הפרסום היום (חמישי) ב"וושינגטון פוסט", בדבר ממשל ביניים ברצועת עזה שעליו הסכימו ישראל וחמאס אם תצא לפועל עסקה – מעיד על תפנית דרמטית, אם הוא נכון. ראשית מפני שהוא מסמן שישראל מתכוונת ברצינות לסיים את המלחמה במסגרת עסקת החטופים המתוכננת ולעבור ל"יום שאחרי", ואילו חמאס מוותר על השלטון האזרחי ברצועה אחרי המלחמה ובכך מאפשר – לפחות על הנייר – את השגת אחד מיעדי המלחמה של ישראל, והוא מיטוט שלטון חמאס ברצועה.
3 צפייה בגלריה
פליטים פלסטינים בחאן יונס. "ישראל וחמאס הסכימו לוותר על שליטה אזרחית ברצועה"
( צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
על פי "וושינגטון פוסט" הדבר אמור לקרות החל מהשלב השני לעסקה, שבו אמורים להשתחרר החטופים הצעירים, כלומר אנשי כיתות הכוננות, החיילים, והצעירים בגיל גיוס שנחטפו ממסיבת "הנובה". בשלב השלישי ישוחררו רק גופות של חטופים שאינם בחיים, וחמאס – אם נכון הדיווח – כבר לא יהיה השליט האזרחי ברצועה.
את הדיווח פרסם דיוויד איגנשיוס, הפרשן המדיני הבכיר של "וושינגטון פוסט", שנחשב למקור מהימן ביותר. הוא מדווח שחמאס מסכים לוותר על השלטון האזרחי ברצועה, שיעבור באופן זמני לגורמים פלסטינים שאינם חמאס ואינם נציגי הרשות הפלסטינית של אבו מאזן, אלא אנשים מהימנים שישראל כבר בדקה אותם. איגנשיוס מדגיש שבשום מצב ישראל לא תשלוט ברצועה, כלומר האופציה של ממשל צבאי ישראלי זמני ברצועה ירדה מהפרק. התוכניות להתנחל מחדש ברצועה, של גורמים כמו סמוטריץ' ובן גביר, לא יוכלו להתממש בהיעדר ממשל צבאי.
מי יהיו אותם גורמים פלסטינים? זה לא ברור עדיין, וזה נושא שכנראה נתון עדיין למשא ומתן – אבל מדובר ככל הנראה בפקידים לשעבר של הרשות הפלסטינית, תושבי עזה, שפעלו תחת ממשלותיהם של יאסר ערפאת ואבו מאזן עד שחמאס תפס את השלטון ברצועה ביולי 2007. מדובר בתומכי תנועת פתח, והם מקבלים עד היום משכורת מהרשות הפלסטינית למרות שרובם אינם עובדים כלל (חמאס הדיח אותם, ושם אנשים משלו כראשי וכעובדי מנגנוני הממשל האזרחי ברצועה).
גלנט, אתמול: "חלון ההזדמנויות מוגבל"
(צילום: דובר צה"ל )
אלפים מאותם עזתים המזוהים עם פתח יאיישו על פי המתווה הזה את מוסדות השלטון האזרחי ברצועה, וידאגו לחינוך, לבריאות, לתשתיות וכו'. אגב, חמאס רמז כבר לפני כמה חודשים בראיונות שנתנו ראשי התנועה לעיתונאים ערבים, שארגון הטרור לא רוצה יותר לשלוט אזרחית ברצועה. עוד כשהתמרון היה בעיצומו, אמרו ראשי חמאס שהם "לא חייבים בהכרח לעמוד בראש ממשל אזרחי ברצועה".
מאחורי תפיסה זו עומדת כוונה ישנה של חמאס להעתיק את דפוס ההתנהלות של חיזבאללה בלבנון, באופן שבו הארגון לא ישלוט אזרחית ברצועה ולא יידרש לדאוג לרווחת וצורכי התושבים – ובמקום זאת יוכל להתרכז ולהשקיע את כל כספו ב"התנגדות", כלומר התכוננות למלחמה בישראל. ומאחר שהוא הכוח הצבאי החזק ביותר ברצועה, הוא בעצם מי שיכתיב מאחורי הקלעים את מה שקורה, והפקידים האזרחיים יהיו עושי דברו. כך עושה חיזבאללה בלבנון, וזה מה שחמאס רוצה שיהיה בעזה ביום שאחרי המלחמה – ולכן הוא מוכן לוותר על השלטון האזרחי.
