אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה היום (שלישי) לבג"ץ כי היא מתנגדת ל"חוק הנבצרות", שמונע להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות גם אם יפר את הסדר ניגוד העניינים שלו - בקואליציה הגיבו בזעם.
ראשי הקואליציה אמרו כי "תשובת היועמ"שית לעתירה היא עוד ניסיון לבטל את הבחירה הדמוקרטית של מיליוני אזרחים ולהעביר את הסמכות להדיח ראשי ממשלה בישראל לידי פקידות שלא נבחרה. ראש הממשלה נתניהו נבחר על ידי יותר מ-2.5 מיליון אזרחים, ובדמוקרטיה האזרחים בלבד הם אלה שקובעים מי יהיה ראש הממשלה".
לדבריהם, "הניסיון המאולץ לקשור בין הרפורמה המשפטית, שזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים, לבין משפטו של ראש הממשלה נתניהו שמתנהל כסדרו מזה שלוש שנים - הוא חסר בסיס ומופרך מיסודו. העם, הכנסת והדמוקרטיה לא יקבלו זאת".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר כתב בטוויטר כי מדובר במהלך לא דמוקרטי. "אין מהלך יותר אנטי דמוקרטי מלנסות לבטל חוק יסוד שעבר ברוב קולות על ידי חברי בית המחוקקים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות. כך נראית חתירה נגד הדמוקרטיה. פשוט", כתב זוהר.
ח"כ טלי גוטליב קראה לפטר את היועמ"שית. "אמרתי לכם, אמרתי לכם! מיארה הביתה. כל חוק הוא חסר חשיבות כל זמן שהיא נשארת יועמ"שית ושמה מקלות בגלגלי המשילות", היא כתבה בטוויטר. "תגובתה לבג"ץ בעניין נבצרות ראש הממשלה, כשהיא מייצגת את הממשלה ומחויבת לה, ותוך כך הסכימה לצו על תנאי - זה האבסורד במלוא כיעורו. מי צריך יריבים כשהיועמ"שית מסכימה לעתירה נגד הממשלה".
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן צייצה: "ואז אתם אומרים שמערכת המשפט מגוונת, פלורליסטית, שוויונית וצודקת. תכלס צודקים, היא כל הדברים האלו. למי שמעזה לומר את המילים 'פרשת משפטים בושה' ו/או למי שהעז לזרוק נעל על שופט. בכל זאת, שופט זה לא שר או אמא לילדים. אני לא יודעת מה כולם רוצים. יש פה מערכת משפט מעולה! היא דואגת לאליטת השמאל בצורה מקיפה, אחראית והחלטית. ואנחנו? מי אנחנו בכלל? במקרה רוב העם הלא מיוצג. זו הבושה האמיתית. בושה!".
מוקדם יותר היועמ"שית הודיעה הודיעה כאמור כי היא מתנגדת לחוק. בהודעתה לבג"ץ ציינה בהרב-מיארה כי "נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט". ראש הממשלה נתניהו מסר באמצעות עורכי דינו בתגובה לעתירה: "אל תתערבו, בית המשפט לא מוסמך לבטל חוק יסוד".
"חוק הנבצרות" אושר במליאת הכנסת במרץ השנה בתמיכה של 61 חברי כנסת בלבד - הרוב המינימלי הדרוש לאישור חוק יסוד. החוק קובע כי הוצאה לנבצרות תיעשה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאיננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו, ואז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
בתגובתה לעתירה לבג"ץ, שהתפרסה על-פני 67 עמודים, ציינה בהרב-מיארה כי "בשלב דיוני זה יש מקום למתן צו על-תנאי, שיורה לכנסת ולראש הממשלה לבוא והסביר מדוע לא יבוטל התיקון לחוק יסוד: הממשלה, בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת, ובסופו של יום יש להורות על הפיכת הצו על-תנאי לצו מוחלט". כלומר, בהרב-מיארה אומרת שיש לבטל את התיקון לחוק היסוד.
היועצת המשפטית לממשלה הוסיפה בהקשר זה: "הנשיאה חיות, אך לפני מספר חודשים - בפסק הדין שעסק בתיקון הקודם לחוק-יסוד: הממשלה, בעניין דרעי, ציינה כי 'קשה שלא לראות בתיקון מס' 11 לחוק היסוד שיא, או נכון יותר נקודת שפל, של אותה תופעה מדאיגה לפיה חברי הכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. בכך הם גורמים לשחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד שנועדו להיות פרקים מפוארים במפעל החוקה הישראלית'".
