רק לפני שמונה חודשים נחשף מחדל ההפריה בסניף ראשון לציון של רשת אסותא, במסגרתו הוחזר בטעות עובר לרחמה של אישה שאינו שייך לה ולבן זוגה, וכעת נחשף חשד לאפשרות נוספת של מחדל בהליך ההפריה החוץ-גופית (IVF) ברשת בתי החולים הפרטיים, הפעם בסניף אסותא רמת החייל. אף שעדיין לא ברור אם מדובר באמת במחדל של ממש כמו המקרה הקודם, כבר עתה עולות כמה שאלות קשות בנוגע להתנהלות אסותא – אבל גם על תפקוד משרד הבריאות כרגולטור.
הפרשה החדשה, נזכיר, נחשפה אמש (ה') עם ההודעה הדרמטית של משרד הבריאות על כך שנמצא כי לילד שנולד אחרי הליך ההפריה החוץ-גופית שנערך בדצמבר 2018 בסניף רמת החייל – אין קשר גנטי לאביו. באסותא, שם שינו הבוקר גרסה באופן פתאומי בנוגע לפרטי המקרה, טענו כי אין חשש להשפעה על זוגות אחרים שעברו טיפולי הפריה באותו יום, או במועד סמוך להפריה של בני הזוג ב-2018. אלו השאלות הפתוחות בעקבות חשיפת המקרה החדש.
מדוע באסותא לא דיווחו על המקרה למשרד הבריאות?
זו שאלה מרכזית שמעסיקה כעת את משרד הבריאות, שאף תקף היום בחריפות את אסותא והאשים שהפרה את הנהלים בכך שלא דיווחה לו מיד על המקרה.
כפי שפורסם הבוקר ב-ynet, זוג ההורים שעומדים במרכז הפרשה הנוכחית פנו לבדיקה במכון גנטי פרטי בישראל כדי לוודא כי אכן קיים קשם גנטי בין זוג ההורים לילד, וזאת בעקבות הופעת בעיה בריאותית שמקורה ככל הנראה גנטי. לאחר שנשלחו דגימות של הילד וזוג ההורים למעבדה בגרמניה, התברר כי לא נמצא קשר גנטי בין הילד לאבא.
אסותא רמת החייל, אמש
(צילום: אבי חי)
המידע הראשוני על הנושא התקבל באסותא כבר לפני כשבועיים – ושם לא עדכנו את משרד הבריאות בעניין. הסיבה לכך, כפי שטענו הבוקר באסותא, היא כי לא הייתה בידם בדיקה שמוכיחה את טענת ההורים, כמו גם בקשת ההורים לא לערוך בדיקות נוספות. למעשה, המידע הגיע למשרד הבריאות דרך גורם שלישי ולא מאסותא.
מכאן עולה השאלה מדוע באסותא לא דיווחו על המקרה למשרד הבריאות במשך שבועיים? באסותא טוענים כי לא ראו במידע שקיבלו סיבה לעדכון - וכיוון שלא ראו בעצמם או ביצעו בעצמם את הבדיקה הגנטית או את בדיקת האבהות. מנגד, במשרד הבריאות מתעקשים שמקרה מסוג זה, על אף הרגישויות האפשריות בו, כן מחייב דיווח.
במשרד פרסמו כאמור לקראת כניסת השבת הודעה חריפה, שבה נכתב כי הם "רואים בחומרה" את העובדה שאסותא לא דיווחה על המקרה. "על פי הנהלים יש לדווח על כל אירוע משמעותי וחריג, אין כל ספק שכך המקרה באירוע זה. דיווחים מסוג זה לגורמים מקצועיים ומוסמכים במשרד הבריאות נעשים על פי כל דין ושומרים על החיסיון הרפואי ממילא. תמוה אם כך, מדוע דיווחו באסותא על האירוע הקודם שגם הוא חוסה תחת חיסיון רפואי ובאירוע זה לא דיווחו".
מדוע באסותא שינו את גרסתם תוך פחות מ-24 שעות?
מי שחשף את המקרה היה כאמור משרד הבריאות, ולא אסותא. לאחר מכן, בלילה שבין חמישי לשישי, פרסמה אסותא הודעה שבה נאמר ייתכן ומדובר ב"עירוב של תרומת זרע" בעובר שהוחזר לרחמה של האישה. ואולם, הבוקר שינו באסותא את גרסתם באופן מהותי – וטענו כי מהבדיקה שערכו "לא נמצאה אינדיקציה לתקלה שארעה באסותא".
