הפסקת האש בצפון קרובה מתמיד. אחרי כמעט 14 חודשים של התכתשויות וחילופי אש בין שני הצדדים, גורם אמריקני בכיר קבע היום (שני) בביטחון כי "תהיה הסדרה", לאחר שב-ynet נחשף אמש כי ניתן "אור ירוק" מישראל לסיום הלחימה בלבנון. גורמים בלבנון ודיפלומט מערבי טענו בשיחה עם סוכנות הידיעות רויטרס כי וושינגטון עדכנה את ביירות כי הפסקת אש עשויה להיות מוכרזת "תוך שעות", בכפוף לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי, שצפוי להתכנס מחר. כך נראה ההסכם המתגבש:
פיילוט "60 הימים": במסגרת ההסכם, הכוחות המתמרנים של צה"ל יחלו בנסיגה מדרום לבנון - שתושלם תוך 60 יום מרגע ההגעה אליו, כאמור, ככל הנראה בשעות הקרובות. מדובר למעשה במעין "פיילוט" כדי לבחון אם ההסכם ישים, ורק לאחר סיום הנסיגה והתפרסות לאורך הקו הכחול ישראל תקרא לתושבי הצפון שפונו בתחילת המלחמה לחזור לבתיהם.
בחודשיים שיבואו עד רגע חזרת התושבים, הצבא מתכוון לשנות היערכות בקו הכפרים השני בדרום לבנון - ובהתאם להתפתחויות בשטח "לקפל" את הכוחות עד לנסיגה מוחלטת. בתקופה זו ארגון הטרור השיעי אמור יהיה לסגת מצפון לקו הליטני. עוד נקבע בהסכם כי ישראל ולבנון יחלו במשא ומתן על נקודות גבול שבמחלוקת אחרי כניסת הפסקת אש לתוקף, אבל לא יוכלו לכפות על ישראל להסכים לקבל פשרות מסוימות. כמו כן, הוסכם כי פעילי חיזבאללה שנשבו על-ידי צה"ל במהלך הפעולה הקרקעית בדרום לבנון לא יוחזרו ללבנון כחלק מההסכם.
כניסת צבא לבנון וכוחות יוניפי"ל: על פי ההסכם, בתום הנסיגה הצה"לית מי שימלאו את החלל שהכוחות המתמרנים ישאירו מדרום לליטני הם צבא לבנון וכוח יוניפי"ל - כוח שמירת השלום של האו"ם בדרום לבנון. שני הגופים האלה אמורים "לנקות" את תשתיות חיזבאללה שצה"ל לא השמיד בשטח שבין הגבול הישראלי לקו המוסכם. עם סיום תקופת המבחן, הם יהיו אמונים על אכיפת ההסדר ועל מניעת התבססות חוזרת של חיזבאללה באזור.
כמו כן, כוחות הביטחון הלבנוניים, בשיתוף עם יוניפי"ל, יהיו אחראים על פיקוח הנשק בכל שטח לבנון. לפי ההסכם, יהיו אלה צבא לבנון והממשלה בביירות שיצטרכו לאכוף ולמנוע הברחות נשק וייצור אמל"ח בשטח המדינה, שמיועד לשימוש חיזבאללה. זאת ועוד, מדינות המערב, ככל הנראה ארה"ב, בריטניה וצרפת, יחמשו את צבא לבנון, כדי שזה יוכל למלא את חלקו בהסדרה.
ועדת אכיפה בינלאומית - בהשתתפות צרפת: במסגרת ההסכם תוקם ועדה בינלאומית שבראשה תעמוד ארה"ב, ותפקידה יהיה לאכוף את ההפרות של ההסכם - שיהיה מבוסס על החלטת מועצת הביטחון 1701 שהתקבלה בתום מלחמת לבנון השנייה. בוועדה הזו יהיו חברות גם בריטניה, גרמניה וצרפת - למרות התנגדותה של ישראל למעורבות של פריז בוועדה שכזו. כמו כן, גורמים בינלאומיים נוספים יהיו מעורבים באכיפת ההסכם.
