תיעוד שפרסמה איטליה בסופ"ש: חילוץ יותר מ-1,000 מהגרים סמוך לקלבריה
(צילום: רויטרס)
אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני הייתה להיאבק בהגירה לארצה, אבל בחודשים הראשונים לשלטונה נרשם דווקא זינוק במספר המהגרים שמגיעים לשם בתקווה להשיג חיים טובים יותר באירופה. עם הגידול הזה גוברים גם האסונות בים התיכון, וארגוני זכויות אדם מאשימים כעת שהשלטון ברומא לא רק מנסה לפגוע במאמציהם להציל את המהגרים שנקלעים למצוקה – אלא גם מעכב לכאורה את הסיוע של משמר החופים האיטלקי, שספינותיו לוקחות חלק מרכזי במאמצי החילוץ וההצלה.
ההאשמות הללו גברו אמש (יום א') בעקבות אסון שני בים, שבועיים בדיוק אחרי האסון מול חופי קלבריה שבו טבעו למוות לפחות 79 מהגרים. לפחות 30 מהגרים נעלמו אתמול אחרי שהסירה הקטנה והצפופה שבה שהו התהפכה בים התיכון סמוך לחופי לוב – ממש בשעה שספינת סוחר ניסתה לחלצם. ההערכה היא שאותם נעדרים כבר טבעו למוות, ו-17 אחרים שהיו על הסירה חולצו בחיים על ידי ספינת הסוחר. היא צפויה להביאם בהמשך לאיטליה.
13 צפייה בגלריה
סירה עם מהגרים סמוך לחופי לוב, בצילום מסוף השבוע. 17,600 הגיעו לאיטליה מתחילת השנה
(צילום: רויטרס)
13 צפייה בגלריה
שרידי הסירה שטבעה מול חופי קלבריה לפני כשבועיים. הגופות עדיין נסחפות לחוף
(צילום: רויטרס )
לפי הדיווחים הסירה התהפכה אתמול בבוקר במרחק של כ-180 ק"מ מהעיר בנגאזי בלוב, כשעשתה את הדרך לאיטליה, ואף שלא מדובר במים איטלקיים משמר החופים האיטלקי אישר כי היה מודע למצוקה שבה הסירה הייתה נתונה – יממה לפני שהתהפכה. בהודעה שפרסם אמש מסר משמר החופים שכבר ביום שבת לפנות בוקר קיבל את הדיווח הראשון על המצוקה של הסירה, מארגון זכויות האדם Alarm Phone שמסייע למהגרים בים, אבל המשמר הדגיש שלא מדובר היה בשטח הפעילות שלו אלא של הרשויות הלוביות.
לדבריו לוב פנתה רק בהמשך לעזרת איטליה, כיוון שהתקשתה למצוא כלי שיט מתאימים למבצע החילוץ. משמר החופים האיטלקי מסר כי לאחר שקיבל את הפנייה מלוב הוא פרסם קריאה לספינות הסוחר באזור כדי שאלו ינסו לסייע לסירה, ואתמול בבוקר ספינת המשא "Froland" התקרבה אליה בניסיון להציל את נוסעיה – וממש אז התרחש האסון. בהודעה שלו האשים משמר החופים שהתקרית מעידה על "היעדר הפעילות" של מדינות אחרות בים התיכון. זו טענה שרומא מרבה להשמיע בשנים האחרונות, ולפיה בעלות בריתה באירופה לא פועלות בצורה מספקת כדי להיאבק בהגירה דרך הים.
ארגון זכויות האדם Alarm Phone האשים מנגד שרומא התעכבה בכוונה במבצע החילוץ – וכי הייתה יכולה לשלוח מוקדם יותר את ספינותיה כדי למנוע את האסון. "הרשויות האיטלקיות ניסו בבירור להימנע מהבאת האנשים על הסירה לאיטליה, ועיכבו את ההתערבות כדי שמשמר החופים הלובי יגיע ויאלץ את האנשים האלה לחזור ללוב", נמסר בהודעה שפרסם הלילה ארגון הסיוע.
