פקקי ענק ברחבי הארץ, תחבורה ציבורית לא אמינה ולא יעילה, ותאונות דרכים שנמצאות בעלייה מתמדת. זה לא סוד, מדינת ישראל נמצאת במשבר תחבורתי עמוק. שרת התחבורה אמנם הצהירה שבכוונתה להכריז על מצב חירום תחבורתי ולפעול בנושא, אבל יש צעדים שאפשר לעשות כבר עכשיו.
ישראל היא המדינה הכי פקוקה בין מדינות ה-OECD, ותל אביב נמצאת במקום ה-21 מבין יותר מ-400 ערים שנבדקו ברחבי העולם. העומס בכבישים והפקקים גורמים לכך שהישראלים הולכים ומתרחקים, פיזית, מהזדמנויות שונות – רכישת השכלה, אפשרויות תעסוקה, שירותי בריאות, פנאי ותרבות.
12 צפייה בגלריה
הרכבת הקלה בנסיעת מבחן בתל אביב. הקו האדום כבר היה אמור לנסוע, אבל הפתיחה נדחתה
(צילום: אבי חי)
הזמן הוא המשאב המתכלה היקר ביותר והמרחק מהיעד נמדד על פיו ולא לפי המרחק האווירי ממנו. במקום זאת, הישראלים נאלצים להמתין בתחנת האוטובוס או בפקק האינסופי ברכב הפרטי או בתחבורה הציבורית.
תקציב המדינה שעבר לאחרונה יוכל לשדרג את התחבורה בישראל באמצעות השקעה חסרת תקדים בתחבורה הציבורית, בתשתיות של מטרו, רכבות קלות וכבדות וסלילת שבילי אופניים – אבל כל אלו יהיו מוכנים רק בעוד שנים רבות. גם מיזמי ענק שיצאו לדרך וכבר היו אמורים להיות מוכנים ממש עכשיו או בשנים הקרובות – נדחו, מכיוון שזה טבעם של מיזמי תשתית גדולים, במיוחד בישראל.
כך למשל, הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן אמור היה כבר לנסוע, רשת שבילי האופניים "אופנידן" ורשת נתיבי התחבורה הציבורית "מהיר לעיר" אמורים היו להסיע עליהם רוכבי אופניים רבים ואוטובוסים שלא יעמדו בפקק – אך הם נתקלו בהתנגדויות שונות של רשויות מקומיות, וחלק גדול מהם נותר על הנייר.
שרת התחבורה מרב מיכאלי אמנם הצהירה שתכריז על מצב חירום תחבורתי, אך עד שזה יקרה ועד שהתוכניות הגדולות תהפוכנה למציאות – הנה כמה צעדים מהירים שנוסו בהצלחה בעולם ויכולים להביא בשורה גם כאן בישראל. ולא בעוד מספר שנים, אלא בתוך זמן קצר.
שיפור הנגישות בתוך העיר
לפני הכל צריך להדגיש – לפקקים אין פתרון קסם ומטרת התחבורה היא גם לא להמציא אחד כזה. מי שיבחר או ייאלץ לנסוע ברכב הפרטי יידרש להמתין זמן רב בפקקים. גם במקומות שיש תחבורה ציבורית מצוינת יש פקקים, והם מסמלים את רמת הביקוש בהגעה ליעד מסוים.
מטרת התחבורה היא לספק נגישות פיזית להזדמנויות באמצעים אלטרנטיביים, כאלו שיוכלו לחסוך את הסיוט שהוא מנת חלקם של מרבית הישראלים כיום. זאת באמצעות הליכה רגלית, רכיבה על אופניים, ונסיעות בתחבורה ציבורית יעילה ומתפקדת.
12 צפייה בגלריה
שביל אופניים. המטרה היא לספק נגישות פיזית להזדמנויות באמצעים אלטרנטיביים
(צילום: שחר גולדשטיין)
בזמן שבישראל השקיעו במשך שנים באוטוסטרדות, הקמת מחלפים והנחת מסילות רכבת ברחבי הארץ, מסתבר שבישראל, כמו גם בעולם, הנסיעות של מרבית האוכלוסייה הן קצרות ובתוך הערים.
מחקרים שביצע משרד התחבורה העלו כי 90% מהנסיעות בישראל מבוצעות למרחקים של פחות מ-10 קילומטרים. יותר מ-80% מהנסיעות לעבודה בתל אביב ובירושלים הן למרחק של עד 10 קילומטרים, וביתר האזורים 85% מהנסיעות לעבודה הן עד 20 קילומטרים.
