שוות פחות: 146 מדינות נבחנו בדוח המגדר הגלובלי (The Global Gender) של הפורום הכלכלי העולמי, וישראל הצליחה בפרק זמן של שנה בלבד ליפול מאחורי 23 מהן במדד השוויון המגדרי - ודורגה במקום ה-83 והלא מכובד. במקביל, מחקר חדש של הרשות לקידום מעמד האישה חושף כי שבעה מתוך 10 הפוליטיקאים שסופגים הכי הרבה ביטויים פוגעניים ברשת הן נשים. בין העלבונות הנפוצים: "אישה עלובה", "אישה צבועה" ו"כלבה".
דוח המגדר הגלובלי, בוחן מדי שנה את הפערים בין גברים לנשים תוך התמקדות בארבעה ממדים מרכזיים: השתתפות והזדמנויות כלכליות, הישגים חינוכיים, בריאות והעצמה פוליטית. "מדובר במדד הוותיק ביותר העוקב אחר ההתקדמות של המאמצים של מדינות רבות לצמצם פערים", נכתב בדוח, שבו בשנה שעברה ישראל עמדה במקום ה-60.
החודש פורסמה המהדורה ה-17 של הדוח, שמתפרסם מדי שנה: כותביו הדגישו כי אף מדינה בעולם לא הגיעה עדיין לשוויון מגדרי מלא, אולם ישנן תשע מדינות (איסלנד, נורבגיה, פינלנד, ניו-זילנד, שבדיה, גרמניה, ניקרגואה, נמיביה וליטא) שסגרו לפחות 80 אחוז מהפערים המגדריים בהן.
בבחינת המצב בכלל מדינות העולם, טוענים כותבי הדוח כי "בקצב ההתקדמות הנוכחי, ייקחו עוד 162 שנים לסגור את הפער המגדרי בהעצמה פוליטית, 169 שנים עבור השתתפות והזדמנות כלכלית שווה ו-16 שנים לסגירת הפערים בהישגי חינוך".
לפי הדוח, מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הן הרחוקות ביותר משוויון. באזור זה, איחוד האמירויות, ישראל ובחריין השיגו את השוויון הגבוה ביותר, אבל המצב רחוק מלהיות אופטימלי – ישראל כאמור, דורגה במקום ה-83 בשוויון מגדרי. במדד הבוחן את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שוויון בשכר, כמות מחוקקות, מנהלות וכו', דורגה ישראל במקום ה-75. בתחום אורח חיים בריא דורגה ישראל במקום 109, מה שמעיד כי בריאות של נשים רבות נפגעת בשל מעמדן החברתי.
ההידרדרות החריפה ביותר נרשמה בהעצמה פוליטית, שבוחנת את כמות הנשים בכנסת, השרות וכמות השנים שבהן נשים וגברים כיהנו כראשי ממשלה במדינה. בפרמטר זה דורגה ישראל במקום ה-96. בשנה שעברה ישראל הייתה במקום ה-61 במדד זה.
הדס דניאלי יליןצלמת: דנה בר אוןביום רביעי הקרוב ידון בג"ץ בעתירה של שדולת הנשים, נעמת, ופורום דבורה, בנושא הפרת החובה לייצוג הולם במינוי מנכ"ליות ומשרות אמון אחרות במשרדי הממשלה: "הממשלה החדשה הפקירה אותנו, דחקה את זכויות הנשים לסוף סדרי העדיפויות, ואלה התוצאות", אומרת הדס דניאלי ילין, מנכ"לית שדולת הנשים. "ייצוג הנשים בממשלה נמצא בשפל חסר תקדים, ולצערנו, המצב רק ממשיך ומחמיר".
לדבריה, הייצוג הנשי הנמוך הוא לא רק מדאיג, אלא גם מפר באופן בוטה את החוק: "שוויון מגדרי מתחיל בייצוג שוויוני. במקום שאין נשים, אין מי שדואגת לנו. אסור שהניקוד הנמוך שישראל קיבלה יעבור בשתיקה".
לפי דוח ה-SIGI, שפורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet לפני כחודש, ישראל דורגה במקום האחרון בשוויון מגדרי בהשוואה למדינות ה-OECD. למרות זאת, יותר משלושה חודשים מאז שהוקמה, ועדת השרים לקידום מעמד האישה לא התכנסה ולו פעם אחת.
