בזמן שעיני העולם וישראל נשואות לרפיח, שממזרח לה החלה פעולה קרקעית נקודתית ומוגבלת של צה"ל, במקום אחר ברצועת עזה מתגבשת מציאות חדשה שמשקפת את התאוששותו הצבאית של חמאס, והתבססות של צה"ל בקרקע שמעבר לגבול.
שלושה פלסטינים לא חמושים, נושאים דגל לבן, התקרבו לעמדת צה"ל בפרוזדור נצרים לפני כשבוע, מכיוון העיר עזה, וביקשו להסגיר עצמם. אחד מהם נראה מוזר ללוחמים, שמיהרו לשלוף את נשקם ולכוון אותו לקבוצה התמוהה. בדיקה מהירה חשפה שהוא מסומם למכביר, ונשלח, כמו שני חבריו, על ידי תצפיתני חמאס שעקבו מרחוק אחר ההתרחשות. בחלוף שעות של תחקור, הם שוחררו לדרכם.
"הם מגיעים במספרים קטנים מדי שבוע, בעיקר בשעות היום. אנחנו כבר קוראים להם 'כנועים'. בלילה הם יודעים שהם יקבלו כדור ברגל כבר מטווח של אלף מטרים", הסבירו בצבא את אחת מהתופעות שמתפתחת סביב המשימה הקבועה היחידה של צה"ל ברצועה - הפעילות הצבאית בפרוזדור נצרים - שבעה חודשים מאז 7 באוקטובר. כינוי נוסף בקרב הכוחות, שמשקף את המציאות המתהווה בקרבם במשימת הפרוזדור, הוא "מנועים": בנייני ממשל בצפון הרצועה שעדיין נותרו על תילם, שאסור לתקוף אותם אלא אם יש אישור מבכיר ברמת מפקד אוגדה ומעלה. הם עשויים לשמש את מחבלי חמאס.
בשקט בשקט, צה"ל השלים בימים האחרונים את בנייתם של ארבעה מוצבים גדולים לאורך פרוזדור הביתור נצרים, לטובת שהייה נוחה יחסית וקבועה למאות לוחמים, כעת משתי חטיבות מילואים. אחת משתי החטיבות, בהיקף קטן אומנם, אחראית לאבטח את עבודות הקמת הנמל החדש על ידי הצבא האמריקני. החיילים גם פרוסים במוצבים ארעיים ברצועת שטח שאינה מוגדרת, ברוחב של כשלושה ק"מ, שבמרכזה כביש חדש ומהיר שצה"ל סלל ומתחיל במעבר 96 הסמוך לגבול שליד קיבוץ בארי, ומסתיים במוצב ובמחסום החוף שבקרבתו יסיימו האמריקנים להקים בימים הקרובים את הנמל הקטן לקבלת הסיוע ההומניטרי מהים, באופן שיפחית את העברת משאיות הסיוע בין שני חלקי הרצועה המנותקים.
למוצבי הקבע בפרוזדור נוספו גם שני תרנים גדולים לטובת תקשורת מבצעית ועשרות רבות של אמצעי איסוף, תצפית וצילום, המנוהלים 24/7 מחמ"ל חדש לטובת המשימה בעוטף. חיילים בגזרת נצרים יוצאים הביתה בסבבים שהחלו להיות מוסדרים, מחלקת לוחמים שיוצאת אחת לשבועיים בערך לחופשה בת שלושה-ארבעה ימים. החיילים מעידים שאפילו קליטה סלולרית בחלק מהרשתות הישראליות יש בפרוזדור נצרים, למרות שהפקודה היבשה אוסרת על הכנסת פלאפונים למרחב. בקצה המערבי של הפרוזדור בן שמונת הקילומטרים, ליד החוף, צה"ל משלים בימים אלו מסלולי מעבר גדולים עם אמצעי בידוק מרחוק, בעיקר של מצלמות עם זיהוי פנים, לטובת אפשרות מיידית של החזרת מאות אלפי עקורים עזתים ממחסות האוהלים בדרום הרצועה לבתיהם שבצפונה - כקלף מיקוח מרכזי בעסקה להשבת חטופים משבי חמאס.
בשבת האחרונה הצטלם הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בקרבת אותו מעבר גדול, לצד שולחן פלסטיק עם מפקדי הגזרה, בהם מפקד אוגדה 99 תא"ל ברק חירם, שקיבל את האחריות על המשימה בחודש האחרון ממפקד אוגדה 162 תא"ל איציק כהן, שהתפנה לפעולה ליד רפיח. הלוי הרשה לעצמו, עם פקודיו, להתיישב נינוח לאור יום ובלי קסדות, כמסר לשליטה המבצעית של צה"ל בפרוזדור.
