חיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, נחשב לאחת המכות הקשות ביותר שספג הארגון מתחילת המלחמה - לצד החיסול של ראש הזרוע הצבאית מוחמד דף (בהנחה שהצליח).
הלשכה המדינית של ארגון הטרור, נזכיר, איבדה לא מכבר את סאלח אל-עארורי, שחוסל בביירות בתחילת ינואר - וכעת עולה התהיה מי יחליף את הנייה בתפקיד המנהיג. הנייה, נציין, נבחר לראשונה להחליף את חאלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס במאי 2017, אחרי שהאחרון הודיע עוד ב-2016 כי לא יתמודד שוב על התפקיד. הנייה, שקודם לכן היה סגנו, שהה ברצועת עזה רק ארבעה חודשים מאז היבחרו - ואז יצא לדוחא שבקטאר. מאז לא שב לעזה, ככל הנראה מחשש שישראל תחסל אותו.
מועצת השורא הכללית של חמאס מקיימת בחירות לתפקיד ראש הלשכה המדינית כל ארבע שנים. כך, בשנת 2021, בהליך חשאי וארוך, הנייה נבחר לקדנציה נוספת. המועצה מורכבת מאנשי הארגון שמחולקים ל"ארבעה אזורים": רצועת עזה, הגדה המערבית, חו"ל ובתי הכלא. כל אזור בוחר לעצמו מנהיג באמצעות מועצה מייעצת, שנבחרת גם היא בבחירות.
כך, בראש הארגון ברצועת עזה עומד יחיא סינוואר; בחו"ל המנהיג הוא חאלד משעל, שנבחר ב-2021; בבתי הכלא זה סלאמה קטאווי; ובגדה זה זאהר ג'בארין, שהחליף את סאלח אל-עארורי שחוסל בינואר האחרון בביירות. מעל מנהיגי האזורים ניצבת הלשכה המדינית של חמאס, שבראשה עומד מנהיג חמאס הכללי - מי שהיה עד הלילה איסמעיל הנייה.
כעת, עולה השאלה מי ימלא את מקומו הבכיר של הנייה. אמנם אין תשובה חד-משמעית לכך, אך כמה תסריטים יכולים להתממש בתקופה הקרובה. הראשון שבהם הוא אי-קיום בחירות, מאחר שאין אפשרות בכלל לקיימן, מפני שבעזה חוסלו רוב חברי מועצת השורא - וביהודה ושומרון נעצרו רבים מהם. גם בבתי הכלא עשוי חמאס להתקשות לקיים בחירות, לאור הגבלות של שב"ס.
לכן, הראשון שצפוי להסתער על התפקיד הוא חאלד משעל, האיש החזק ביותר בלשכה המדינית שכבר כיהן בתפקיד 21 שנה. איתות למעמד שלו זוכה משעל, הגיע היום גם מהרשות הפלסטינית. יו"ר הרשות אבו מאזן וגם השר חוסיין א-שייח התקשרו אליו, כדי לנחם על מותו של הנייה.
מלבדו, גם מוסא אבו מרזוק - סגנו של הנייה - נחשב למועמד מוביל. יש לו תפקיד חשוב בשיחות המשא ומתן בין ישראל לחמאס. בניגוד למשעל הכריזמטי ובעל ההשפעה, אבו מרזוק לא איים על מעמדו של הנייה, שבתמורה נתן לו במה ואור זרקורים בכל הזדמנות.
מועמד אחר עשוי להיות ראזי חמד, חבר הלשכה המדינית של חמאס ודובר ממשלתו של הנייה ב-2006. הוא נחשב לאחד המנהיגים הפרגמטיים של ארגון הטרור, ורואה בעצמו מועמד להוביל את הלשכה המדינית - אך לא נהנה מתמיכה גורפת בקרב אנשי חמאס. גם טאהר א-נונו, ששימש כיועצו של הנייה בשנים האחרונות ונחשב לבן טיפוחיו, צפוי להתמודד על התפקיד - מבלי שהוא זוכה לפופולריות גדולה, במיוחד ברצועת עזה.
לעומת כל אלה, האחים יחיא ומוחמד סינוואר - וגם כל מי שנותר מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס - לא יעזו להתמודד או להצהיר שהם מעוניינים להתמודד על התפקיד. הם, ככל הנראה, מבינים שמהלשכה המדינית הדרך של ישראל לחסלם תהיה קלה יותר מאשר בבטן האדמה ברצועה.
לאור הקושי בקיום בחירות בזמן המלחמה, וההגבלות שצפויה ישראל להטיל על בחירות כאלה בכל האזורים שתחת השפעתה, ארגון הטרור הרצחני עומד ככל הנראה בפני אנרכיה גדולה. עם תום עידן הנייה, ובהנחה שאף מנהיג אחר לא יצליח למלא את השורות ולקבל תמיכה רחבה, ייתכן שגם בכירי חמאס מודעים לכך שארגון הטרור עלול להתמוטט בקרוב.
