"לא מתחרט לרגע שהתגייסתי לקרבי"
סמ"ר איתי יהודה ז"ל, בן 20 מראשון לציון, לוחם בגדוד צבר שבחטיבת גבעתי. איתי כתב את המכתב חמישה ימים לפני שנפל באסון הנגמ"ש בצפון רצועת עזה יחד עם עשרה מחבריו. הוא נשא את המכתב עימו, וכשהועבר למשפחה חלקו היה מפויח וחלק מהמילים נמחקו.
"יום שישי, 18:41. מאיפה אתחיל? מי חשב שאצטרך לרשום מכתב פרידה? להוריי, אני כל כך מעריך אתכם, גם אם לפעמים זה לא היה נראה.
6 צפייה בגלריה
סמ"ר איתי יהודה ז"ל. "לא מתחרט שהתגייסתי לקרבי, הדבר הכי טוב שעברתי בחיי"
(צילום: דובר צה"ל)
לחברים ולאנשים שהכרתי בחיי: תודה לכל הרגעים שהיו לי אתכם, על כל היציאות והצחוקים. בזכותכם צחקתי בלי סוף. אוהב אתכם בטירוף.
חוץ מזה, חשוב לי לומר שאני לא מתחרט לרגע שהתגייסתי לקרבי, זה הדבר הכי טוב שעברתי בחיי".
"צריכים להיות טובים ולעשות טוב"
סרן לירון שניר ז"ל, בן 24 מעפרה, מפקד צוות בסיירת גולני. לירון כתב את המכתב לפני כניסתו לרצועת עזה, נפל בקרב בצפון הרצועה.
"זה סוף סוף קורה, כבר התחלתי לאבד תקווה שניכנס, וב"ה יש לי את הזכות לקחת חלק במלחמה ולהיות בתוך עזה. להילחם, להחזיר את הכבוד של צה"ל ועם ישראל, ובעיקר לדאוג שלעולם לא עוד!
מה שהיה זה לא מה שיהיה, ואנחנו חזקים יותר, טובים יותר, מוסריים יותר. לנו יש את התביעה האמיתית על החיים ועל הקיום שלנו בארץ ישראל, וזה הזמן לומר זאת בבירור לעצמנו ולכל העולם. עם ישראל חזק, וכל מי שינסה או ירצה לפגוע בנו, יקרה לו מה שקרה לחמאס. יש עוצמות בעם, יש אחדות, וכואב שהקב"ה צריך להראות לנו את זה בדרך הקשה. אבל אני שמח שמתגלים ויוצאים לפועל כל העוצמות והאחדות בעם.
6 צפייה בגלריה
סרן לירון שניר ז"ל. "צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם"
(צילום: דובר צה"ל)
עכשיו זה תורי, להיות, להילחם, להעז ולפקד על צוות בעת הזאת, במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק!
אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי, ובזכותם אני מי שאני. צריך לזכור להיות בגדלות, לאהוב את החיים ותמיד להוסיף טוב בעולם. לשמח אנשים, לראות את החלש ולעזור לו. לחייך לאנשים, לזרוק מילה טובה.
להיות טוב זאת השאיפה, טוב לכל, וזה לא עולה לנו כלום. להיות טובים ולעשות טוב. שמח על החיים ועל מה שעשיתי והייתי, עבור העם שלי, עבור מי שהיה סביבי לאורך השנים והצלחתי להשפיע עליו טוב, אנחנו צריכים להיות טובים ולעשות טוב!".
"מקווה שגם אתם שומרים על עצמכם"
רס"ב (מיל') אלכס שפיץ ז"ל, בן 41 מכרמיאל, לוחם בגדוד 6623 שבחטיבה 55. אלכס כתב את המכתב לבת זוגו במהלך הלחימה ברצועת עזה, הוא נפל בקרב בדרום הרצועה.
"שלום יפים שלי!
אהובים, אני בסדר, שומר על עצמי. מקווה שגם אתם שומרים על עצמכם ועל מצב הרוח. קיבלתי מכתבים מכם, זה חימם לי את הלב, התרגשנו עד דמעות.
כיף לי לראות תמונות ולהיזכר בימים טובים, התליון תמיד איתי ושומר עליי".
"יש לי כמה דברים שאני חייב שתדעו"
סמ"ר עדי ליאון ז"ל, בן 20 מנילי, לוחם בגדוד צבר שבחטיבת גבעתי. עדי כתב את המכתב בסמוך לכניסה לרצועת עזה, הוא נפל בקרב בצפון הרצועה.
"לא האמנתי שאני אצטרך לכתוב דבר כזה בחיים. ניסיתי לדחות ולדחות, אבל הודיעו לנו שמחר נכנסים לעזה ויש מצב שלא נחזור ויש לי כמה דברים שאני חייב שתדעו לפני שזה נגמר.
אבא ואמא היקרים, למרות שאני לא מראה לכם הרבה אהבה ולא מקדיש לכם הרבה זמן, תדעו שאני מעריך אתכם כל כך. תמיד דאגתם שיהיה לנו הכל ולא יחסר כלום, ועבדתם קשה מאוד בשביל זה. חינכתם אותנו בצורה מדהימה והתחלתי לראות את זה בעיקר כשזוהר התבגרה.
בתקופה האחרונה לא הייתי כמעט בבית, וגם כשהייתי לא באמת הייתי. אני כל כך מצטער על זה שלא הקדשתי יותר זמן משפחה ורק חיפשתי לבלות. בסופו של דבר, המשפחה זה הכל. אתם תמיד קיבלתם אותי כמו שאני, אתם כל עולמי.
