ההסכם הקואליציוני שעליו חתמו בחודש שעבר עוצמה יהודית והליכוד עורר לא מעט ביקורת, בעיקר סביב הסמכויות הנרחבות שיועברו לשר המיועד איתמר בן גביר במשרד לביטחון לאומי - הוא למעשה גרסה מורחבת של המשרד לביטחון הפנים. כך, בנוסף לשינוי בשם המשרד, יועברו לסמכותו של בן גביר מג"ב איו"ש ממשרד הביטחון, המשטרה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה והסיירת הירוקה מרשות הטבע והגנים. עם זאת, עקירת היחידות השונות מהגופים שלהם הן כפופות כיום עשויה להיתקל בקשיים, ואף לפגוע משמעותית בפעילותן.
מג"ב איוש
כאמור, אחת ההבטחות המשמעותיות ביותר של נתניהו לבן גביר היא השליטה על מג"ב איו"ש, הוא הכוח העיקרי שמתעסק בפינוי מאחזים בלתי-חוקיים של "נערי הגבעות". מג"ב איו"ש הוא כוח מבצעי משמעותי, המונה כ-1,500 לוחמים הנמצאים תחת האחריות הפיקודית של אלוף פיקוד המרכז. מדובר ב-15 פלוגות שתקציבן מגיע מתקציב צה"ל, שמעביר מדי שנה עשרות מיליונים למשטרה למימון רכבים, דלק, אוכל ומשכורות.
העברת היחידה לסמכותו של בן גביר עוררה לא מעט זעקות, וגורמי צבא מתוך המערכת הסבירו כי הוצאת מג"ב איוש מהידיים של צה"ל תפגע בביטחון ביהודה ושומרון, ותעלה למשלם המיסים מיליוני שקלים. גורם ביטחוני הסביר כי "יש ביהודה ושומרון משימות רבות, וצה"ל לא יכול לעשות את כולן. מג"ב איוש לוקחים חלק בכמעט כל פעילות, ובהיעדרם מישהו אחר ייצטרך לבצע את העבודה שלהם. זה יעלה כסף, ואולי גם יהיה כרוך בגיוס מילואים או בהזזת כוחות ממקומות אחרים". הגורם הדגיש: "צריך להבין שלכל פעולה באזור, מפינויים ועד למעצרים, יש השלכות מדיניות שעלולות לגרום להסלמה. קשה לי לראות את הרמטכ"ל נותן לזה לעבור בלי חשיבה מחודשת".
כאמור, תחום נוסף שנופל תחת עיסוקו של מג"ב איו"ש הוא סוגיית פינוי המאחזים בגבעות, ופעיל גבעות העיד כי בן גביר עשוי להשתמש ביחידה כדי "למסמס" פינויים: "ההחלטה על הפינויים היא אמנם של משרד הביטחון ושל המנהל האזרחי, אבל בן גביר יוכל למשל לומר שיש מחסור בכוחות, בטענה שהם עסוקים בפעילויות אחרות, וכך לשנות את מיקוד הפעילות".
הפעיל הוסיף כי "אנחנו מצפים שהמדיניות שהנהיג גנץ תשתנה, שכמות הפינויים תרד דרמטית - ונתעקש על זה. אף אחד לא חסין. יכול להיות שנפגין גם מחוץ לבית של בן גביר". ההערכות הן כי מג"ב איו"ש יוסת לטובת הקמת משמר לאומי, ולחיזוק המשילות בנגב ובגליל. "יש לבן גביר הרבה תוכניות, וצריך כוח כדי לבצע את הדברים" הסביר אותו פעיל.
מנגד, כמה אנשי ביטחון הסבירו כי העברת מג"ב איו"ש מצה"ל היא דווקא צעד חיובי. גורם ביטחוני הסביר: "מדובר במג"ב היחיד שלא כפוף למשטרה. במחוז יש מחסור של שוטרים, ניידות וכוחות. מדובר למעשה באחד המחוזות הגדולים ביותר מבחינת שטח, אך הוא מנוטר על ידי 1,300 שוטרים בלבד. יש מספר מאוד מצומצם של ניידות אכיפה, והשירות שמגיע לתושבים נמנע בגלל מצוקת כוח האדם. לעומת זאת, במגב איו"ש יש 1,500 שוטרים. מספיק שיעבירו לכאן שלוש פלוגות מהכוח הזה ורמת השירות ביהודה ושומרון תעלה".
המשטרה הירוקה
המשטרה הירוקה היא זרוע האכיפה העיקרית של המשרד להגנת הסביבה. תחת אחריותה נמצאים אכיפת החוקים, התקנות והצווים בנושא איכות סביבה בישראל, שנמצאים בסמכות המשרד. בין חוקים אלה נמצאים אוויר נקי, חוק שמירת הניקיון וחוק הפיקדון. המשטרה הירוקה מפקחת בנוסף גם על מפגעי אסבסט, מפגעים סביבתיים וחומרים מסוכנים, והייתה מעורבת בתיקי החקירה הגדולים ביותר של המשרד להגנת הסביבה, בהם אסון הזפת שפקד את חופי מדינת ישראל, אסון הנפט בעברונה, אסון נחל צין, וכן חקירת מפעלים מזהמים כמו בתי הזיקוק לנפט.
