעה שהיו לאורך השנה האחרונה לגבי סיכוי לעסקה, אך כשל שוב ושוב בניסיונותיו לשכנע את נתניהו להגיע לעסקה, ולו חלקית במסגרת שלב אחד, כדי לשחרר חלק מהחטופים שנותרו בחיים.
נתניהו העדיף לפעול לפי דרישת השרים סמוטריץ' ובן גביר שהתנגדו לעסקות שכללו ויתורים כנסיגה מרצועת עזה ושחרור מחבלים-רוצחים, למרות שגם בחודש האחרון קיבלו השרים דוחות עדכניים על הרעה עקבית במצב עשרות החטופים שנותרו בחיים בשבי חמאס.
במקביל התקדמה מגמה בשטח: צה"ל הרחיב את פרוזדור נצרים לטריטוריה רחבה בשליטה ישראלית, ח"כים ושרים מהקואליציה דרשו להתיישב מחדש בחבל עזה ובעתיד שבו חטופים ימותו בשבי, יתמזגו התהליכים לאחד: לוחמי צה"ל ילחמו שנים קרקעית ובמעגלים באלפי מחבלי חמאס, והממשלה תמשיך, בדיוק כפי שהיא עושה היום, לתחזק את חמאס כנכס מוחלש ולא תגבש שלטון חלופי בעזה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודעה רשמית על פיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון
(צילום: לשכת רה"מ)
גלנט התנגד לדרישת סמוטריץ' לכונן שלטון צבאי-ישראלי בעזה שיחלק את המזון והמים לפלסטינים, בגלל העלויות הגבוהות, ההתנגדות הבינלאומית, והעובדה כי שלטון אזרחי-צה"לי שכזה יהיה צעד ראשון בדרך להתנחלות מחדש בעזה. כעת הדרך למהלכים אלו עלולה להיות סבירה יותר.
קרבות תקציב הביטחון
בצבא מצפים לתקצוב צרכים ביטחוניים לביצור ההגנה על הגבולות לשנים הבאות, לבניין כוחו של צה"ל ולתגמול משרתי הקבע כדי למנוע את בריחתם מהצבא. בימים אלו ניכרים פערים בין הצדדים שעלולים לפגוע בתוכנית הרב שנתית החדשה שמגבש המטכ"ל.
גלנט ניצב מול משרד האוצר, וקיים סדרת דיונים בימים האחרונים כדי לגשר על פערים אלו בשל דד-ליין התקציב המתקרב – סוף דצמבר ובמטרה למנוע תקציב של 1 חלקי 12, בהיעדר תקציב מדינה, מהלך שמכונה במערכת הביטחון כ"קטסטרופה באמצע מלחמה". מינוי שר ביטחון חדש בסוגיה זו יטרוף את הקלפים ועלול להשאיר את צה"ל ללא נדבכים קריטיים בבניין הכוח שלו. צה"ל עלול למצוא עצמו ללא תכנית חומש מלאה ועם משבר כוח אדם קבע מחריף בתקופה בה הצבא מתעצב מחדש תוך כדי מלחמה.
לחימה ללא סוף גם בצפון?
כבר בשבוע הראשון של המלחמה התגלעה מחלוקת בין גלנט לנתניהו: גלנט יזם קודם טיפול בחיזבאללה, תוך הישענות על הלגיטימציה הבינ"ל שהייתה אז לישראל, ולאחר מכן לטפל בחמאס. נתניהו העדיף לתמרן קודם בעזה. התוצאה: חמאס עדיין קיים ברצועה כשלטון אזרחי חלקי וככוח צבאי שמתאושש היכן שצה"ל לא נמצא, וצה"ל לא נמצא ברוב השטח מאז סיום התמרון לפני יותר מחצי שנה.
זאת כשבצפון עדיין לא חזרו עשרות אלפי תושבי הגליל לבתיהם, ואם נדמה היה המהלך הקרקעי של צה"ל בדרום לבנון קרוב למיצוי או לסיום בהסדרה, נראה בימים האחרונים שיש בעצם פערים ודחיות במו"מ. נתניהו גם פתאום אמר שלשום ש"נפעל ונאכוף בצפון, עם או בלי הסכם הסדרה". משמעות הפסקת אש בצפון היא גם סמלית: סיום המלחמה ומעבר ללחימה ארוכת השנים בעזה. גם אם יושג הסכם הפסקת אש בצפון, המבחן יהיה באכיפה שלו – גלנט ייצג את עמדת צה"ל, לתקוף כל ניסיון מחדש של חיזבאללה להתבסס ליד הגבול, גם אם במחיר של יום יומיים של הסלמה, בדומה לסבבים האלימים שחוו תושבי הדרום לאורך שנים.
השתלטות על צה"ל
הצבא הפך למוקד ניגוח מצד סביבת ותומכי נתניהו בשנה האחרונה כדי לטפול את האשמה על מחדלי ה-7.10 על צמרת צה"ל. גלנט תמך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בניגוד לעמדת נתניהו, שעשוי לקבל שקט תעשייתי מכ"ץ. האפשרות להדחת הרמטכ"ל ע"י כ"ץ ונתניהו נראית כיום יותר ריאלית, ובעיקר מינוי קצין שנוח יותר לנתניהו, ופחות עצמאי בעמדתו כמפקדו של צבא העם שאמור לשמור על ממלכתיותו.
בצה"ל לא משווים את הצעד להשתלטות שעוברת המשטרה ע"י בן גביר, אבל מתריעים מהתפרקות הצבא כפי שהיה מוכר ופעל מאז קיומה של המדינה – צבא שמורכב מכל שדרות העם. כיום זו יותר נבואת זעם מאשר מציאות שמעבר לפינה, אך לקמפיין המאורגן נגד ראשי הצבא, לפני ובעיקר אחרי פרוץ המלחמה, עשוי להיות המשך מעשי בתוך צה"ל – עם מינוי רמטכ"ל שנאמן לנתניהו.
כ"ץ הוכיח עצמו כשר חוץ פסיבי. התפקיד נחשב לאורך עשרות בשנים כאחד משני השרים הבכירים, העצמאיים, הדעתניים והמשמעותיים בממשלה. מאבא אבן, דרך דוד לוי וציפי לבני ועד לשמעון פרס. בשנה האחרונה הציבור הישראלי אפילו לא שם לב ואיש לא התרגש שבעיצומה של המלחמה התחלף פה שר חוץ: אלי כהן פינה את כיסאו לישראל כץ, כחלק מסידור העבודה המוקדם שסוכם.
כשר חוץ לא הציג כ"ץ שום יוזמה מדינית משלו בשנה האחרונה, מהלך יוצא דופן מטעמו בזירה הבינלאומית, מסע דילוגים מול שרי חוץ ונשיאים, כפי שעשו שרי חוץ ישראלים לאורך ההיסטוריה. כ"ץ הסתפק בעיקר בפרסום ציוצים מביכים על יריבי ואויבי ישראל. את מלאכת הדיפלומטיה פינה כ"ץ לאיש סודו של נתניהו, השר רון דרמר, ולגלנט במגעיו החמים עם הממשל האמריקאי.
