ראש הממשלה בנימין נתניהו יצטרך לקבל כבר בימים הקרובים החלטה משמעותית כיצד ישראל תגיב אל מול החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגדו ונגד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט. לישראל ניתן עד יום רביעי הקרוב להודיע רשמית לבית הדין אם היא מתכוונת לערער על ההחלטה. נתניהו צפוי לקיים דיון בנושא בהשתתפות היועצת המשפטית לממשלה ושרים בכירים כדי להחליט כיצד לנהוג.
בישראל מתלבטים בגדול בין שתי אפשרויות: הראשונה - הגשת ערעור שיכול לעזור לבית הדין בהאג לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס. אם ישראל תודיע על כוונתה להגיש ערעור יש לה עוד זמן לנסח את תוכנו, אבל היא מחויבת בכל מקרה להודיע תוך חמישה ימים לאן מועדות פניה. אפשרות שנייה - להתעלם וללכת עד הסוף כדי לפתור את בעיית האג מהשורש אחת ולתמיד.
לפי התגובות החריפות של בכירי ממשל נשיא ארצות הברית הנבחר דונלד טראמפ, הנטייה בירושלים היא לא לערער ולהמתין להתפתחויות בזירה הבינלאומית ובעיקר לתגובה הקשה שממתינה עם כניסת הממשל האמריקני ב-20 בינואר.
גורם ישראלי שמעורה בפרטים אמר: "ההערכה שלי שבסוף בית הדין יתקפל, כי הלחץ שיופעל עליו חסר תקדים והם לא הכירו כמותו מעולם. הם יתחננו שאנחנו ניתן להם סולם לרדת מהעץ. אחרי שהם יעברו סדנת חינוך שתחזיר אותם לגודל הטבעי שלהם – נשקול אז אולי לעזור להם לרדת מהעץ".
אלא שבפועל, החיים בנויים לפי פוליטיקה בינלאומית. עד כדי כך שיהיו מדינות שלמרות חברותן בחוקת בית הדין בהאג הן לא יעצרו את נתניהו. להפך: הן יבחרו להזמין דווקא את ראש הממשלה לפתחן. ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן כבר הזמין את נתניהו למדינתו. הונגריה היא הסנונית הראשונה, סביר להניח שיהיו עוד כמותה בהמשך.
יהיו מדינות שלא יעצרו את נתניהו, אבל יגידו לו בצורה נימוסית "בבקשה אל תבוא". יהיו כאלה שראשיהן יפגשו את ראש הממשלה במקומות אחרים, או שינסו להסתיר את הפגישות. ויהיו כאלה שבוודאות לא יזמינו את נתניהו אליהן, כמו למשל ספרד, אירלנד, בלגיה ונורבגיה - מדינות שממילא שונאות אותנו.
גורמים שבקיאים בנושא אומרים שב"הפוך על הפוך" נתניהו מתכוון לטוס הרבה לחו"ל כדי להראות לבית הדין הבינלאומי שהוא לא מפחד מהם. בישראל לא מאמינים שהמטוס יתבקש לנחות במדינה כזו או אחרת כדי לעצור את נתניהו. ברור שאין כוונה לטוס מעל אירלנד או מדיניות אקטיביסטיות אחרות, אבל מדינות כמו ידידותיות כמו יוון לא יעזו לעצור אותו.
"גרמניה לא תקריב את יחסיה על מזבח בית הדין"
"העולם לא בנוי לפי צווי מעצר, אלא לפי אינטרסים של שחקנים", אמר הגורם שמעורה בפרטים. "אני לא רואה את גרמניה ובריטניה לא נפגשות עם נתניהו, כאשר על הפרק הם רוצים לדבר עם ישראל איך מגיעים להפסקת אש. גרמניה לא תקריב את היחסים המיוחדים עם ישראל על מזבח בית הדין. גם ההולנדים לא יעשו את זה חרף ההצהרה של שר החוץ שלהם. כולם ינועו באי נוחות ויהיה הרבה לחץ על בית הדין למצוא את הדרך לרדת מהעץ. בסוף זה ייפתר תחת כסות משפטית כזו או אחרת".