4 צפייה בגלריה
ישראל תוכל לפעול אם חיזבאללה יפר את ההסכם. קאסם, הוכשטיין ונתניהו
(צילום: Kawnat HAJU / AFP, יריב כץ, REUTERS/Mohamed Azakir)
בירושלים הטילו וטו על מעורבות צרפת במנגנון, ואף התנו את הסכמת ישראל בכך שפריז תתחייב שלא תאכוף את צו המעצר שהוצא נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בבית הדין בהאג. מנגד, לבנון עמדה על כך שצרפת תהיה מעורבת, ונראה שישראל תיאלץ להתקפל בסוגיה הזו. בוושינגטון הבינו שחייבים את הערבות של צרפת לקיומו של ההסכם, מה גם שהצרפתים אמורים לשלוח חיילים ללבנון, שיסייעו לאכיפה בשטח.
הלבנונים רצו מעורבות של איחוד האמירויות, מצרים וירדן בהסכם, אך לפי שעה אף אחת מהן לא הצהירה באופן רשמי שתהיה חלק מהמנגנון. עם זאת, ניתן להניח שתהיה מעורבות כלשהי של מדינה ערבית אחת לפחות. המנגנון הבינלאומי אמור יהיה לסייע לצבא לבנון וליוניפי"ל לאכוף את חלקם בהסכם.
בנוסף, המנגנון אמור גם להחליט אם לאפשר לאחד מהצדדים להפעיל כוח במקרה שהצד השני מפר את ההסכם. באשר לעניין הזה, בהסכם אין התחייבות לתזמון התגובה. כלומר, אם ישראל תזהה איום מהצד הלבנוני, שמפר את ההסכם - היא תוכל לפעול באופן מיידי. זה כולל גם את סוגיית החיסולים הממוקדים - ארגון הטרור השיעי התעקש שישראל תחייב שלא לחסל בכירים ומפקדים של חיזבאללה, אך ישראל התנגדה. ההסכם לא עוסק בעניין הזה, אך ההערכה היא שישראל תוכל לפעול גם בדרך הזו במידת הצורך.
מסמך הצד האמריקני, שיאפשר התערבות צבאית של ישראל: על פי מסמך הצד שארצות הברית חתומה עליו, ואינו חלק מההסכם עם לבנון וחיזבאללה, לישראל יישמר חופש פעולה כדי לפעול מיידית נגד איומים כגון ירי טילים או הפעלת מטען חבלה. ישראל גם תוכל למנוע הברחות אמצעי לחימה מסוריה ללבנון בצד הסורי. באשר לאיומים לא מיידיים, ישראל תידרש לפנות לוועדת האכיפה ולדרוש טיפול מיידי של צבא לבנון ויוניפי"ל באיומים הללו. אם אלה לא יפעלו, ישראל תוכל לפעול, וגם ללבנון תישמר זכות להגנה עצמית.
4 צפייה בגלריה
ישראל תוכל לפעול צבאית אם חיזבאללה יפר את ההסכם. הרס ברובע הדאחייה בביירות
(צילום: AP /Hussein Malla)
4 צפייה בגלריה
ביקורת נגד הממשלה מצד תושבי הצפון. זירת נפילה בנהריה, היום
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
בישראל מסבירים היום מהו למעשה ההבדל בין ההסכם המתגבש להחלטה 1701, בצל ביקורת תושבי הצפון וראשי הרשויות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. גורם מדיני אמר ל-ynet כי בניגוד לאותה החלטה מ-2006, במסגרת ההסכם יוקם, כאמור, מנגנון אכיפה בינלאומי בהובלת ארה"ב, עם כל המשתמע מכך, בניגוד להחלטה 1701 - אז הסתמכה ישראל רק על האו"ם (יוניפי"ל), שהפר את ההחלטה מהרגע הראשון - ולא מילא את חלקו בה.
בנוסף, מדובר למעשה בהכרה בינלאומית רחבה בזכותה של ישראל למנוע התחמשות של חיזבאללה ולפעול נגד איומים מתפתחים מדרום לנהר הליטני. בישראל גם מעריכים כי הממשל האמריקני הנכנס, בהנהגת הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, אכן ייתן לישראל חופש פעולה.
