במהלך כל סוף השבוע נערכו בחופי הדרום חיפושים אחר ניר דקל, מפעיל העגורן שנעדר מאז האסון בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. מאות מתנדבים סרקו את החופים מאזור זיקים, דרך אשקלון ואשדוד, ועד פלמחים. ניר פשוט נעלם בים, וגם אחרי כשבעה ימים מהאסון אין זכר לקיומו. במשפחתו ובקרב המחפשים מבינים שניר כנראה לא שרד את הקריסה וכעת מנסים לאתר את גופתו. את החיפושים מובילים ילדיו, שנקרעים בין המאמצים הפיזיים בחיפושים וניהול המבצע, לבין הכאב האישי וההשלמה שאבא שלהם איננו עוד.
גופתו של נפתלי אדרי, גמלאי מאשדוד שהגיע לדוג על המזח בתחנת הכוח, נפלטה מהים לחוף יממה לאחר האסון והוא הובא למנוחות בשבוע שעבר. דקל, בן 54, תושב קיבוץ אור הנר שבצפון הנגב, נשוי ואב לשלושה ילדים, כאמור עוד לא נמצא. השניים היו בסביבת העגורן המותקן על מסוע הפחם של תחנת הכוח רוטנברג. ביום שני בשבוע שעבר, סמוך לשעה אחת עשרה בלילה, מזג האוויר השתנה בתוך דקות ומיממה חמה התפתחו תנאי גשם ורוחות עזות. הרוחות והגשם הכו באזור הדרום והתפשטו למרכז הארץ.
בשלב הזה, כתוצאה מעוצמת הרוח העגורן קרס, והקריס גם את מסוע הפחם אל תוך הים. לצד האסון הגדול והחיפושים כבר עולות שאלות קשות, ובראשן: האם ניתן היה למנוע את האסון. חברת החשמל הקימה צוות בדיקה. משטרת מרחב לכיש פתחה בחקירה ואוספת ממצאים. מפרטי החקירה עולה כי ניר היה במשמרת, בעבודה, וככל הנראה שהה מתחת לעגורן בזמן האסון ולא בקוקפיט למעלה. האם הוא ידע על מזג האוויר הצפוי, או לא? ל"ידיעות אחרונות" נודע כי בידי המשטרה הוכחה לכך כי באותו יום, סביב חמש בערב, יצא דואר אלקטרוני לעובדי חברת החשמל שמתריע מפני מזג אוויר סוער ורוחות עזות שצפויות להתפתח בערב וכי יש להיערך לכך בהתאם.
שאלה נוספת היא מדוע נכח במקום עם מכוניתו הדייג נפתלי אדרי, גמלאי של חברת החשמל, והאם זה היה באישור. בחברת החשמל, מתברר, מקובל לאפשר כניסה לצורכי דיג לעובדי החברה ולעובדים לשעבר, אבל לא לציבור הרחב, כמובן. זהו נושא שנוי במחלוקת. תחנת הכוח רוטנברג היא מתחם סגור ומאובטח, שבראייה ישראלית מוגדר מתקן אסטרטגי שהכניסה אליו אסורה בהחלט. הנהלת חברת החשמל תידרש לספק תשובות לסוגיה, שכן נראה כי מדובר בתרבות שמקובלת כבר שנים רבות. בנוסף עולות גם שאלות בהיבט הטכני: האם האסון התרחש למשל בגלל כשל מבני או שמא רשלנות לכאורה מצד החברה? מהם נהלי הבטיחות בזמן סופה והאם הם אכן קוימו? ומתי לאחרונה העגורן עבר בדיקת מהנדסים?
אלון שמש, יו"ר ענף בטיחות במכונות באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים, התייחס לנפילת העגורן בתחנת הכוח באשקלון: "מדובר בעגורן שמשקלו העצמי יותר מ-1,000 טון והוא מיועד לפריקת פחם מאוניות. הוא נע לאורך המזח ובמקביל לאוניות, ופורק את הפחם באמצעות כף גדולה אל מסוע שמוביל את החומר לתחנת הכוח. בהסתמך על התמונות שעברו ברשתות, ניתן לראות שהמסילה והמזח קרסו באזור מסויים והדבר הביא לנפילה של העגורן לים. היציבות של העגורנים מושגת בין היתר מתשתית שצריכה להיות מספיק חזקה כדי לשאת את המשקל העצמי ואת משקל המטען עם מקדמי ביטחון. לעיתים כאשר התשתית קורסת גם העגורן קורס ואין לזה קשר לחוזק העגורן עצמו. הסיבה יכולה להיות כוח דינמי מתפרץ חיצוני ואף מכת רוח פתאומית בעוצמה גבוהה".
בחברת החשמל עדיין לא מוסרים תשובות לשאלות סביב האסון ברוטנברג, פרט לטענה כי הרוחות שנשבו היו במהירות חריגה שלא ניתן היה לצפות, סביב 200 קמ"ש. מעבר לכך יספקו בחברה תשובות בתום הבדיקה הפנימית. בהמשך, כמקובל, יועברו ממצאי הבדיקה למשפחות שיקיריהן נפגעו באסון וכלל לא התפנו לעסוק בשאלות הללו.