בארגון האשימו שגם יממה לאחר ההודעה על המצוקה שלהם, המהגרים המשיכו להיאבק במזג האוויר הסוער, וציינו כי מעט לפני שהסירה התהפכה אנשיו הצליחו ליצור עמם קשר אחרון. "הם היו מותשים, נואשים – וצרחו שהם זקוקים לעזרה", מסר. בארגון הדגישו כי הודיעו על המצוקה של הסירה לא רק לאיטליה, אלא גם ללוב ולמלטה – והפנו אצבע מאשימה לאיחוד האירופי כולו: "למה, אחרי האסון בקלבריה ומקרי המוות הלא-אנושיים וההיעלמויות בים התיכון לאורך השנים האחרונות, האיחוד האירופי ממשיך לבצר ולחמש את גבולותיו ונותן לאלפים לטבוע?".
האסון אירע כאמור שבועיים בדיוק אחרי האסון בקלבריה, שמול חופיה התבקעה סירת עץ קטנה ועליה המוני מהגרים שהפליגו מטורקיה. עד כה אותרו 79 גופות, מתוכן 28 לפחות היו של ילדים, אבל גופות נוספות ממשיכות להיסחף לחוף ומניין הקורבנות עשוי עוד לעלות בהמשך.
גם במקרה הזה האשימו ארגוני זכויות אדם ופולטיקאים מהאופוזיציה את ממשלת הימין של מלוני באחריות לאסון, אחרי שהתברר כי גם הסירה שטבעה בקלבריה זוהתה על ידי הרשויות לפני שהתנפצה על הסלעים. אלא שבמקום לשלוח אליה ספינות סיוע, הרשויות התייחסו למקרה כאירוע פלילי בלבד ושלחו אליה שתי סירות משטרה. בגלל מזג האוויר הסוער הסירות של המשטרה שבו על עקבותיהן, מעט לפני שסירת המהגרים טבעה.
13 צפייה בגלריה
נאבקת במבריחים, ובארגוני הסיוע. מלוני מציגה בטלפון שלה תמונה של סירת מהגרים, אחרי ישיבת ממשלה מיוחדת ליד זירת האסון בקלבריה
(צילום: AFP)
13 צפייה בגלריה
מלוני מתלחששת בישיבה שנערכה בשבוע שעבר עם סגנה מתאו סלביני, שמבטיח גם הוא להיאבק במהגרים
(צילום: AFP)
שר הפנים האיטלקי מטאו פיאנטדוסי דחה את ההאשמות שאיטליה הייתה יכולה למנוע את האסון בקלבריה, וטען בשבוע שעבר כי מטוס של סוכנות הגבולות של האיחוד האירופי, Frontex, חלף מעל הסירה ולא הבחין שהייתה במצוקה כלשהי. פיאנטדוסי ציין כי הסירה עצמה לא שידרה אות מצוקה כלשהי, וטען שההאשמות מצד האופוזיציה וארגוני זכויות האדם לא רק שגויות אלא גם מהוות "עלבון לפעילותם ומקצועיותם" של הכוחות האיטלקיים.
685 אלף מהגרים מחכים בלוב? האו"ם: "נתון מטעה"
טענה דומה השמיע היום שר החוץ האיטלקי אנטוניו טג'אני, שבעקבות ההאשמות החדשות של ארגון Alarm Phone אמר שאיטליה עושה כל שביכולה למנוע טביעה של מהגרים בים. "אני סבור שיש לשבח את כל מה שעושים משמר החופים שלנו, הצי שלנו והמשטרה שלנו", אמר. מנגד, מנהיגתה החדשה של האופוזיציה באיטליה, אלי שליין, האשימה שהאסונות האחרונים בים הם "בושה" עבור איטליה ועבור אירופה כולה. שליין, שאמרה את הדברים בנאום הבכורה שלה בפני כנס של "המפלגה הדמוקרטית" שבראשותה היא עומדת, ביקשה מהנוכחים באירוע לציין דקת דומייה עבור הקורבנות שטבעו.