לצד הפקידות האזרחית, על פי המתווה שפרסם "וושינגטון פוסט" יהיה כוח ביטחון שימומן ויפעל על ידי האמריקנים וגורמים אזוריים – כלומר מדינות ערביות כמו איחוד האמירויות, מצרים, ירדן ואולי גם מדינות כמו מרוקו ואחרות. צריך להבין שלא מדובר בכוח לשמירת שלום, כמו יוניפי"ל בדרום לבנון, אלא בכוח שיעסוק בשיטור ובאכיפת חוק ולא יהיה מורכב מחיילים אמריקנים. גם חיילים ערבים כנראה לא יהיו בו, אלא שכירי חרב שחברות ביטחון ואבטחה פרטיות אמריקניות ואחרות ישכרו לצורך שמירה על הסיוע ההומניטרי, פיקוח על חלוקתו, מניעת ביזה ומשימות שיטור ואכיפות חוק כלליות ברצועה.
בעיראק, למשל, אחרי כיבוש המדינה מידי סדאם חוסיין ב-2003, הממשל האמריקני הביא יחידות של שכירי חרב מגאורגיה וממדינות דרום אמריקה כמו קולומביה. גם חיילים פולנים ואחרים שמרו אז על מוסדות השלטון ועל המתקנים האמריקניים בעיראק, ואכפו חוק וסדר. נראה שזה הדגם שארה"ב מתכוונת להפעיל ברצועה. יצוין גם שסעודיה ואיחוד האמירויות מעסיקות שכירי חרב זרים בצבאותיהן דרך קבע – חלקם מפקיסטן, חלקם מירדן וחלקם מקולומביה.
זה יהיה כנראה כוח הביטחון שעליו מדובר במתווה. מדינות ערב העשירות יספקו את המימון ואת הלגיטימציה הבינלאומית, ואולי גם מפקדים בכוח הזה ובמנגנוני הביטחון של הממשל החדש ברצועה, אבל אלו לא יהיו יחידות סדירות של צבאות ערביים שיהיו ברצועה.
השאלה המתבקשת בהקשר זה הוא מי ידאג שחמאס לא ישקם, בחסות הממשל האזרחי והצבאי החדש, את כוחותיו הצבאיים בגדודי עז א-דין אל-קאסם, שלא יחפור מנהרות, שלא ייצר נשק ושלא יממש את חלומו להיות כמו חיזבאללה ברצועת עזה. התשובה, על פי התוכנית הישראלית, היא שצהל בשלב ג' של הלחימה – אחרי סיום המלחמה – יפעל בפשיטות ובאמצעות חופש פעולה מודיעיני ומבצעי בתוך הרצועה, כדי לאתר מוקדי התארגנות מחדש של חמאס ושל הג'יהאד האיסלאמי ולפגוע בהם.
צה"ל, כפי שהוא עושה כיום ביהודה ושומרון תוך תיאום עם הרשות הפלסטינית, יאסוף מודיעין ויפעל בשטחי הרצועה. השב"כ יתפקד בעיקר כאוסף מודיעין ויסכל טרור וצה"ל יפעל נגד התארגנויות משמעותיות שנמצאות כבר בשלב ההתעבות, בדיוק כפי שקורה כעת ביו"ש. מובן מאליו שיצטרך להיות תיאום הדוק בין צה"ל לבין כוחות הביטחון והממשל האזרחי החדשים שיחליפו את חמאס ברצועה.
המשא ומתן על ההסדר הזה יהיה רצוף קשיים ומכשולים. אלוהים והשטן כידוע נמצאים בפרטים, אבל אם תתממש התוכנית הזו ל"יום שאחרי" – ישראל כבר לא תזדקק לתוכנית הבועות ההומניטריות שהגתה מערכת הביטחון. חמאס כבר לא ישלוט אזרחית ברצועה, ומבחן הביטחון לתושבי עוטף עזה שיחזרו לבתיהם יהיה בנחישות שבה תפעיל ממשלת ישראל את צה"ל ושב"כ, כדי לממש את העיקרון שביטחון תושבי ישראל יהיה אך ורק בידיים ישראליות. צריך לקוות שהמתווה הזה יתמלא תוכן במשא ומתן, ושהדרג המדיני ידאג ליישם אותו ככתבו וכלשונו.