כלומר, כדי להבטיח נגישות טובה יותר צריך קודם כל לשפר את הנגישות בתוך הערים, ובין ערים סמוכות. אבל איך עושים את זה?
מסתבר שהרכב הפרטי הוא כלי התחבורה הכי פחות יעיל להעברת אנשים בתוך העיר. בכל רכב בישראל יושבים בממוצע 1.2 נוסעים בלבד, ונתיב לרכב פרטי יכול להעביר 600-1,600 נוסעים בשעה. מדרכה לעומת זאת, יכולה להעביר 9,000 הולכי רגל, שביל אופניים יעביר 7,500 רוכבים ונתיב תחבורה ציבורית יעביר כ-2,000 בני אדם, ולפעמים גם פי שניים ושלושה מזה.
תשתיות מהירות
ערים רבות בעולם הפנימו בתקופת הקורונה שצריך לחלק אחרת את המרחב הציבורי, ויצרו תשתיות יעילות יותר להעברת אנשים על חשבון נתיבים לרכב הפרטי. בתוך ימים נצבעו נתיבים ששימשו בעבר רכבים פרטיים והוכשרו כנתיבי העדפה לאוטובוסים, שבילי אופניים ומדרכות רחבות.
נתיבי העדפה לאוטובוסים יכולים לא רק להפוך את הנסיעה למהירה ויעילה יותר, אלא גם לנצל את כמות הכלים והנהגים הקיימת כדי לבצע יותר מחזורים של הפעלת קווי התחבורה הציבורית. נוכח העובדה שיש בישראל מחסור של כ-4,000 נהגי תחבורה ציבורית, מדובר בפתרון מהיר ומתבקש.
12 צפייה בגלריה
נתיב תחבורה ציבורית בתל אביב. יהפכו את הנסיעה לא רק למהירה ויעילה יותר אלא גם יסייעו לבצע יותר מחזורי הפעלה של קווים
(צילום: אבי חי )
במקום נתיבי נסיעה וחנייה הונחו בערים רבות ברחבי העולם ספסלים והוקמו מגרשי משחק לילדים, מתקני כושר, או נפרסו שולחנות של מסעדות ועסקים קטנים. זה חשוב לא רק לאנשים שמשתמשים בהם או לחיזוק העסקים בעיר, אלא גם להולכי הרגל, שכן הליכה רגלית חייבת להיות מעניינת ונעימה. בישראל ניתן גם למצוא פתרונות הצללה מהירים ולגבש תוכנית לנטיעת עצים בערים, כך שתתאפשר הליכה גם במזג אוויר חם יותר.
בינתיים בישראל הרעיונות אומצו בעצלתיים ובאופן נקודתי, בעיקר בתל אביב. אבל כדאי להרחיב את אימוץ הרעיונות. לפי יועץ התחבורה אייל סנטו, השיטה הזו לא רק תשפר את התחבורה, היא גם תגביר את בטיחות הולכי הרגל, תייצר אינטראקציה בין אנשים במרחב, תעודד עסקים, תקטין זיהום אוויר – וזו רק רשימה חלקית של היתרונות בפתרון שמאומץ בעצלתיים במשרד התחבורה.
12 צפייה בגלריה
שולחנות במסעדה בשיקגו על חשבון הכביש
(צילום: Aly Andrews, Farr & Associates, from Jeff Speck, Walkable City)
שיפור השירות
צריך לא רק להקים תשתיות חדשות לנסיעה, אלא גם לשפר במהירות את המצב הקיים. תחנות האוטובוסים בישראל נמצאות ברובן במצב גרוע. צריך לשפר אותן אפילו באמצעים זמניים כך שיאפשרו המתנה נאותה, בין היתר באמצעות הזזתן ליד עץ קרוב שייתן צל, החלפת לוחות הזמנים המודפסים והבלויים בחדשים וקיום מעקב אחר מצב התחנות ברחבי הארץ. כל זאת כדי שלנוסעים יהיה ודאות, מידע שוטף ומקום נאות להמתין בו לאוטובוס.