אם כך, מדוע בן גביר מעוניין כי הסמכות על המשטרה הירוקה תועבר אליו, כשר לביטחון לאומי?. השערה אחת היא כי המשטרה הירוקה תשמש אותו ככלי לביצוע אכיפת יתר נגד המגזר הערבי בכל הנוגע לעבירות סביבתיות, שכן ישנן תופעות ייחודיות למגזר זה, בהן השלכת פסולת פיראטית ושריפת פסולת.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ציינה כי בן גביר "רוצה כל דבר שנשמע כמו 'משטרה'. הוא רץ על עליונות יהודית עם אמירות של 'אני בעל הבית'. החשש שלי הוא שבמקום להילחם בזיהומים ובמשליכי הפסולת - הוא פשוט יילחם בערבים. זה עולה בקנה אחד עם האידיאולוגיה שלו, והמאבק הגזעני באזרחי המדינה הערבים יבוא על חשבון השמירה על הסביבה, כשהמשטרה הירוקה נמצאת גם ככה בחוסר כרוני של כוח אדם".
4 צפייה בגלריה
זנדברג: "במקום להילחם בזיהומים ובמשליכי הפסולת - בן גביר פשוט יילחם בערבים"
(צילום: המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה)
עוד אמרה זנדברג כי המשטרה הירוקה פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם גורמי התוכן במשרד, והעברתה למשרד לביטחון לאומי תסרבל את עבודתה עד כדי שיתוק. "הם פועלים עם אנשי איכות אוויר, אנשי נחלים ועוד. כאשר מוגש כתב אישום בעקבות חקירה של המשטרה הירוקה, יש פקחים שרודפים ובונים את התיק מבחינת אכיפה. במקביל יש גם את אנשי המקצוע שמכירים את השטח וקובעים את ערך הזיהום. יש ביניהם שיתוף פעולה הדוק. מה יקרה פה בעצם כשהיחידות שאחראיות על האכיפה והתוכן לא יהיו באותו מקום? זו לא דרך המלך", תיארה.
מנגד, עורך הדין קובי בר לב, שעוסק בדיני סביבה, אמר כי העברת המשטרה הירוקה למשרד לביטחון לאומי עשויה להיות דווקא מהלך חיובי - אם תלווה בתוספת של תקנים ותקציבים. "למשטרה יש כיום פחות מ-40 פקחים, והם לא מסוגלים להתמודד עם כלל הבעיות הסביבתיות המורכבות בארץ. יחד עם זאת, צריכה להישמר מידה מסוימת של כפיפות עם המשרד להגנת הסביבה כגורם מקצועי", הסביר.
בר לב הדגיש: "חשוב להבין שאם לא יהיה שינוי עמוק בתקצוב, האפקטיביות של האכיפה, בין אם תחת משרדו של בן גביר ובין אם תחת המשרד להגנת הסביבה, תהיה מוגבלת ולטווח קצר, משום שבעיות היסוד לא תעלמנה. מדובר בתקצוב חסר של כלל התשתיות הסביבתיות במדינה, בעיקר בתחום הטיפול בפסולת, בשפכים ובמניעת מפגעים ומטרדים. דרושים גם תמיכה בפתרונות קצה והקמה של מפעלי מיחזור".
הסיירת הירוקה
לפי ההסכם שנחתם עם בן גביר, גם הסיירת הירוקה של רשות הטבע והגנים תעבור לידי המשרד לביטחון לאומי. הסיירת הוקמה ביוזמת הרשות בשנות ה-70, במטרה לפקח על השטחים הירוקים ולאתר פלישות ופגיעה בשטחי שמורות טבע. הסיירת גדלה עם השנים, וכיום היא מספקת שירותים לכמה משרדי ממשלה, ותפקידה לטפל בפלישות לקרקעות מדינה.
4 צפייה בגלריה
הסיירת מפקחת על השטחים הירוקים ומאתרת פלישות ופגיעה בשמורות. פעילות הסיירת, ארכיון
(צילום: הסיירת הירוקה)
עם זאת, העברת הסמכות על הסיירת הירוקה למשרדו המיועד של בן גביר עשוייה להיתקל בקשיים, שכן אנשי הסיירת אינם נחשבים לעובדי מדינה, וכפופים להסכמי ההעסקה של ההסתדרות הכללית. מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, אמרה: "לא פנו אליי בעניין ולא ידעתי שבכוונת הממשלה החדשה להעביר את הסיירת למשרד לביטחון לאומי. הרשות הקימה את הסיירת הירוקה, ולכל דבר ועניין היא חלק מאיתנו. יש לי המון סימני שאלה בנושא".
שורקי הדגישה כי "הסיירת הירוקה תסייע למשימות הלאומיות לשמירת קרקעות המדינה תחת כל ממשלה", וציינה בנוסף כי "בשנים האחרונות התקשנו מאוד לשמור על הקרקעות בשטחים הפתוחים. אם השינוי יעצים את סמכויות הסיירת וייתן לה כלים שלא היו לה קודם, אני מברכת על כך, למרות שכמנכ"לית הרשות הייתי רוצה שהיא תישאר חלק מאיתנו ולא תילקח מהארגון".
