היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט החליט על הקמת מאגר פומבי של חוות דעת משפטיות כדי לחשוף את הציבור לעבודת הייעוץ המשפטי וייעוץ החקיקה לציבור. עד היום, רובן המכריע של חוות הדעת אינו מתפרסם ורק לעיתים הן נחשפות על-ידי הרשות שקיבלה אותן או בהודעות לתקשורת - או בתשובה לעתירות לבג"ץ.
מנדלבליט שלח מכתב למשניו ופירט את אמות המידה והשיקולים שלפיהם יוחלט אילו חוות דעת ומסמכים ראוי לפרסם. אמות מידה אלה נקבעו באופן שיקדם פרסומים שיש בהם עניין לציבור, תוך מניעת פגיעה באינטרסים ציבוריים אחרים ובפרט בשיח הייעוץ הפנימי בין גורמי הייעוץ המשפטי לבין גורמי המדיניות הממשלתיים.
במכתב שהעביר כתב מנדלבליט כי עבודת הייעוץ עוסקת בסוגיות רבות ומגוונות אשר לא אחת נוגעות לנושאים המעוררים עניין ציבורי רב ושיש להם השפעה על חיי האזרחים. מטרת הפרסום, מלבד קידום השקיפות, היא הגברת אמון הציבור במערכת השלטונית כך שיהיה מעורב יותר בתהליכי קבלת ההחלטות של השלטון - ולפקח עליהם. מנדלבליט גם הדגיש כי התפיסה שעומדת ביסוד עקרון השקיפות היא שהרשות משמשת כנאמן הציבור - והמידע שנמצא ברשותו אינו שייך רק לה.
היועץ הסביר למשנים את אמות המידה שלפיהן יש לסנן את פרסום החוות הדעת למרות הדיסקרטיות ויחסי האמון שמאפשרים את העבודה עליהן, וכדי למנוע אפקט מצנן על התייעצויות פנים ממשלתיות והתייעצויות הנוגעות לפרטיות.
בין אמות המידה שביקש היועץ כדי לאשר את הפרסום: נושא עקרוני חדשני או רוחבי בעמדה המשפטית הסופית, בכירותו של מפרסם חוות הדעת, נמעני חוות הדעת - ככל שהנמענים הם גורמים חיצונים מהאקדמיה, מכוני מחקר או ארגוני חברה אזרחית, ההצדקה לפרסום תגדל גם אם מדובר בחוות דעת בעלות אופי מנחה ומעשי.
