"רק כאשר הוא דרש ממנה שתקרא לאחותה כדי לפגוע גם בה, הבת שלנו הבינה שגם היא תעבור את הייסורים האלה - ואז שיתפה אותנו", כך מספרים הורים לילדה מהמגזר החרדי שבתם הותקפה מינית על ידי בן חברי משפחה. "לא ידענו את נפשנו מרב כאב. אכלנו את עצמנו על כך שלא יכולנו להגן עליה. הילדה שלנו סובלת עכשיו מחרדות וקשיים בתפקוד יומיומי בסיסי. היא לא הולכת לבד לשירותים מחשש שיחטפו אותה ומתעקשת לישון איתנו בלילה".
בית המשפט המחוזי בירושלים התיר השבוע לפרסם כי יהודה מרם (20) מבית שמש הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות מין בילדה. היא הייתה בת שמונה כשתקף אותה. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, באוקטובר 2019 ביקרו המתלוננת ומשפחתה בבית משפחת הנאשם. מרם פיתה את הילדה באמצעות ממתקים ללכת איתו למקום מבודד ואמר לה שהוא רוצה לראות את מידת התחתונים שלה. היא סירבה בהתחלה, אך הוא שכנע אותה. לאחר מכן הפשיט את פלג גופה התחתון וביצע בה מעשים מגונים.
ההורים, מ' וט', מדברים בפתיחות על ההתמודדות ועל האכזבה מהטיפול בפרשה, בעיקר באולם בית המשפט. "גזר הדין ניתן לפני חודשיים", מספרת האמא, מ', "לצערנו הוא קיבל בסך הכל שנתיים מאסר. למה? זה מחדל חמור. לא ייתכן שמי שפגע בזדון ובאטימות לב בילדה כל כך קטנה יזכה לענישה כל כך קלה, כאילו הוא גנב רכב או עבריין צווארון לבן. תוך שנה וקצת הוא כבר יוצא מהכלא על התנהגות טובה וחוזר לקהילה שיש בה כל כך הרבה ילדים שבהם הוא יכול להמשיך לפגוע. הוא הרס משפחה. הילדה שלנו סובלת היום מתסמינים מובהקים של פגיעה מינית. אני קוראת לאמהות ולאבות במגזר החרדי לא להיות תמימים ושאננים, לא להגיד 'לילדים שלי זה לא יקרה'. מדובר בסטטיסטיקה מפחידה: אחד מחמישה ילדים נפגע מינית".
מ' קובלת על התנהלות המערכת מול מי שפוגעים בילדים קטנים. לדבריה, "הפרקליטות נאלצת כמעט תמיד להיעתר להסדר טיעון מקל עם העבריינים כדי לחסוך לילדים פגיעה קשה נוספת שתיגרם מחקירה נגדית. המדינה חייבת לשנות את אופן החקירה בבית המשפט ולהגן על הילדים הקטנים. צריך ליצור מנגנון שיאפשר לגבות מהם עדות בזמן אמת, ללא כל חשש לפגיעה נוספת. שאלות הסנגור יכולות להישאל על ידי חוקרת ילדים ברגישות מרבית ובזמן אמת. הטכנולוגיה של היום מאפשרת זאת. הילדה שלנו התחננה להעיד ונמצאה כשירה לכך, אך בפרקליטות החליטו להימנע מזה".
ט', בעלה, מספר: "התייעצנו עם רבנים שהמליצו לנו לפנות למשטרה. יש היום התפכחות בממסד הרבני, אבל חייב לצאת פסק הלכה כי עדיין יש רבנים שאומרים לא ללכת. הם חוששים מה יקרה למשפחה של הפוגע, אבל זה על חשבון הקורבנות. יש גם מקרים שבהם מופעל לחץ רגשי על משפחות הקורבנות על ידי גורמים בקהילה כדי שלא ידווחו. אסור שזה יקרה".
ט' מציין כי "במעמד גזר הדין נתקלנו באירוע מביך ומביש. עורך הדין מטעם הפוגע נכנס ודרש דרישות מאוד מוזרות. הוא הודיע שהפוגע נמצא עכשיו בטיפול, אם הוא יראה אותנו זה יכול לעשות לו רגרסיה - ולכן אנחנו, המשפחה של הנפגעת, צריכים לצאת מהאולם. השופטים ערכו על זה דיון שלם. התבלבלו פה לגבי מי הפוגע ומי הנפגע".
עו"ד רוני אלוני סדובניק, שייצגה את משפחת הנפגעת, אומרת: "מדינת ישראל מגוננת ככל יכולתה על פדופילים. היא שומרת על פרטיותם ועל זכותם להשתקם על גבם של פעוטות וקטנטנים שנרצחים נפשית. ככלל, מערכת המשפט לא מאמינה לילדים. חובת הילד להוכיח שנפגע היא נטל הוכחה לא אנושי ולא הגיוני, והמקרה של יהודה מרם מוכיח זאת היטב".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "התיק מצוי תחת איסור פרסום חלקי ולא נוכל להתייחס פרטנית לטענות שהועלו. הנאשם הורשע על סמך הודאתו בפגיעה מינית חמורה בילדה בת שמונה. הסדר הטיעון נערך תוך שקלול כלל הנסיבות בתיק ומצב הראיות, לרבות הנזק שבהעדת הקטינה רכת השנים בבית המשפט. המדינה ביקשה עונש של ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי, אך בית המשפט הטיל עונש קל יותר של שנתיים מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי. עמדת משפחת נפגעת העבירה הובאה בפני בית המשפט הן ישירות והן באמצעות הפרקליטות".