גורם ישראלי אחר שבקיא בפרטים אמר כי בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג עשה לישראל "7 באוקטובר משפטי" ולכן התגובה תהיה בהתאם. לדבריו, "יש התלבטויות להגיש ערעור או לא. נתנו להם אינספור סולמות משפטיים - היו אלפי דרכים להימנע מלהגיע למקום הזה, בסוף הלכו בכיוון אחר. זה עובר למישור אחר. כמו שזה אירוע למדינת ישראל ,זה אירוע גם לבית הדין".
הוא הוסיף: "האיראנים התקיפו אותנו, אנחנו התקפנו אותם התקפה כואבת חזרה, ובכל זאת הם בחרו לא להתקיף חזרה - למה? כי הם חכמים ומבינים שאם יעשו את הדבר הזה, יכול להיות שנפרק אותם. בבית הדין רמת החוכמה של האנשים שמובילים היא לא רמת החוכמה של ההנהגה האיראנית. הם חושבים שהם חכמים, אז בוא נראה בסוף האירוע מי הגוף שיש לו יותר כוח בזירה הזאת כדי להכריע".
בתגובה לשאלה האם ישראל תשקול בעצמה צעדים משפטיים נגד התובע חאן ונגד השופטים, השיב גורם ישראלי: "הכול על השולחן". יחד עם זאת, סביר להניח שיהיו צעדים מאוד קשים מהצד האמריקני שיפתיעו את האג, כפי שכבר אמר הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם בתדרוך לכתבים ישראלים: "נטיל עליהם סנקציות מהגיהינום".
הגורם הישראלי הוסיף: "מה שיעשו לבית הדין הזה יגרום נזק אדיר לרעיון של משפט פלילי בינלאומי, כי בסוף בחרו להעמיד לדין אנשים על עבירות שהם לא עשו. אפשר להגיד הרבה דברים, אבל לא הייתה הרעבה מכוונת. אולי היו דברים לא בסדר, אבל באים ואומרים 'פשעים נגד האנושות', ובתוך כל האירוע שישראל נלחמת בשבע חזיתות – כל מה שבית הדין מסוגל לעשות זה להוציא כתבי אישום נגד ההנהגה הישראלית וגופה של מישהו מחמאס (הכוונה למוחמד דף שחיסולו טרם אושר בעזה. א"א)".
עוד אמר הגורם: "האם הגוף משרת משהו טוב אחרי המיליארדים ששופכים עליו? ברור שיצטרכו לשנות את זה מהיסוד ואני מאמין שישנו. הם עשו טעות גדולה בגלל עניין פוליטי של שכל ישר, של איך העולם עובד. המחשבה להוציא צווים כאלה לפני כניסה של ממשל טראמפ טיפשית. הם בכוח דחפו את הראש לתוך הלוע של האריה ולחצו על הלסתות שייסגרו עליהם – ולשם זה הולך".
חשוב להדגיש כי על צווי המעצר עצמם אין אפשרות לערער. הערעור הוא על הקביעות של בית הדין לערכאת הערעורים, וגם אם מוגש ערעור - הוא לא מקפיא את הצווים. בישראל יש אמון נמוך בערכאת הערעור. הסיבה: היא מורכבת מאנשים שהם אינם משפטנים אלא דיפלומטים ממונגוליה, פרו ויפן.
"האנשים האלה לא יקבעו את סוגיות היסוד בביטחון הלאומי שלנו", אמר גורם שמעורה בפרטים, "ואם רוצים להתעסק איתנו – אז בסדר. אנחנו מדינה קטנה, אבל לא פראיירית. זה ייגמר בזה שנשיא ארה"ב ירים טלפון לראש ממשלת יפן ויגיד לו 'אם אתה רוצה שהבסיסים האמריקניים יישארו ביפן, דבר עם נשיאת בית הדין שתמצא פתרון'. ניסינו לעזור לבית הדין להציל אותם מעצמם, אבל הם נהגו בצורה טיפשית ויהירה. בסוף מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שהאנשים ההזויים האלה ידונו בביטחון הלאומי שלנו".
