זירת התאונה ליד טמרה, הלילה
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
היממה הקטלנית האחרונה בכבישים, שבה נהרגו שמונה בני אדם בתאונת דרכים, היא עוד עדות לשנה המדממת בכבישים. על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שנמסרו בליל יום חמישי האחרון, עמד מספר ההרוגים בכבישים על 331 בני אדם. מאז, ביום חמישי נהרג הולך רגל כבן 80 ברמת גן, ואליו הצטרפו שמונת ההרוגים אתמול – חמישה באזור הצפון ועוד שלושה בבנימין. ולמרות המספרים המאמירים, בישראל עדיין אין תוכנית לאומית למאבק בקטל בדרכים.
בשנה שעברה, שנת קורונה שהתאפיינה בסגרים והגבלות וכתוצאה מכך גם בפחות מכוניות על הכביש, נהרגו בישראל 305 בני אדם בתאונות דרכים. בשנת 2019 נהרגו 355 בני אדם, ובשנת 2018 נהרגו 317 איש.
התוכנית הלאומית האחרונה למאבק בתאונות הדרכים בישראל התקבלה בשנת 2005, בתקופת ממשלתו של אריאל שרון. מאז, תוכניות למאבק בקטל בדרכים נכתבו, אך הן לא מומשו או שכלל לא התקבלו או תוקצבו. אחת מהתוכניות הללו היא התוכנית הלאומית להורדת מספר ההרוגים בחצי עד לשנת 2030.
הממשלה הקודמת שבראשה עמדו בנימין נתניהו ובני גנץ החליטה בשנה שעברה כי תיכתב תוכנית בנושא בתוך 120 יום. התוכנית אכן נכתבה ביעד שהוצב, אך לא הועלתה להצבעה בממשלה שמאז התחלפה ובהתאם לכך גם לא תוקצבה. הליבה של התוכנית מתייחסת לטיפול בערים והורדת מהירות הנסיעה בתוכן באמצעים שונים. האומדן התקציבי של התוכנית, שלא הובאה לידיעת הציבור, הוא עשרות מיליארדי שקלים.
ריאיון עם שרת התחבורה מיכאלי באולפן ynet, לפני שבועיים
(צילום: סטס קופולו)
במקום לממש את התוכנית, במשרד התחבורה שבראשו עומדת השרה מרב מיכאלי, החליטו לתקצב במסגרת תוכנית החומש הקרובה את המאבק בקטל בדרכים בעיקר בסכומים שכבר תוקצבו בעבר: 1.3 מיליארד שקל בשנה לתחזוקה שוטפת של כבישים ומיליארד שקל להפרדות מפלסיות של מפגשי מסילות הרכבת עם כבישים. טיפול במוקדי סיכון יתוקצב ב-230 מיליון שקלים ועוד 200 מיליון שקלים יוקצו לסלי הבטיחות העירוניים. התקציבים ממוחזרים בעיקרם משנים קודמות.
יחד עם זאת, במשרד פועלים להכנסת הטכוגרף הדיגיטלי לשימוש - פעילות שנמשכת שנים ושנכתבו עליה דו"חות שונים של מבקר המדינה. בנוסף, לנוכח התעקשותו של ח"כ בועז טופורובסקי יתוקצבו מעקות בטיחות לאופנוענים. לפי המשרד, יתועדפו כבישים המהווים סיכון תחבורתי (תעדוף שמבוצע גם כיום), יתוכננו מפרצי עצירה בדרכים - לאחר שמבקר המדינה העיר כי תוכנית כזו לא קיימת, ובמשרד מבטיחים כי "יחוזק הרלב"ד", אותה רשות לאומית שהוקמה להיאבק בקטל בדרכים אך סמכויותיה קוצצו ותקציבה יובש במשך שנים. בנוסף, יקודמו תקנות להחמרת ענישה של נהגים ששבים וחוזרים על ביצוע עבירות תנועה. במשרד גם פועלים להעביר נהגים לנסיעה בתחבורה הציבורית - מהלך שלדברי שרת התחבורה יוכל לתרום לצמצום הקטל בדרכים.
ביום רביעי קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת דיון בתאונות הדרכים בישראל תחת הכותרת "מי אחראי ובאילו תקציבים", אך במשרד התחבורה בחרו לשלוח לדיון סמנכ"ל בלבד. בדיון הסוער אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן כי "לא נמצא מנהיג אמיתי לבטיחות בדרכים וגם לא תקציב. הממשלה אמרה שהיא תקטין את מספר ההרוגים בתאונות דרכים בחצי, אבל היא שכחה את התוכנית. אנחנו רוצים לדעת מי אחראי. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גוססת ודועכת מתקציב של מאות מיליונים, למיליונים מעטים, כאילו נגמרו ההרוגים. הזמנתי לדיון את שרת התחבורה ואת מנכ"לית משרדה, אני מקווה שהם יגיעו לדיון הבא בנושא".
