כשמולם יושבים חסרי אונים אנשים שחייהם נעצרו ב-7.10, אישרה היום (שלישי) ועדת הכנסת לקיים כמתוכנן את הפגרה - שתחל ב-8 באפריל ותימשך עד 18 במאי. "זה בושה מה שקורה פה", אמר במהלך הדיון חן אביגדורי, שבנות משפחתו שבו משבי חמאס. "אתם מצביעים על הפגרה של עצמכם, בושה. חיילים אין להם פגרה, חטופים אין להם פגרה. אתם חברי הכנסת מייצגים אותנו והדבר הכי חשוב לכם עכשיו זו הפגרה הזו!". בתגובה, צעק לעברו ח"כ פינדרוס "יאללה, יאללה".
התגובה המזלזלת הזו של פינדרוס אמנם הייתה מיועדת לאביגדורי, אבל היא רלוונטית לכל אזרחי ישראל שקיבלו הוכחה נוספת שההנהגה שלהם לא רואה אותם ממטר. היא הייתה רלוונטית לכל חייל מילואים שגויס ונלחם כבר 172 ימים ברצף. היא הייתה רלוונטית גם לאלו שהשתחררו ומנסים לשקם את הקריירה שלהם, לצד הבתים והמשפחות שלהם בזמן המדוד שנותר להם עד לצו 8 הבא. היא הייתה רלוונטית גם לכל נשות המילואימניקים שנאבקות כבר חצי שנה כדי להחזיק את הראש מעל המים, ונחנקות מהדאגה לצד הבדידות והנטל שהן סוחבות על כתפיהן לגמרי לבד.
היא הייתה גם רלוונטית גם לכל המפונים שאין להם קורת גג לחזור אליה, שחדרי בתי מלון קרים ומנוכרים הפכו עבורם לדבר הכי קרוב לבית. היא הייתה רלוונטית גם לכל אלו שהעסקים שלהם קרסו כתוצאה מהמלחמה ואין להם מושג איך ישרדו את החודש. היא הייתה רלוונטית לכל המעגלים בציבור הישראלי שממשיכים לחוות את הטראומה מה-7.10, אבל אין טיפול נפשי נגיש וזמין עבורם. היא הייתה רלוונטית למשפחות הנרצחים שלא מצליחות להשתקם. כל אלו, חיים את השלכות המלחמה יום-יום, שעה-שעה, ולא מתוכננת פגרה עבורם. וכן, היא בראש ובראשונה הייתה רלוונטית למשפחות החטופים, שכל שנייה שהם עוברים היא גיהינום עלי אדמות.
שעות ספורות אחרי שיצאו משפחות החטופים מבוזות מהכנסת פורסמה העדות של עמית סוסנה על הפגיעות המיניות שעברה בשבי, והפכה את הפחדים הכי גדולים שלהן, וגם שלנו - למוחשיים. במילים שהופכות את הבטן ומרסקות את הנפש היא תארה איך הותקפה מינית על ידי המחבל שחטף אותה. את הפחד שליווה אותה להיאנס בכל יום בו הייתה בשבי. במציאות נורמלית, עדותה המצמררת ובחירתה האמיצה להיחשף בפלטפורמה בינלאומית - כזו שראתה לנכון לראיין גם אנשי מקצוע שטיפלו בה כדי לאמת את דבריה, ולהביא גם את תגובת חמאס "לשם האיזון" – הייתה מגבירה הלחץ הישראלי והבינלאומי לשחרור החטופות והחטופים, זו גם הסיבה שבגללה בחרה להתראיין. אבל שום דבר לא נורמלי פה.
הדר גיל עדצילום: עוז מועלםעם התיאורים הללו של סוסנה כמו גם של חטופים נוספים ששוחררו מהשבי, לצד חוסר וודאות משתק, צריכות להתמודד יום-יום משפחות החטופים. מעבר לדיונים החשובים שהתנהלו במושב הכנסת האחרון בעניינם, ובמצוקות של נפגעים נוספים כתוצאה מהמלחמה (כל אלו יוקפאו בזמן הפגרה), בחודשים האחרונים היוו הוועדות השונות במה חשובה עבורם על מנת להמשיך ולהנכיח את מצוקתם של יקיריהם שבשבי. היחס המבזה שהן סופגות, לצד אותן זוועות - הוא יותר מבושה - הוא מצביע על אובדן חמלה מוחלט.