בהודעה השנייה צוין באופן אמורפי, שמשאיר מקום לפרשנות נרחבת, כי "השיח עם הזוג העלה מספר סימני שאלה". באסותא טוענים כי בדקו את העניין לעומק ומאחר ופרוצדורה ספציפית ונדירה יחסית ייחדה את תהליך ההפריה מצד אחד מבני הזוג, הסבירות לטעות מעבדה היא אפסית ומכאן השינוי בגרסתם.
איפה משרד הבריאות כרגולטור?
יש להבהיר כי מבחינה כרונולוגית הפרשה הנוכחית התרחשה לפני פרשת החלפת העוברים הקודמת, שאירעה אשתקד בסניף אסותא בראשון לציון, כך שייתכן שהסיבות שגרמו לתוצאות המצערות הן שונות. ואולם, על דבר אחד אין מחלוקת: תחום ה-IVF הוא תחום שיש בו כסף, והרבה כסף. הוא רווחי מאוד, רווי אינטרסים כלכליים והוא בעיקר מתקיים בשוק הפרטי שעליו מראש הפיקוח והבקרה מצד משרד הבריאות לוקים בחסר.
בשנת 2020 בוצעו בישראל 50,680 טיפולי הפריה חוץ-גופית – עלייה של 46% לעומת 2010, במהלכה בוצעו 34,538 טיפולים. מדובר על עלות של אלפי שקלים עבור כל טיפול. המכונים הפרטיים הגדולים מתמודדים עם מספרים עצומים של מטופלות שהולכים ועולים, אך מצבת כוח האדם נותרה כמעט ללא שינוי. עובדי מעבדה ואמבריולוגים עובדים לעתים גם בשעות הלילה על מנת לעמוד בהספק של השאיבות, ההפריות וההחזרות – והאפשרות לטעויות קריטיות של בלבול והחלפת עוברים או הפריות בין זרע לביצית שאינם מתאימים רק נעשית סבירה וטבעית יותר.
3 צפייה בגלריה
עובדי המעבדה עובדים גם בלילה - ולא פלא שיש סיכוי לטעויות קריטיות
(צילום: Shutterstock)
במשך שנים משרד הבריאות למעשה התיר את הצמיחה והגידול המשמעותי בכמות הטיפולים באין מפריע. בקרה משמעותית על נהלי העבודה לא נעשתה ורק לאחר חשיפת הפרשה הראשונה החליט משרד הבריאות להוריד, ורק באופן זמני, את כמות הטיפולים במכוני אסותא. נראה שהאינטרסים הכלכליים שאפשרו את הצמיחה המהירה וחסרת התקדים של התחום הזה גברו על טובת המטופלות ובמשך שנים משרד הבריאות פשוט נעדר מהאירוע. מהמשרד לא נמסרה תגובה בעניין.
איפה מכבי?
אסותא, או בשמה המלא "אסותא מרכזים רפואיים", כפופה לקופת החולים השנייה בישראל, מכבי. אסותא לכאורה מתנהלת כגוף עצמאי אך כאמור כפופה למדיניות מכבי ומי שמשפיע על הנעשה באסותא הוא במידה רבה רן סער, יו"ר מכבי. ואולם, בפרשה הקודמת נראה שמכבי לקחה צעד אחורה וניסתה כמה שיותר לשמור על ההפרדה המלאכותית בינה לבין אסותא. מכבי מתהדרת לא פעם בסטנדרטים גבוהים במיוחד של שירותי בריאות ובקידום טכנולוגיות רפואיות בכל הנוגע למבוטחיה. ואולם, יש לשאול ולתהות על מידת האחריות של מכבי על שני האירועים הללו, כמו גם על הנעשה באופן כללי במכוני ה-IVF של אסותא.
איך הפרשה תשפיע על נשים וזוגות אחרים?
זו כנראה השאלה שנוגעת לכמות הגדולה ביותר של נשים וזוגות שטופלו לא רק באסותא, אלא בכלל בשנים האחרונות ועברו טיפולי פוריות מכל סוג. במציאות שבה ניתן לרכוש ערכה פשוטה באינטרנט ולבצע בדיקה גנטית בעלות נמוכה יחסית, כל מי שעבר את אותם טיפולים עשוי להרהר ולעשות שימוש באותן בדיקות גם ללא צו בית משפט, במידה ויעלה החשש הקטן ביותר להיעדר התאמה גנטית. במידה והמקרה הראשון אינו היחידי, ייתכן כי משפחות נוספות שעברו את הטיפולים הללו יגלו על היעדר קשר גנטי לילדים שגידלו לאורך השנים, ועשויה להיות לכך השפעה חברתית לא מבוטלת, וגם משפטית.