ח"כ בועז טופורובסקי מיש עתיד מחה על כך שמשרד התחבורה לא שלח לדיון נציגה בכירה יותר כמו מנכ"לית המשרד או השרה. "זה זלזול בכנסת", הוא אמר. "ועדת שיינין המליצה בשנת 2005 שהרלב"ד יתכלל את התחום ותקצבה לא פחות מ-540 מיליון שקל. עוד הומלץ לחייב רכב כבד בטכוגרף, להקים מטה, להקים ועדת מנכ"לים וגם ועדת שרים. עד היום אין כלום. לא ועדות ולא אחראי במשרד התחבורה על התחום. אני משיג להם תקציבים כמו שנורר. כעת אנחנו מנהלים את הקואליציה, משרד התחבורה צריך הרבה דברים מהוועדה הזו. עד שלא נקבל תקציב לנושא, לא נעביר להם כלום. כמעט שום דבר לא מיושם מהמלצות הוועדה וזה אומר שאנחנו צריכים ללמד אותם לקח". מנגד, במשרד אמרו כי המנכ"לית נכחה באותו יום בתרגיל שנערך בנתב"ג והבקשה להגעת השרה לא תואמה מול לשכתה, וכי היא תשתתף במהלך החודש בדיון נוסף בנושא.
יו"ר ועדת הכלכלה: "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גוססת. כאילו נגמרו ההרוגים"
גל רייך, מפרויקט ANYWAY, אמר בדיון בכנסת כי "על משרד התחבורה לאמץ את ״חזון אפס״ השואף לצמצם את כמות ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים. לא מחר - אתמול. אין זמן מתאים יותר לאימוץ החזון הזה מהשנה המדממת ביותר בעשור האחרון".
בדיון שנערך בחודש אוקטובר האחרון בוועדת הכלכלה, שאליו התייצבו השרה מיכאלי ומנכ"לית משרדה, הן הציגו את פעילות המשרד. ראש אגף התנועה, אלון אריה, הודה באותו דיון כי אף שבשנת 2005 קבעה הממשלה כי 450 ניידות תנועה יופעלו במשמרת, בפועל מצליח האגף להפעיל 280 ניידות ביממה ביום חול ו-240 בסוף שבוע, וגם זה הודות לתרומות המתנדבים במשטרה. חרף החורים באכיפה שעליה הוא ממונה, הוא הפנה האשמה דווקא לתחום ההסברה.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, טוען שהפניית האצבע המאשימה להסברה אינה מדויקת – וסבור שרק ניידות נוספות בכבישים יכולות להרתיע. "אנחנו במצב חירום שמחייב תוספת מיידית של ניידות משטרה ושוטרי תנועה כבר מחר בבוקר כדי להגביר את ההרתעה בכבישים ולמנוע עבירות תנועה מסכנות חיים", הוא אמר. "אנחנו בסופה של שנה מדממת במיוחד. תאונות הן לא גורל משמיים – ובהשקעה כספית לא גדולה ניתן להצליח למנוע עוד צער ממשפחות נוספות".
ישראל מול ה-OECD: כך אנחנו נראים
אם משווים את מצבה של ישראל ביחס למדינות המפותחות, ישראל ממוקמת במקומות נמוך עד בינוני. כך עולה מדו"ח שפרסמה הרלב"ד בחודש אוקטובר. בהשוואה בין מספר ההרוגים ביחס לאוכלוסייה, ישראל מדורגת במקום ה-12 מתוך 29 מדינות שנבדקו (אוכלוסיית ישראל צעירה יותר).
בהשוואה בין מספר ההרוגים ביחס למספר כלי הרכב, נמצאת ישראל במקום ה-21 מתוך 25. מהדו"ח עולה עוד כי ישראל מסוכנת במיוחד עבור בני 65 ומעלה וילדים. בני 65 ומעלה נהרגים בישראל פי 2.2 מהנתון החציוני במדינות שנבדקו, בעוד ילדים נהרגים פי 2.7 מהנתון.
בישראל אין יעדים להפחתת הנפגעים בתאונות דרכים, והפעולות שכן נעשו לא הועילו בצמצום הפגיעות הקטלניות. לפי הדו"ח, בין השנים 2013 ל-2019 "חלה עלייה מתונה במספרי התאונות הקטלניות והקשות, לצד ירידה מתונה במספרי התאונות הקלות". בתקופה זו חלה עלייה עקבית במספר כלי הרכב המנועיים בישראל ובקילומטרז' הכולל שהם עוברים על הכביש.
עוד עולה מהנתונים כי בישראל הסיכוי של נהגים צעירים, גברים וערבים להיות מעורבים בתאונות דרכים גדול יותר: נהגים צעירים מעורבים בתאונות פי 1.7 מנהגים מעל גיל 25, נהגים גברים מעורבים בתאונות פי 3.7 מנהגות נשים ונהגים ערבים מעורבים בתאונות פי 1.9 מיהודים.