למרות האסונות האחרונים ראוי לציין שהרשויות האיטלקיות ממשיכות במבצעי חילוץ בים: רק בשבת הן הודיעו כי חילצו 1,300 מהגרים סמוך לחופי קלבריה, ועוד כ-200 סמוך לסיציליה. ברקע לכך עומד כאמור הזינוק המשמעותי במספר המהגרים שמגיעים לארץ המגף: לפי נתוני הממשלה מתחילת השנה ועד 10 במרץ הגיעו אליה 17,600 מהגרים, לעומת 6,000 בלבד באותה התקופה בשנה שעברה. טומאסו פוטי, מחוקק בכיר בפרלמנט האיטלקי, הזהיר אתמול כי לפי נתוני המודיעין האיטלקי בלוב ממתינים כעת לפחות 685,000 מהגרים כדי לעשות את המסע לאיטליה. באו"ם טענו שדבריו מטעים: לפי הארגון מדובר בהערכה מקסימלית בלבד, ורבים מהמהגרים בלוב לא יוצאים בסופו של דבר אל המסע בים.
13 צפייה בגלריה
מנהיגת האופוזיציה החדשה אלי שליין, שתקפה בעקבות האסונות: "בושה לאיטליה ולאירופה"
(צילום: רויטרס)
13 צפייה בגלריה
פרחים לזכר קורבנות האסון לפני שבועיים בחופי קלבריה. "685 אלף מהגרים מחכים בלוב למסע בים"
(צילום: AFP)
איטליה, נזכיר, היא אחד היעדים המרכזיים עבור מהגרים מהמזרח התיכון ואפריקה – אבל המסע שהם עושים אליה וליעדים אחרים ביבשת, כמו יוון, טומן בחובו סכנה אדירה, ולפי ההערכות יותר מ-20,000 איש נהרגו בנתיב העובר במרכזו של הים התיכון מאז 2014. האסונות האחרונים והזינוק במספר המהגרים מהווים כעת אתר מרכזי עבור ממשלתה של מלוני, מנהיגת מפלגת הימין הקיצוני "האחים של איטליה" – שאחד מיעדיה המרכזיים הוא מאבק בתופעת ההגירה. מלוני מציבה דגש מרכזי על מאבק במבריחים שגובים מהמהגרים תשלום בעבור המסעות המסוכנים בים, ובשבוע שעבר הכריזה על צו שמחמיר את עונשיהם. היא עשתה זאת בתום ישיבת ממשלה שנערכה באופן סמלי בעיירה קוטרו בקלבריה, שם אירע האסון לפני שבועיים.
מלוני קוראת גם ל"שיתוף פעולה מקסימלי" מצד מדינות המקור של המהגרים והמדינות שמהן הם מפליגים, כדי לעצור את המהגרים עוד לפני ההפלגה. כחלק ממאמציה היא חידשה כבר בנובמבר, מעט אחרי כניסתה לתפקיד, הסכם מול לוב שבמסגרתו מאמנת רומא את הרשויות במדינה הצפון-אפריקנית – ומספקת לה כלי שיט כדי להיאבק במבריחי המהגרים. ההסכם אמנם נתמך על ידי האיחוד האירופי, אבל עורר ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם בטענה שבמרכזי המעצר שאליהם נלקחים המהגרים בלוב הם עוברים עינויים ותקיפות מיניות.
ממשלתה של מלוני מנסה גם להגביל את יכולתם של ארגוני הסיוע להציל מהגרים בים, בטענה שהפעילות הזו רק מעודדת עוד מהגרים לצאת למסע המסוכן, וחוק חדש שהעבירה בפרלמנט מחייב את ספינות הסיוע לשוב מיד לנמל אחרי חילוץ של מהגרים כלשהם – ולא מאפשר להן להמשיך לשהות בים כדי לתור אחר מהגרים נוספים שנלקעו למצוקה, כפי שעשו עד היום.
