מאז ה-7/10/23 רבים שואלים איך הם ישנים בלילה, איזה עור יש להם? השאלה מיוחסת לאותם פוליטיקאים ששואת אוקטובר 2023 התרחשה במשמרתם כחלק מממשלת ישראל. היכולת לעמוד בעזות מצח אל מול האחריות ולחמוק ממנה, נתונה לאותם מתחזים למנהיגים. בריחה מאחריות היא נטישת המונהגים ואין מנהיג ללא מונהגים.
כך אנו רואים ראש ממשלה ושרים שמבחינתם כל מה שקרה ב-7 באוקטובר הוא "תקלה", "אסון" או גזירת גורל משמיים. להם, כמי שהיו אמונים למנוע זאת, אין חלק בכך בעיקר מהסיבה שהם "לא ידעו" שזה יקרה .
אחת מסגולותיו של מנהיג היא ראיית הנולד, יותר מכך קביעת הנולד בהתאם למציאות המתפתחת. מנהיג שקם מופתע לחלוטין חייב לבדוק, כיצד מערכת הבקרה שהוא אמור היה להקים עם כניסתו לתפקיד לא מנעה את ההפתעה. מהן נקודות הכשל שלו שמנעו ממנו לחזות את הנולד.
חוסר כשירות של כלל ראשי המערכות
מנגנון בקרה כזה נבנה לאורך זמן, כתוצאה מיישום לקחים וזיהוי נקודות הכשל באירועים שגרתיים. הפתעה כמו השואה ב-7 באוקטובר אינה אירוע שגרתי. מדובר בכשל מערכות כולל המצביע על חוסר כשירות של כלל ראשי המערכות שהיו אמורות לחזות אותו, ובראש - ראש הממשלה.
מנהיג כריזמטי ובעל יכולת ורבלית יכול להגיע לעמדת הנהגה על-ידי תומכים שחסרים יכולות אלו ונסחפים אחר הרטוריקה והכריזמה. מרגע הגעתו לכס השלטון, נדרשים כישורים נוספים כדי להנהיג. לא להוביל את המונהגים על-ידו לאסון ושבר.
תכונות כמו יוזמה, אומץ, יכולת לקבל החלטות, יושרה, אינטליגנציה רגשית ודוגמה אישית הן תכונות בסיסיות להצלחה.
מ-7 באוקטובר אנו עדים לכך בצורה קיצונית שלמעט כריזמה ויכולת ורבלית בעיקר באנגלית, ראש הממשלה חסר את כל שאר התכונות והכישורים. הנאמנות לכריזמה באה בעיקר מעולם האמונה הדתית/ כיתתית, זוהי אמונה עיוורת. לצערנו, במציאות הבלתי נתפסת שנוצרה נחשפו נבחרי ציבור רבים בחוסר יכולת לחבר את המציאות למשבר.
נבחרי ציבור עומדים מול משפחות חטופים שילדיהן חטופים בידי חמאס חיים או מתים ומעמידים את ילדיהם מעל ההתרחשות. כך כאשר נאמר לאופיר אקוניס שילדיו יישאו אות קין על מחדליו והפקרתו זעק "עד הילדים", כלומר אל תערבו את הילדים שלי. עוד הוסיף ודיבר בשבח ילדיו אל מול הורים שאיבדו את ילדיהם וגופותיהם חטופות או ילדיהם חטופים. הניתוק הרגשי למציאות הוא זה שהוביל את נבחרי הציבור לאדישות והפקרת חיי אדם שאינם בני משפחותיהם.
היום הם מפקירים את החטופים למען "השמדת חמאס". במצב שהילדים שלהם היו החטופים הם היו טוענים שתמיד אפשר לחסל את חמאס אבל לחטופים אין זמן
המסקנה המתבקשת מכך הינה שבמידה שהחטופים היו ילדי נבחרי הציבור אז קרוב לוודאי הם היו פועלים להחזיר אותם "בכל מחיר".
ציר פילדלפי היה הופך לציר מדברי שומם ולא חשוב. "לחץ צבאי" היה שטות גמורה, הערבות ההדדית הייתה הופכת להיות הערך החשוב ביותר בחיי האומה ופדיון שבויים הייתה מצוות ייהרג ובל יעבור!
היום הם מפקירים את החטופים למען "השמדת חמאס". במצב שהילדים שלהם היו החטופים הם היו טוענים שתמיד אפשר לחסל את חמאס אבל לחטופים אין זמן.
במקום לנהוג כאילו החטופים הם הילדים שלהם הם מוכנים להקריב את החטופים למען עתיד הילדים שלהם.
מנהיגים אמיתיים הם אלו שמוכנים ״ לקפוץ על רימון״ כדי להציל את המונהגים שלהם. היום אנו עדים לאסופה של פחדנים אגואיסטים שכל מה שמעניין אותם הוא עתידם הפוליטי ועתיד הילדים שלהם.
לא בכדי בנו של ראש הממשלה שירד מהארץ מאובטח לפנים משורת הדין על-ידי היחידה לאבטחת אישים. יחידה המאבטחת רק סמלי שלטון. ראש הממשלה ואשתו החליטו לאבטח את ילדיו - "בכל מחיר", אפילו בניגוד לדעת השב״כ.
אנו "שקופי העם", האזרחים מהשורה, אנחנו לא סמלי שלטון. אנחנו נתנו לראש הממשלה ולחברי הממשלה את המנדט לאבטח אותנו והם כשלו בצורה חסרת תקדים.
אנו רואים שראש ממשלה נמנע לבקר באתרי ההשמדה נמנע עד לפני זמן קצר לשוחח עם חטופים ששבו מהתופת. שמא יידבק בו הרושם שהוא נורא באחריות.
הכותב הוא אחיו של החטוף איציק אלגרט שנמצא בשבי חמאס מ-7 באוקטובר 2023
