בג"ץ קיבל את עמדת משטרת ישראל, שאסרה על קיום הפגנות באום אל פחם ובסכנין נגד המשך המלחמה ברצועת עזה ובעד הפסקת אש. בהחלטתו היום (ד') הדגיש בית המשפט כי לא מדובר באיסור גורף על קיום הפגנות בזמן מלחמה, אלא בהחלטה שהתקבלה בנסיבות קונרקרטיות.
החלטת בג"ץ היא תגובה לעתירה של מפלגת חד"ש, ארגון עדאלה וגופים אחרים. הגופים ביקשו לקיים תהלוכה באום אל פחם ועצרת בסכנין נגד המשך המלחמה בעזה, אך המשטרה ומהפכ"ל קובי שבתאי לא אישרו זאת. אז ביקשו הגופים מבית המשפט להורות למשטרה לאשר להם להפגין.
הפגנת הזדהות עם עזה באום אל פחם
הכותרת
לחסל את חמאס ולשמור על החוק. המלכוד המשפטי
22:35
אתמול, בתגובת המדינה, הסבירה הפרקליטות את עמדת המשטרה שקיום הפגנות נגד המלחמה בעזה "עלולות להביא ברמת ודאות קרובה לפגיעה קשה ורצינית בסדר הציבורי, בשלום הציבור ובביטחונו". המדינה הוסיפה: "נוכח הפרות סדר קודמות בהפגנות דומות בתחילת המלחמה, שבהן הושמעו קריאות ישירות לביצוע מעשי טרור והזדהות עמם, אירועים אלו עלולים להביא להתלקחות כוללת". המשטרה הדגישה שקיום הפגנות כאלו מצריך הקצאת כח אדם שאין לה כרגע.
בית המשפט חזר והדגיש את חשיבותו של חופש המחאה גם בעתות מלחמה ומשבר, כחלק בלתי נפרד מחופש הביטוי שהוכר כזכות יסוד חוקתית. אך לגבי המקרה הקונקרטי הזה, השופטים הסבירו כי מדינת ישראל נמצאת במצב חריג עד-מאוד שכמותו לא ידעה שנים רבות, מלחמה שבה גם העורף מאוים והפך לחזית.
על רקע זה, בית המשפט נתן משקל רב לטענת המשטרה בדבר אילוצי כוח אדם במחוז הצפון ובמחוז החוף - שני מחוזות המעורבים בפעילות המלחמתית בזירה הצפונית - זירה שבימים אלה סופגת מעת לעת רקטות שנורות מלבנון על אזורים שונים.
השופטים קיבלו את טענת המשטרה כי בהינתן עומס המשימות הרב שבו עוסקת המשטרה מזה כחודש ימים, אין באפשרותה בעת הזו להקצות את כוח האדם הנדרש לשם השמירה על הסדר הציבורי בהפגנות באום אל פחם ובסכנין. לפי המשטרה, כדי לפקח על התהלוכה והעצרת תידרש הסטה של שוטרים רבים למשימות אלה, על חשבון משימות חירום של פיקוח נפש.
השופטים הדגישו כי בהינתן שאיסור על קיום תהלוכה או עצרת אינו צעד ראשון אלא מוצא אחרון, בית המשפט רשם לפניו את התחייבות המשטרה כי ככל שתוגשנה בהמשך בקשות לקיום עצרות או תהלוכות, כך כל בקשה תיבדק לגופה על בסיס הערכות מצב עדכניות ועל פי תנאי הזמן והמקום.
השופט יצחק עמית כתב בהחלטתו: "שערי מחאה, הפגנה ותהלוכה פתוחים גם בזמן מלחמה, ופסק דיננו ניתן על רקע הנסיבות הקונקרטיות שהוצגו בפנינו. אין משמעות הדבר כי בכל שעת מלחמה או לכל אורך הלחימה אין מקום לקיום הפגנות". השופטות רות רונן ויעל וילנר הסכימו עם עמית בדחיית העתירה.
