הרצוג בהצגת המתווה: "מי שחושב שמלחמת אחים היא גבול שלא נגיע אליו - אין לא מושג"
(צילום: לע"מ)
עד אתמול בערב היה נדמה שהפשרה בהישג יד. אתמול בערב היא התרחקה. זו בשורה רעה. "מתווה הנשיא הוא פיגוע", אמר לי אחד מאלה שעסקו בניסיון למצוא פשרה. משום שעכשיו, אין סיכוי שהאופוזיציה והמחאה ירדו מהעץ. יש להם מתווה מצוין ביד, "מתווה העם", אז מדוע שיעדיפו מתווה אחר?
אז כן, צריך להודות, קצת הסתבכנו. משום שמצד אחד, יש אמת בטענת הליכוד. מתווה הנשיא, בעיקר בסעיף המרכזי, הוועדה למינוי שופטים, לא עומד בדרישה של הקואליציה לשליטה בלעדית בוועדה. אבל מצד שני, מדובר בסעיף הבעייתי ביותר. משום שדרישת הליכוד, לשליטה בלעדית בוועדה, היא הדבר הקרוב ביותר לפגיעה בדמוקרטיה.
1 צפייה בגלריה
המתווה שלו יהפוך את ישראל למדינה שאף גורם בינלאומי לא ייקח את מערכת המשפט שלה ברצינות. לוין
(צילום: EPA )
הנשיא, מלכתחילה, לא היה יכול לקבל את הדרישה המוגזמת, על גבול הפנטזיה, של הקואליציה. משום שהמשמעות היא שבחירות השופטים תעבור, הלכה למעשה, למרכז הליכוד. ויש חשש שגם יותר מכך - לקבוצות לחץ בתוך מרכז הליכוד. נכון, גם בדמוקרטיות אחרות יש בחירת שופטים על ידי הדרג הפוליטי. אבל המבנה הפוליטי והמשטרי בישראל שונה. אין בישראל את מנגנוני הבקרה שיש שם.
גרוע מכך - קבלת המתווה שהציג שר המשפטים יריב לוין תהפוך את ישראל למדינה שאף גורם בינלאומי לא ייקח את מערכת המשפט שלה ברצינות. המשמעות היא, בין השאר, חיסול החסינות הבינלאומית שיש היום לחיילי צה"ל ("עיקרון המשלימות") מפני העמדה לדין בטריבונלים זרים בכלל, ובית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בפרט. שר הביטחון יואב גלנט אמור לדעת את זה, אבל דווקא בנושא הקריטי ביותר הוא לא משמיע ציוץ.
נתניהו בתגובה על מתווה הנשיא: "סעיפים מרכזיים מנציחים את המצב הקיים"
(צילום: עומר מירון /לע"מ)
במצב הקיים, כדאי להזכיר, לקואליציה יש זכות וטו בוועדה. אין אפשרות למנות שופטים ללא הסכמת נציגי הקואליציה. הצעת הנשיא משפרת במקצת את מעמד הקואליציה, משום שגם אנשי הציבור, שמחליפים את נציגי לשכת עורכי הדין, יתמנו בהמלצת שר המשפטים. זה לא אומר שהם יהיו חותמת גומי של יריב לוין. ועדיין, הקואליציה זוכה ליתרון ברור.
הליכוד צודק כאשר הוא טוען שיש צורך בהרבה יותר גיוון. אלא שזה בדיוק מה שקרה בעשור האחרון. יש שוויון בין שמרנים ללא שמרנים שצלחו את הוועדה, בעיקר בזמן כהונתה של איילת שקד כשרת המשפטים. כך שאנחנו נותרים עם היכולת של הקואליציה לכפות את רצונה, בגלל הרוב האוטומטי שיש לה עכשיו. אבל מדובר ברוב בכנסת. אין לקואליציה רוב בציבור. זה לא שיש אנשי ימין שתומכים בהצעת לוין ככתבה וכלשונה. למעשה, רוב אנשי הימין שלא כפופים למשמעת הקואליציונית - מתנגדים לרפורמה בנוסח שעבר את ועדת החוקה.
הרוחות לא יירגעו. המחאה תתגבר. גם הנזק לישראל ילך ויגדל. אנחנו נכנסים לתקופה קשה. האחריות היא של הקואליציה, של הממשלה, ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו. סמכות וכוח הם גם אחריות. אבל פעם נוספת מתברר, שבין האינטרס הלאומי לאינטרס הפוליטי והאישי - האחרון גובר.