מדרום אליהם זיהו בצה"ל הצטברות של מאות רבות של מחבלי חמאס מאזורים שונים ברצועה, מגיעים לתגבר את גדודי עיירות המרכז של חמאס, שטרם טופלו בתמרון הצה"לי. מדובר בגדודי נוסייראת ואל-בורייג', שם מכין חמאס בשבועות האחרונים מיקושים וזירות מטענים רבות לקראת הגעה אפשרית של חטיבות צה"ל. דרך שתי עיירות אלו נערכים בצבא גם לתרחיש אימים נוסף: אלפי אזרחים עזתים נוהרים לעבר מסדרון נצרים כדי לחזור לבתיהם בצפון הרצועה, בדרבון חמאס.
סלילת פרוזדור נצרים
(צילום: יואב זיתון)
כמה ניסיונות קטנים כאלו סוכלו בעקבות מודיעין מקדים וזיהוי של אוטובוסים מגיעים לנוסייראת. בפיקוד הדרום נערכו דיונים בנושא הרגיש גם בחודש האחרון. הקצינים גיבשו תוכניות מגירה מתוקפות לשם כך, עבור הלוחמים, אם התרחיש יתממש: עבור חמאס זו תהיה תמונת ניצחון נוספת במלחמה - מאות חיילי צה"ל מתעמתים עם אלפי אזרחים עזתים לאור יום.
אבל כעת הגישה של מחבלי חמאס באזור פסיבית יותר: ירי מרגמות כמעט יומי לעבר הכוחות במסדרון, חשיפה מועטה כדי לא להיפגע וצבירת הכוחות מחדש מול צה"ל, בשני צדי הפרוזור - הצפוני בעיר עזה והדרומי בעיירות המרכז. לכן צה"ל חותר להיות זה שמגיע לחמאס המתאושש בצפון הרצועה, גם בעומק השטח או בקרבת הגבול, בפשיטות גדודיות או חטיבתיות. במובן הזה חמאס תוקף את הכוחות בפרוזדור רק אם הוא מוצא הזדמנות, כמו הצלף שאיתר השבוע חיילים שנחשפו קמעה ממבנה שעליו השתלטו בקרבת המסדרון. באורח נס חייל שנפצע מהירי לאחר שנחשף נפגע רק באורח קל.
במקרה נוסף בשבועיים האחרונים לוחם אחר נפצע באורח קל מירי של צלף חמאס שירה מטווח של 460 מטרים. את חוליות המרגמות, בזכות חיזוק יכולות האיסוף של צה"ל בגזרה, כוחות אוגדה 99 מצליחים ברוב המקרים לזהות - ולתקוף מהאוויר. הכוחות גם הצליחו לצמצם את אירועי השתלטות החמושים של חמאס על משאיות הסיוע: ראשית, רק משאיות פתוחות ללא מכולות - שבהן ניתן להסתיר ולהבריח אנשים או אמל"ח - מורשות לעבור במחסום החוף; שנית, בפיקוד הדרום גיבשו נוהל מיוחד לירי על חמושים בקרבת המשאיות לאחר שמחבלים ניסו להשתלט עליהן. הירי בנוהל זה מתבצע מרחוק עם חימושים מדויקים וקטנים: פגז חלול של טנק, טיל מכחולית מכטב"ם או קליע של צלף. הכוחות מעודדים גם מהשלכות הצפת השטח במזון ממשלוחי הסיוע: מקרים שבהם ההמון מסתער על המשאיות ומנסה לבזוז אותם כבר כמעט ולא נראים.
אלפי פעילי חמאס חזרו בשבועות האחרונים להטיל את מרותם על האוכלוסייה ששבה לחאן יונס, שממנה נסוג צה"ל אחרי שעשה זאת גם בעיר עזה ובסביבתה בצפון הרצועה. אך שגרת היום החדשה של לוחמי צה"ל בנקודה היחידה ברצועה שבה נותרה נוכחות צה"לית קבועה, מעידה שהשיקום של חמאס הוא גם צבאי, ולא רק שלטוני-אזרחי. לפי דיווחים רשמיים של צה"ל - על בסיס יומי ועל פי עדויות של לוחמים שמבצעים את משימת הביתור בפרוזדור נצרים - חמאס תוקף כמעט בכל יום, בעיקר במרגמות, את הכוחות שמונעים את חזרתם של כמיליון עזתים לצפון רצועת עזה, כקלף האחרון שנשאר לישראל במיקוח להחזרת החטופים.