זוהר אחותי המדהימה... עכשיו את האחות הבכורה. זאת משימה קשה, אבל אני בטוח שתעמדי בה, כי כזאת את. אחראית, חכמה, דואגת, יש שיגידו 'האחות המוצלחת'. אני כל כך אוהב אותך, וחשוב לי שתזכרי את זה. חבל לי שלא אוכל לומר לך את זה פנים אל פנים.
אוריקי, אחותי הקטנה... אני לא יודע איך ילדה בגילך אמורה לקרוא דבר כזה ואיך תקבלי את זה, אבל תזכרי שתמיד אני אוהב אותך ומתגעגע. אם תרצי, את יכולה לדבר איתי במחשבות, אני אקשיב לך גם מלמעלה...
אני יוצא למלחמה הזאת בידיעה שאני לא בטוח חוזר, אבל אני מאמין בלב שלם במה שאני עושה. אין לנו ארץ אחרת ועכשיו תורי להגן עליה ולנקום את נקמתם של כל האזרחים והחיילים, התינוקות, הזקנים והנשים שהיו פשוט חסרי אונים מול התופת של חמאס. זה החינוך שנתנו לי הורי, בזה אני מאמין. מקווה שתזכרו אותי, עדי".
"לא מתחרט על כלום"
סמ"ר רועי דאוי ז"ל, בן 20 בירושלים, מ"כ בגדוד צבר שבחטיבת גבעתי. המכתב של רועי נמצא בטלפון הנייד שלו לאחר שנפל בקרב בצפון הרצועה. הוא שלח את המכתב לעצמו בהודעת וואטסאפ.
"אמא, אבא, ניצני, עדן ותומר, אני אוהב אתכם. הייתם הכי טובים שיש. אם למות, אז רק ככה, מקווה ששיטחנו את עזה לפני שזה מגיע אליכם. אני לא מתחרט על כלום, היה לי את השירות הכי טוב שאפשר לבקש, עם הסוף הכי מתוק שיש. יש לי לוחמים אריות, זכות לפקד עליהם. דרכו של ליאל איתנו גם פה. החיוך עולה בכל רגע אפשרי, לראות את כל מי שנמצא פה זו ארץ ישראל שלמענה אני עושה את זה.
6 צפייה בגלריה
סמ״ר רועי דאוי ז"ל. "היה לי את השירות הכי טוב שאפשר לבקש, עם הסוף הכי מתוק שיש"
(צילום: דובר צה"ל)
ניצני, אהובה שלי, את המלאך הקטן שלי. תודה על הזמן איתך ועל כל מה שלימדת אותי, את אלופה, תאמיני בעצמך. תהיי חזקה בשבילי, את תהיי הצורפת הכי טובה בעולם. לחברים שלי, תודה על מי שאתם. אני מי שאני בזכותכם.
אמא ואבא, שלא רוצים לשגע אותי אז הם לא מתקשרים, הייתם כל מה שיכולתי לאחל לעצמי ויותר. תבטיחו לי דבר אחד, שאמא תמשיך ללכת למשחקים של הפועל, אבל איתך הפעם!
עדן ותומר אהובים שלי, לא קיימים הרבה קשרים כמו שלנו. הייתם לי מקום בטוח להכל, דוגמה ומופת לאחים גדולים. תעשו לכולם בית ספר, ורק תתחזקו מהכל".
"תהיה גאה גם עכשיו, לא נפלתי לחינם"
סמ"ר שי ארווס ז"ל, בן 20 מחולון, חובש קרבי בגדוד צבר שבחטיבת גבעתי. שי נפל בקרב בצפון רצועת עזה.
"למקרה ו...
לאדר האהובה שלי, אמא היקרה שלי, האבא הכי טוב בעולם, וכל האחים שלי – חן ותמי ריי ואימרי, אור וניב, רן ומוריה, אמילי וארי, וטל וסתיו, והמשפחה הקרובה – שתדעו כמה אני מתגעגע אליכם ואני אוהב אתכם. האמת, ששמחתי לעשות את מה שאני עושה, להציל אנשים ולשמור על המדינה, כי זה משהו שתמיד רציתי.
משהו שתמיד היה חלק ממני, מאז שהייתי קטן, ועכשיו הייתה לי ההזדמנות לעשות זאת ולתת מעצמי גם למדינה. אז שתדעו שכל זה לא היה לחינם והיה שווה את זה. שכל עם ישראל ימשיך במסורת הזאת ולאהוב את המדינה, כי אנשים לא נפלו פה סתם, ויש אנשים שצריכים לשמור פה.
אני יודע שזה יהיה קשה, אבל אני רוצה שתמשיכו איך שאתם. תמשיכו בחיים, תתנו מעצמכם כמה שאתם רק יכולים. תהיו משפחה מאוחדת. ואדר, אהובה שלי, תמשיכי בשלך. זה יהיה קשה, אבל אני באמת רוצה שתהיי מאושרת כמו עכשיו, ותמשיכי הלאה.
כל חבריי הקרובים, אני אוהב אתכם ומעריך אתכם. על כל החיים והחוויות שעברנו ביחד. היה מאוד כיף, נהניתי מאוד והיו לי חיים מאושרים.
סבא, אני יודע שתמיד האמנת בי והיית מאוד גאה בי כשנהייתי לוחם. אז תהיה גאה גם עכשיו, כי לא נפלתי לחינם".
