הערב (שבת) התקיימה בכיכר החטופים בתל אביב עצרת הזדהות עם בני משפחות הישראלים המוחזקים ברצועת עזה מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. ספיר כהן, ששוחררה מהשבי שם נשאר בן זוגה סשה טרופנוב, אמרה באירוע שקדם לעצרת, תחת הכותרת "קפה עם סשה": "אנחנו עדיין שבויות בעזה וסשה הוא המפתח לשחרור שלנו". בעצרת עצמה, שאותה ynet העביר בשידור ישיר, נכחו אלפים רבים.
- לרשימת החטופים - לחצו כאן
כהן, טרופנוב, אימו ילנה וסבתו אירנה טאטי נחטפו ב-7 באוקטובר מבית הוריו בניר עוז. אביו נרצח. שלוש הנשים הוחזרו במסגרת עסקת הפעימות בחודש שעבר. האירוע הערב החל כיוזמה של חבריו לעבודה בחברת אמזון. "לפני שנה סשה קרא מחקר שהכי טוב לשתות את הקפה שעה אחרי האוכל", מספר דרור, מיוזמי הפרויקט. "הוא איכשהו הפך את זה לנוהג משרדי - כל יום ב-15:00 יש הפסקת קפה. עכשיו לקחנו את זה לכיוון אחר, עם המשפחה שלו. יצרנו סלון לשתיית הקפה בכיכר כדי שהן יקבלו את החיבוק שמגיע להן".
העצרת בתל אביב, הערב
(צילום: Satview)
"אנחנו עדיין שבויות". באירוע "קפה עם סשה"
(צילום: עידו ארז)
כיכר החטופים, הערב:
לנוכחים אמרה כהן: "אני שמחה לראות אתכם ורוצה לפנות לסשה היקר שלי. אנשים שואלים אותי 'ספיר, למה את לובשת חולצה עם תמונות של ארבעתכם? הרי שלושתכן שוחררתן'. אני עונה שכולנו שבויים ואתה היחיד שיכול לשחרר אותנו. המפתח שלנו אל החופש זה אתה. ובנוסף אליך יש עוד יותר מ-100 מפתחות. אני בטוחה שאתה יודע איזה עם יש לנו ואיזה צבא של גיבורים שמקריבים את עצמם למען פדיון השבויים. אני מקווה שאוטוטו נזכה לשתות קפה ביחד איתך".
האם ילנה הוסיפה: "אני רוצה להגיד תודה לכולם על התמיכה שאנחנו מרגישות ועל החיבוק מעם ישראל. אני רוצה להגיד לממשלה שאני יודעת שהם מנסים מאוד להגיע למתווה, ואני רק מבקשת שבמתווה הזה יכללו כולם. אין לשבויים זמן. הלב שלנו עדיין שבוי בעזה".
מורן סטלה ינאי, שנחטפה מהמסיבה ברעים ושוחררה בעסקה, אמר: "כבר 32 ימים שאני יכולה לאכול כשאני רעבה, שאני שותה מים כמה שאני רוצה. 32 לילות שאני הולכת לישון ויודעת שאקום בבוקר, 32 ימים שאני יודעת שאני יכולה לבכות כשאני עצובה. הייתי רוצה להפסיק לספור את הימים אבל אי אפשר, כי יש עוד 129 אנשים שנמצאים בגיהינום בעזה. אין לי איך להסביר לאיזה עוצמות של פחד הגעתי, לחרדה. איך זה לחיות במציאות שאין בה כלום. עוצמות התקווה שמתעוררת מכמה שעות של שקט והאכזבה כשההפגזות חוזרות ואין הפסקת אש וניסיונות לשחרורינו.
"בעזה יש עוד 129 נשים וילדים, גברים ומבוגרים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, וצריך להחזיר את כולם. ועכשיו אנחנו הקול שלהם, וחייבים לצעוק. הפחד הכי גדול שם הוא להישכח. שתשכחו אותי ותחזרו לשגרה. הדבר הכי אנושי שאפשר לעשות הוא להתאחד כולם כדי להחזיר את כולם עכשיו".
ניסן קלדרון, אחיו של עופר קלדרון שנחטף מביתו בניר עוז: "85 ימים של ציפייה וגעגוע. אני מתגעגע אליו, לצחוק שלו, לחיוך הנצחי. הוא החלק החשוב והמרכזי בחיי ילדיו ומשפחתו. אדם רגיל שרק רצה לחיות, לטייל, ליהנות. בבוקר השבת הנוראית הכל עצר. עופר נחטף עם ילדיו סהר וארז ששבו לאחר 52 ימים נוראיים. הם צריכים את עופר איתם כדי שיוכלו להשתקם.
"החטופים נמצאים ללא מזון, מים או טיפול רפואי, ואנחנו יודעים שעופר פצוע. מי יודע מה יכול לקרות להם שם? זה המקום לקרוא לחברי הקבינט והממשלה - לפעול למען החזרתם של כל 129 החטופים והחטופות, הילדים, הקשישים והחיילים - את כולם עכשיו. אל תשכחו אותם, אל תקריבו אותם".