הגורם ציין עוד: "לא בטוח אם ישראל צריכה להיות זו שצריכה ללכת לערער ולתת להם איך לרדת מהעץ. 'אתם עשיתם את 7 באוקטובר שלכם, בסדר'. אם יש לנו את הכוח ואני חושב שיש לנו, אחרי שאני שומע את בכירי הממשל האמריקני הבא, בצורה גורפת, נפתור את הבעיה אחת ולתמיד. אין לאיש בישראל אמון בתובע חאן אחרי איך שהתנהל, לא ננסה להוריד אותו מהעץ. הוא מבין שהסיכוי שננהל איתו שיח כזה לא מאוד גדול. אולי זה יקרה אחרי שנהיה במקום אחר. כל פתרון עובר דרך איזושהי סדנת חינוך שמחזירה את המוסד הזה לגודל הטבעי שלו. התחושה שלי שלשם זה ילך".
הדרך להקפאת הצווים עוברת במועצת הביטחון של האו"ם
כאמור, לכאורה לא ניתן לבטל את צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו וגלנט. הצווים אישיים ותלויים ועומדים כל עוד שני האישים בחיים, גם סיום תפקידיהם לא מביא לביטולם והם יהיו בסכנת מעצר בכל פעם שייצאו מהארץ, ולא רק לאותן 124 מדינות שחתומות על "אמנת רומא", אלא לכאורה לכל מדינות העולם שמחוברות לפלטפורמה של הארגון הבינלאומי לשיטור פלילי - האינטרפול.
נתניהו וגלנט יכולים לפנות לתובע הראשי חאן, ולבקש להמיר את הצווים בהתייצבות. ואולם, כעת, משהוצאו הצווים, ספק אם התובע יסכים ובכל מקרה המהלך חייב להיות מאושר על ידי שלושת השופטים שהחליטו על צווי המעצר.
למרות כל אלה, מתברר שיש דווקא דרך משפטית-דיפלומטית להביא להקפאת הצווים: זה יכול לקרות באמצעות החלטה במועצת הביטחון של האו"ם. "לפי סעיף 16 ל'אמנת רומא' - חוקת בית הדין - מסוגלת מועצת הביטחון להקפיא הליכים פליליים בבית הדין למען קידום שלום עולמי, וזאת בהחלטת הרוב ומבלי הטלת וטו של חמש המדינות הקבועות", מסביר עו"ד ניק קאופמן שהוא סנגור בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
קאופמן הוסיף: "מובן מאליו שממשל טראמפ יהיה בעד מהלך כזה. השאלה היא מה עם המדינות הקבועות האחרות. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נתון לצו מעצר של בית הדין, ומאוד ייתכן שהשילוב של נתניהו וטראמפ ישכנע אותו לא להטיל וטו ואף לגרור את סין אחריו - הכול תמורת פתרון דומה לבעיותיו. אין ספק שלהשקפתן של צרפת ובריטניה, אי הטלת הווטו במועצת הביטחון והקפאת ההליך הפלילי יהיו אמצעי השכנוע להביא את ראש הממשלה לסיום הלחימה בעזה".
לדברי קאופמן, שופטי בית הדין היו מודעים להתלהמות בקונגרס האמריקני ועל אף זאת, האיום של סנקציות לא הרתיע אותם מהוצאת צווי המעצר. "כעת הדרך היחידה להבטיח את יכולתו של ראש הממשלה להתנייד במדינות החברות בבית הדין ולזכות בהכרת הקהילה הבינלאומית היא פנייה למועצת הביטחון של האו"ם".