אף על פי שבמערכת הביטחון עוד לא העבירו לממשלה המלצה רשמית להחזרת מפוני הצפון, הפרויקטור היוצא, אליעזר ("צ'ייני") מרום, אמר היום (חמישי) בוועידת רשויות הצפון של משרד הפנים כי 1 במרץ 2025 הוא התאריך המסתמן לסוף הפינוי הרשמי ומועד תום מתן מענקי האכלוס הניתנים זה שנה וחודשיים ליותר מ-60 אלף ישראלים שנעקרו מבתיהם עם פרוץ המלחמה. "צריך להחזיר אותם אז הביתה וזה אפשרי", הצהיר "צ'ייני".
הפרויקטור היוצא, שהודיע בתחילת השבוע על כוונתו להתפטר מתפקידו בסוף החודש, הבהיר היום כי בכוונתו לעבוד עד ליום האחרון וללוות את פיתוח תוכניות השבת התושבים לבתיהם והיגוי תוכניות השיקום והצמיחה שתוקצבו בסכום של 15 מיליארד שקלים.
"צ'ייני" העריך כי היענות התושבים לבתיהם לא תהיה מלאה: "החזרה הביתה תקרה בגלים: הגל הראשון כבר חזר, להערכתי בין 30-20%. השלב הבא יהיה השלב שבו ניתן את המענקים, ואני חושב שזה יהיה ב-1 במרץ ויחזרו בין 70-50% מהתושבים. בשלב השלישי יחזרו התושבים, ואנחנו נדאג שיוכלו להמשיך להתכלכל עד שישובו בסוף שנת הלימודים".
ההבטחות של השר הממונה
השר זאב אלקין, שאחראי על מנהלות הדרום והצפון, התייחס בוועידה למועד שבו נקב "צ'ייני", וביקש שלא להתרשם מדיווחים שאינם רשמיים. אלקין, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני, אמר: "התאריך הזה היה אחת מהאופציות, אבל אני למדתי כבר שעד שאני לא רואה נייר מסודר ממשרד הביטחון, אני מציע להתאזר בסבלנות עם הפרסומים".
באשר למענקים שיינתנו לתושבי הצפון המפונים כדי לעודד אותם לשוב הביתה, אמר השר אלקין כי עוד אין סכומים נקובים, אך הוא תיאר שני סוגי מענקים. הראשון אמור להחליף את מענק האכלוס בסך 200 שקלים למבוגר ו-100 שקלים לילד עבור כל יום פינוי. "ברגע שהאלוף (מפקד פיקוד הצפון, י"ק) יחליט כי אין מניעה ביטחונית, המנגנון הזה ייעלם מיידית", אמר אלקין. לדבריו, התושבים יקבלו מענק התארגנות שיוכלו לבחור להשתמש בו כדי להמשיך ולממן את שכר הדירה והכלכלה מחוץ לבתיהם או לחלופין למשוך את כולו ולשוב הביתה.
מענק נוסף, "מענק עזובה", יינתן לכל התושבים עם חזרתם. הוא נועד לפצות אותם על הנזקים לבתיהם בשל ההזנחה בתקופת הפינוי הארוכה שבה לא היו בנכסים. אלקין הבהיר כי ייתכן שלא כל התושבים יחזרו מיד: "אם יהיו יישובים שבצה"ל יגידו כי שמבחינה ביטחונית התושבים לא יכולים לחזור לבתיהם, כמו שקרה בדרום, אז ניערך לזה".
בדבריו התייחס השר אלקין גם לתוכניות הצמיחה שמבקשים ברשויות ובממשלה להוביל בצפון, ואמר כי בעוד הרשויות המקומיות יובילו את התוכניות בתחומן, על הממשלה ליזום ולהוביל תוכניות כלל-אזוריות כמו הקמת אוניברסיטת תל חי בקריית שמונה.
"ההזדמנות ההיסטורית של התוכנית הזאת לצמיחת הצפון היא לקחת דברים שברגיל לוקחים הרבה שנים ולעשות את זה בשנים בודדות. זה לא יחזור. זה הזמן לחשוב על דברים גדולים שבשגרה, ראשי הרשויות בחיים לא יידעו להשיג לזה כסף", הסביר אלקין.
השר סיפר כי קרא לראשי מכללת תל חי להיערך כבר בשנה הבאה לפעילות אקדמית אוניברסיטאית, כך שבעוד שנתיים המוסד יקבל הכרה מלאה ורשמית כאוניברסיטה מחקרית מובילה: "הלימודים בשנה הבאה יהיו בחינם כדי למשוך סטודנטים לגליל, ובמקביל ביקשתי מאנשי המכללה 'קחו את כל התוכניות המדורגות וארוכות הטווח שגיבשתם, ובואו עם תוכנית שמאפשרת לעשות את הזינוק הזה, בתיאום המל"ג, עכשיו ומיד'. הכסף לא יהווה מעצור. אם נפספס את זה אנחנו נבכה לדורות".
9 צפייה בגלריה
מפכ"ל המשטרה לוי עם ראש המועצה האזורית מבואות החרמון בני בן מובחר
(צילום: אביהו שפירא)
9 צפייה בגלריה
ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ' עם מנהל בית החולים זיו פרופ' סלמאן זרקא
(צילום: אביהו שפירא )
בוועידת הרשויות הראשונה של הצפון, שיזמה ממונת מחוז הצפון של משרד הפנים רו"ח עינב פרץ לצד מנכ"ל המשרד רונן פרץ (לשניים אין קשר משפחתי. י"ק), השתתפו יותר מאלף מבכירי הרשויות המקומיות בצפון ובכירי המערכת הביטחונית והמדינית, בהם שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר הפנים משה ארבל, שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, שרת ההתיישבות אורית סטרוק, מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין ומפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי.
"הוועידה המתקיימת היום לראשונה מאחדת את הממשלה, הרשויות המקומיות והמגזר העסקי, מתוך מחויבות שאנו רואים במשרד הפנים, לבנות עתיד טוב יותר לצפון", אמרה פרץ. לדבריה, "עלינו לוודא שהפעם הצפון יקבל קדימות לאומית אמיתית, מתוך שיתוף פעולה ואחריות משותפת, כדי להפוך את המשבר להזדמנות ולבנות צפון חזק יותר ומשגשג".