בהרב-מיארה אמרה עוד: "בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, מלמדת כי עניין לנו במקרה קיצוני במיוחד של התופעה עליה עמדה כבוד הנשיאה חיות בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט הנכבד בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, במקרה שלפנינו, יישום המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביע על כך ש'נחצה קו הגבול' ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
היועצת המשפטית פירטה בהתייחסה להשתלשלות האירועים כי "ב-20 בפברואר - ימים אחדים לאחר שהוגשו עתירות הנבצרות (שביקשו להוציא את נתניהו לנבצרות), לאחר החלטות בית המשפט הנכבד בדבר הגשת תגובות לעתירות, ולאחר הודעת ראשי הקואליציה - הונחה על שולחן הכנסת ה-25 הצעתם של מספר חברי כנסת מכלל סיעות הקואליציה - הצעת חוק יסוד: תיקון - נבצרות ראש הממשלה.
"תיקון חוק היסוד נועד לתכלית כפולה: ראשית, לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שלדעתו, ולדעת מקדמי התיקון, היו עלולות לנבוע מהפרת החובה של לפעול בניגוד עניינים. שנית, למנוע מבית המשפט הנכבד להכריע בעתירות שהיו תלויות ועומדות באותה העת. מתעורר אפוא חשש כבד, ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט המכונה 'הרפורמה המשפטית'.
"תיקון של חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים בעניינו של ראש הממשלה, כמו גם מהתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על-ידי ראש הממשלה לבית המשפט הנכבד – התחייבות שכבר נקבע על-ידי בית המשפט הנכבד שיוצרת כלפיו 'מעין השתק שיפוטי' - טומן בחובו פגם חוקתי חמור. התכלית הפרסונלית שביסוד ההסדר החוקתי הובילה לעיצוב הסדר משטרי מתוך ראייה צרה ונקודתית, לשם השגת תוצאה מסוימת שיש בה תועלת קצרת טווח עבור נבחר ציבור המכהן כעת, מבלי לתת מענה להשפעות ולתקלות משטריות ארוכות טווח שעלולות לנבוע מן ההסדר".
בניגוד ליועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק סבורה כי יש לדחות את העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד "חוק הנבצרות". בעמדה שהוגשה על-ידי הייעוץ המשפטי לכנסת מפורט כי התיקון לחוק היסוד נועד להסדיר את אופן ההכרזה על נבצרות פיזית ונפשית, שכן חוק היסוד הקיים לא קבע הסדר מלא בעניין זה, כפי שקיים ביחס לבעלי תפקידים אחרים. עוד מצוין, כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, חוק היסוד אינו מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת.
חוק הנבצרות אושר במליאה, 23.03
הכנסת חוזרת בתגובתה על עמדתה המסורתית, שלפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. עוד מציינת העמדה כי דוקטרינת שימוש לרעה בסמכות המכוננת יושמה בעבר על ידי בית במשפט על חוקי יסוד שהם הוראת שעה ואילו חוק היסוד האמור מסדיר בדרך קבע את ההליך לנבצרות פיזית או נפשית.
לעניין טענות העותרים לחוק פרסונלי, מובהר כי החוק יחול מכאן ואילך על כל ראש ממשלה והוא מסדיר את כלל ההיבטים בעניין נבצרות פיזית ונפשית שלא היו מלאים בחוק היסוד הקיים. עוד מובהר כי חוק היסוד אינו משנה את דיני ניגוד העניינים ומכל מקום החוק אינו חל רטרואקטיבית.
בתגובת עורכי דינו של ראש הממשלה נתניהו לבג"ץ נכתב: "בית המשפט הנכבד מתבקש בזה לדחות את העתירות שבפנינו על הסף. בעתירות דנן, התבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטולה של חקיקת יסוד. מבוקשת התערבות בוטה בעבודת הכנסת, בכובעה הייחודי והבלעדי כרשות המכוננת, בכל הקשור בכינונו של הסדר חוקתי בדבר הליכי נבצרות של ראש הממשלה בישראל, וזאת במסגרת חוק יסוד: הממשלה. אין להתערב במפעל חקיקת היסוד של הכנסת, באופן שיהווה התערבות תקדימית וחריגה של בית המשפט הנכבד בתפקידה החוקתי של הכנסת כרשות מכוננת.
"האדן הראשון המורה על דחיית העתירות הוא סמכותה העליונה של הכנסת בתור רשות מכוננת לכינון חקיקת היסוד בישראל, המובילה, עם כל הכבוד, לחוסר הסמכות של בית משפט נכבד זה להיעתר לסעדים המבוקשים ולהורות על בטלות חקיקת היסוד וחוסר השפיטות שבסוגיה החוקתית-פוליטית שבפנינו. דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר שפיטות, סמכות ועילה להתערבות שיפוטית". בהקשר זה יצוין כי בג"ץ מעולם לא פסל חוק יסוד.
