מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי דיבר היום (רביעי) בוועידת "עתיד ישראל" באוניברסיטת תל אביב, יממה אחרי שהגיש את עמדתו לבג"ץ בנוגע ל"חוק בן גביר" לשינוי פקודת המשטרה. שבתאי התייחס בנאומו לדיון בבג"ץ, והדגיש כי "כשהחוק מופעל כלפי אזרח, הוא צריך לדעת שהשוטר שעומד מולו משרת את החוק בלבד, ולא שר כזה או אחר". שבתאי התייחס גם לביקורת על אלימות השוטרים בהפגנות, ואמר כי "ממש לא פשוט להיות שוטר, בעיקר בעת הזאת. עלינו לשלב בין ההפגנות לבין מרקם חיים תקין, ואנו עושים כל שביכולתנו על מנת להבטיח זאת". ynet העביר את נאומו בשידור ישיר.
דבריו של שבתאי בוועידה
(צילום: יריב כץ)
בצל הדיון על "חוק בן גביר", שבתאי אמר היום כי "המשטרה במדינה דמוקרטית חייבת להיות נקייה מכל סממן פוליטי", וזכה על דבריו לכפיים סוערות מהקהל. "חובה עלינו כחברה דמוקרטית להבטיח כי יישמרו היסודות העקרוניים לתפקודה של משטרת ישראל ולממשק הראוי בינה לבין הדרג המדיני", אמר. "אין חולק על כך שהמשטרה כפופה לדרג המדיני, עליה לבצע את משימותיה באופן ממלכתי וא-פוליטי. כששוטר מפעיל סמכות כלפי אזרח, מחובתו לראות את החוק כנגד עיניו ורק את החוק. אזרח צריך לדעת שהשוטר שעומד מולו משרת את החוק בלבד, ולא שר כזה או אחר".
שבתאי הוסיף כי "זה כוחה וזאת מהותה של משטרה האוכפת חוק, וממנה מבוסס האמון במשטרה. ההחלטות בעתירה הן קריטיות לעתידה הדמוקרטי של המשטרה. הגבולות נסדקו, ואני חרד מהתוצאות הצפויות במידה שיפרצו כליל. הדרך להימנע מכל זה היא לשמור על הפרדה ברורה בין הגורם הפוליטי לנותן הסמכות".
בן גביר הגיב לדבריו של המפכ״ל ומסר כי "בימים האחרונים יש כל מיני קולות שמדברים על עצמאות המשטרה. רק ברפובליקת בננות המשטרה עצמאית לעשות כל מה שהיא רוצה. במדינה דמוקרטית, הדרג המדיני מתווה את המדיניות של המשטרה. ככה היה, וכך זה יימשך. אני שומע שמפכ״ל המשטרה בכל מיני פורומים מדבר ואומר כל מיני דברים, שאלתי את עצמי איפה היו הדיבורים האלה בשנה האחרונה? לא שמעתי מהם.
"צריך להודות, מפכ״ל המשטרה בשנה האחרונה קיים את המדיניות שלי, עמד בציפיות שלי לקיים את המדיניות ונענה לכל פניותיי. זה נכון, שאחרי ועדת מירון שקבעה והדיחה אותו, פתאום הוא שינה את הטון ואני חושב שהטון הנוכחי זה איזשהו רצון להצטרף למחנה קפלן. שיהיה בריא. מה שאנחנו עושים כאן, זה מחנה אחר - מחנה של כלל ישראל. יש כאן הכל. יש כאן ימין ושמאל, דתיים וחילונים וחרדים, וזה המשטרה שאני רוצה - משטרה שוויונית. משטרה שמתייחסת לכולם בשוויון. משטרה שפועלת למען כולם". כך נמסר מלשכתו של בן גביר.
בצל הביקורת החריפה על העלייה באלימות השוטרים נגד המפגינים במהלך המחאות נגד הממשלה ובהפגנות להשבת החטופים, שבתאי אמר בנאומו כי "זה כשנתיים מתמודדים שוטרי משטרת ישראל אל מול גל מחאות, הצהרות, הפגנות, תהלוכות וכיוצא בזאת, באלפי מוקדים ברחבי הארץ. השאיפה היא לטפל במחאות ללא כל שימוש בכוח ואמצעים עד כמה שניתן, ולאפשר למוחים לממש את זכותם הדמוקרטית לחופש הביטוי, וכמובן לשוב הביתה בשלום". שבתאי הדגיש כי "עלינו לשלב בין ההפגנות לבין מרקם חיים תקין, ואנו עושים כל שביכולתנו על מנת להבטיח זאת".
שבתאי ציין כי "להט המוחים, שהתגבר אחרי אירועי 7 באוקטובר, מעמיד את השוטרים במתח מובנה, ואני כמפקד חרד. אני חרד בכל הפגנה גם לשלומם של השוטרים וגם של המוחים כאחד. עם זאת, היו בטוחים שכל אירוע חריג מתוחקר עד תום. בסופו של יום יש לזכור שמדובר במשטרה אחת שמטפלת פרט להפגנות גם באירועי סדר שונים ונותנת מענה גם לאירועי הטרור. ממש לא פשוט להיות שוטר, בעיקר בעת הזאת".
תיעוד האלימות ההמשטרתית כלפי המפגינים
(צילום: לירן תמרי, רוני גרין שאולוב)
סוגיית אלימות השוטרים עלתה לאחרונה רק שלשום, לאחר שצעדה לבית ראש הממשלה ברחוב עזה בירושלים יצאה משליטה. רבבות בני אדם הפגינו ביום שני נגד הממשלה מול הכנסת בדרישה לקיום בחירות, אך בהמשך צעדו אלפים מהם לביתו של נתניהו - ושם, כשפרצו מחסומים, החלו עימותים קשים עם המשטרה. במהלך עימותים אלה נפגעה גם ד"ר טל וייסבאך, בנסיבות שאינן ברורות עדיין, כתוצאה מפגיעה של מכת"זית ישירות בעינה. לדברי יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' חגי לוין, קיימת סכנה לראייתה כתוצאה מכך. מלבדה פונו לפחות עוד שני מפגינים לבית החולים בנסיבות שונות, אחד מהם בן 60 שככל הנראה סובל משבר בצוואר הירך.
אתמול, אחרי דיון ארוך על החוק בבג"ץ, שבמהלכו לא ניתנה למפכ"ל הרשות לדבר, הוא הגיש את עמדתו בכתב. הוא טען כי החוק יצר "מצב חוקי עמום, שאינו מגדיר את הכלים למימוש ההפרדה עלול להביא להתערבות פסולה בעבודת המשטרה". בנוסף, קבע כי "מאז שנחקק החוק אנו עדים לתהליך התערערות עקרונות בסיסיים מאוד של עבודת המשטרה – משטרה מקצועית, ממלכתית, א-פוליטית, אשר פועלת אך ורק על בסיס שיקולים מקצועיים".
שבתאי הצביע במכתבו על ארבעה נושאים מרכזיים: מניעת התערבות באירועים קונקרטיים, הקצאת כוחות - שעליה להישאר נתונה להחלטות המפכ"ל, מניעת קשר ישיר בן השר לדרגי השטח או גורמים פוליטיים, ומינויים. בסוגיית המינויים הדגיש שבתאי כי "בית המשפט העליון קבע בעבר, גם ביחס למינויים בכירים, כי הליך המיון מתבצע במשטרה והמפכ"ל מציג לשר את המועמד.