12 צפייה בגלריה
מערכות המידע של משרד התחבורה לא מעודכנות - הנוסעים לא יודעים מתי יגיע האוטובוס
(צילום: מקס מורוגובסקי)
12 צפייה בגלריה
אפשר לשפץ את תחנות התחבורה הציבורית כך שיהיה יותר נוח להמתין בהן לאוטובוס
(צילום: נדב אבס)
במסגרת תקציב המדינה צפויות להינתן תוספות שירות משמעותיות לתחבורה הציבורית, בעיקר לאוטובוסים. אבל עד שזה יצא לפועל יעברו שנים רבות.
בינתיים אפשר לבצע אופטימיזציה של הקווים הקיימים. בערים רבות בישראל יש "קווי רפאים" – קווים שמבצעים סיבובים ארוכים ואיש לא עולה עליהם. צריך לטייב את הנסיעה של אותם קווים, ובאמצעות המשאבים הקיימים לשפר את השירות.
כך גם אפשר לשנות את שעות הפעילות. מי שתלוי בתחבורה הציבורית מכיר בוודאי את המצוקה במוצאי השבת כששירות האוטובוסים מתחדש הרבה אחרי צאת השבת. מיכאלי הצהירה שתקדם תחבורה ציבורית בשבת, אבל בינתיים אפשר להתחיל בשיפור התחבורה הציבורית לפני השבת ואחרי צאתה.
גם את האוטובוסים עצמם אפשר לתחזק טוב יותר, כבר היום. לנקות יותר, לפתור תקלות במכשירי התיקוף, לבצע בדיקה שכל דלתות האוטובוס נפתחות. לאף אחד לא מגיע לרוץ לדלת של אוטובוס כי השנייה לא עובדת, או להימחץ בין דלתות שנסגרות עליו בשל תקלה. הנוסף, צריך להכשיר את הנהגים לעצור קרוב למדרכה כדי שאנשים מבוגרים ואנשים עם מוגבלות יוכלו לעלות על האוטובוס בבטחה.
השינוי מתחיל בילדים
פתרון נוסף שאפשר לבצע מעכשיו לעכשיו הוא להקל על ההורים והילדים בדרך לפיזור במסגרות החינוך. הפיזור אורך זמן, פוקק את הערים ופוגע בעצמאות של הילדים.
בלונדון, למשל, בזמני תחילת וסיום יום הלימודים הרחובות הסמוכים לבתי הספר נסגרים לתנועת מכוניות, כך שהתלמידים יכולים ללכת בבטחה, לשחק, ולשהות במרחב הציבורי בדרך לשערי בית הספר. פתרון כזה אפשרי גם בישראל.
כדי לעודד רכיבה לבתי הספר צריך לדאוג ששבילי האופניים שנסללים במהירה יגיעו גם אליהם, ושבבתי הספר יועברו הדרכות מתאימות.
יותר מידע, יותר ודאות
כבר חודשים שיש תקלה במערכות המידע של משרד התחבורה. המערכות הללו חיוניות כדי להבטיח לנוסעים ודאות – תנאי יסודי לשימוש בתחבורה הציבורית. גם עבודות שונות שמתוכננות ברכבת ובתחבורה הציבורית צריכות להיות ידועות מראש לציבור ועם הודעה על תאריך סיום העבודות והצבת תחלופות זמניות ראויות.
12 צפייה בגלריה
עבודות הרכבת הקלה בתל אביב. הפרויקטים ישפרו את התחבורה הציבורית בעתיד, אבל בינתיים העבודות גורמות לציבור להתרגל להמשיך לנסוע ברכב הפרטי
(צילום: מוטי קמחי)
בינתיים, המדינה פועלת לחשמול הרכבת ועורכת חפירות בגוש דן בשביל הרכבת הקלה. מדובר אמנם בפרויקטים שנועדו לשפר את התחבורה הציבורית, אבל בזמן העבודות הם רק גורמים לציבור להתרגל לא לסמוך על התחבורה הציבורית ולהמשיך לנסוע ברכב הפרטי.
כל ההצעות הללו יסייעו לשפר את השירות הנתון, אבל לא יחליפו את הצרכים לטווח הארוך. שינוי התכנון העירוני כך שהבנייה תהיה נסמכת יותר על התחבורה הציבורית ולא על הרכב הפרטי, זאת באמצעות יצירת אזורים המשלבים יחד מגורים, מסחר, תעסוקה ומוסדות ציבור.
אבל הפתרונות הזמניים שהצענו יוכלו לכל הפחות להפוך את ההמתנה למיזמים הגדולים, שגם הם תקועים בפקק, לקצת יותר נסבלת.