"ישנם פערים מגדריים ממשיים בכלכלה ובכוח הפוליטי של נשים בישראל, הממצאים המוצגים בדוח שלפנינו אינם מהווים חידוש", מדגישה איילת רזין בית-אור, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה היוצאת: "אנחנו מכירות את ייצוגן החסר של נשים בדרג הניהולי, את שיעורי התעסוקה של נשים, את פערי השכר ואת מכלול החסמים העומדים בפניהן. פעילות הרשות בשנה האחרונה כוונה לזירות הללו. שיפור יתאפשר רק באמצעות תהליכי עומק שבהם התחלנו ויש לקוות שיימשכו, בראשונה ובראשונה בהטמעת חשיבה מגדרית בחינוך, כי רק כך נשנה תפיסות חברתיות באופן שישפיע על הפוליטיקה ועל המשק הישראלי".
פוליטיקאיות סופגות פי שניים יותר עלבונות ברשת
מחקר חדש של הרשות לקידום מעמד האישה חשף כי שבעה מתוך 10 הפוליטיקאים שסופגים הכי הרבה ביטויים פוגעניים ברשת - הן נשים.
בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית בשיח פוגעני בזירה הפוליטית, ונתוני המחקר מצביעים על כך שככלל השיח הפוגעני כלפי נשים רב יותר, וחוצה מגזרים ודעות פוליטיות. לפי המחקר, פוליטיקאיות "זוכות" לפי שניים יותר תגובות פוגעניות לעומת פוליטיקאים: "מדובר במצב שמדיר נשים מהתמודדות במרחב הציבורי והלכה למעשה מביא לפגיעה בשוויון בכלל, ובשוויון בבחירות, עד כדי פגיעה ביסודות הדמוקרטיה", אמרה איילת רזין בית־אור.
איילת רזיןצילום: GIT Photographהסקירה נערכה בהשתתפות 31 נבחרות ציבור בזירה המקומית והארצית, בהווה ובעבר, ממגוון עמדות, גילים, קהילות בישראל בחודשים ינואר-פברואר 2023. כדי לבחון את היקפי השיח הפוגעני, ניתחו ברשות גם תגובות גולשים לעמודי הפייסבוק של פוליטיקאים. בין היתר, נותחו כלל התגובות בעמודים של 29 מועמדות ו-26 מועמדים לכנסת בבחירות הארציות בשנים 2019-2018.
מניתוח השיח על המועמדים והמועמדות נמצאו כ-20,123 תגובות פוגעניות כלפי נשים וכ-12,557 תגובות פוגעניות כלפי גברים. שיעור השיח הפוגעני על נשים (6% מכלל התגובות) כפי שנבדק, גבוה פי שניים לעומת שיעור השיח הפוגעני על גברים (3% מכלל התגובות). "כאשר בוחנים את דירוג המועמדים המובילים בשיח הפוגעני, ניתן להבחין בבולטות של נשים המהוות שבעה מתוך 10 המועמדים", תיארו ברשות.
בנוסף, המחקר מצביע על כך שכ-9% מהשיח הפוגעני על נשים כולל התייחסות מגדרית, כאשר התגובות הללו מאופיינות בעלבון בסמיכות לציון המגדר, כמו "אישה עלובה", "אישה צבועה" וכדומה, או בקללה המיוחסת לנשים בדרך כלל, כמו "שרמוטה" או "כלבה".
בקרב הגברים, לעומת זאת, ההתייחסות המגדרית מהווה 2% בלבד, כאשר התגובות נוטות להתייחס לחולשה של גברים - "חלש", "פחדן", "נמושה", "רופס". יעל יחיאלי, מייסדת מיזם 5050 שותפות ושוויון מגדרי, הסבירה: "כשאישה נכשלת זה כי היא אישה, אבל כשגבר נכשל זה פרסונלי". לדבריה, "נבחרות ציבור רבות סופגות עלבונות מגדריים על בסיס קבוע, וזו אחת הסיבות שמונעות מנשים להתמודד על תפקידים ציבוריים. אני מאמינה שככל שיהיו יותר נשים בעמדות מפתח תהיה פחות אלימות כלפי האישה האחת".