נדמה כי השליטה של צה"ל במסדרון עצמו כבר התמסדה לכדי בט"ש רגיל, משל היו החיילים שם במוצב נחל עוז או במחנה רעים, או לכל היותר בבופור או בדלעת של רצועת הביטחון בלבנון, שאותה צה"ל עזב לפני 24 שנים בדיוק. בסוף השבוע האחרון חיסלו כוחות צה"ל באזור מפקדים בכירים בדרגי שטח בחמאס, בהם מגדודי ג'באליה ואל-בורייג' שמצפון ומדרום לפרוזדור בהתאמה, באמצעות הכוונת כלי טיס על ידי כוחות הקרקע. העובדה שעדיין יש מפקדים בחמאס בדרגות הפלוגה והגדוד בצפון הרצועה היא עדות נוספת לכך שגם בצפון הרצועה חמאס מוכה ופגוע - אך עדיין על הרגליים.
הדוגמה המרכזית לכך הגיעה בערב חג השני של פסח, שפורסמה רק בגלל תוצאותיה הקטלניות - שני לוחמי מילואים שנהרגו. השניים אומנם נפגעו מאש כוחותינו בגלל טנק שסטה מגבולות גזרה והפגיז מבנה שבו שהו, אך קדמה לכך תקרית שמלמדת הרבה על ההתאוששות של חמאס: טנק אחר עלה על מטען חבלה שהתפוצץ ליד בית החולים הטורקי, ופרס זחל. מיד לאחר מכן, במה שנראה כמתקפה משולבת ומתוכננת הכוללת תצפיות ויכולת פיקוד ושליטה טקטית של חמאס, החלו מטחי מרגמות וטילי נ"ט על הזירה כדי להעצים את הפגיעה בה. כל זה אירע בשעות המועדפות של חמאס לתקוף - אחר הצהריים - סביב השעה 17:00.
בצבא התקשו להבין, גם שבוע לאחר האירוע, אם המחבלים בתקרית - שפעלו מנגד מעמדות אחוריות - חוסלו בחילופי האש עם כוחות המילואים מחטיבות 2 ו-679. וכל זה קורה במקום היחיד שבו נותרה נוכחות צה"לית קבועה בשטח העזתי. לכן, פרוזדור נצרים מורחב ביתר שאת בפעולות יומיות של צה"ל באופן שאמור לפגוע ולהרחיק את נוכחות חמאס בשכונות שמסביב למסדרון - השכונות הדרומיות של העיר עזה כזייתון ושייח ע'גלין מצד אחד, ופאתי העיירות אל-בורייג' ונוסייראת מהצד השני.
רק בשבוע האחרון איתרו כוחות צה"ל שני פירים בקרבת פרוזדור נצרים, שלא התגלו במשך חצי שנה ראשונה של מלחמה, וזה עוד במקום היחיד שבו צה"ל נותר לפעול בשטח העזתי. בצבא עדיין מחפשים מנהרות גם מתחת לנחל עזה, המכשול הטבעי היחיד שאמור לסייע לכוחות לבתר את הרצועה בסמוך למסדרון. צה"ל תקף את הפירים האלו והלוחמים גם הכווינו כטב"ם שתקף מחבלים שזוהו בקרבתם. באירוע אחר בשבוע האחרון הכוחות איתרו מחבל שנכנס למבנה צבאי של חמאס במרכז הרצועה, בגזרת הפרוזדור, והכווינו מטוס קרב שהחריב את המבנה על יושבו.
לשגרה המבצעית שמתחילה לחזור על עצמה עבור הלוחמים בפרוזדור מתווסף נוהל 240 השעות הראשונות בפרוזדור נצרים לגדוד חדש שמגיע, שמזכיר את נוהל 100 שעות הראשונות בכניסה לקו בט"ש שבו כל הכוחות פעילים ובחוץ. השגרה הזו הובילה לתופעות שונות של שחיקה, ולא רק: גם מקרים שבהם לוחמים, בסדיר ובמילואים, נתפסו מעשנים סמים בתוך השטח העזתי, לאורך החודשים האחרונים ובעיקר בשבועות האחרונים סביב גזרת הפרוזדור. ארבעה מהם הודחו מלחימה רק בחודש האחרון, ובצה"ל מאשרים כי חקירה בעניינם נפתחה במצ"ח.
