ארצות הברית הכריזה הערב (יום ד') כי העבירה לידי אוקראינה כמות גדולה של תחמושת שתפסה מידי איראן, כדי שזו תשמש אותה לצורך המלחמה נגד רוסיה. ההודעה באה על רקע החשש שהיכולת והנכונות של מדינות במערב להמשיך להזרים נשק לידי האוקראינים הולכת ופוחתת, ובשעה שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן מנסה להרגיע את בעלות בריתה של וושינגטון ולשכנע אותן שהממשל ימשיך לסייע לקייב כפי שעשה עד כה, למרות הטלטלה בקונגרס.
כוחות חיל הים האמריקני המוצבים במפרץ הפרסי ובים האדום נוהגים כבר שנים לתפוס כלי נשק שלפי החשד מקורם באיראן, ושעושים את דרכם לידי המורדים החות'ים בתימן, בעלי בריתה של טהרן. בדרך כלל נעשות ההברחות הללו בסירות דיג. לפני פרסום ההודעה האמריקנית הערב דיווחו כלי תקשורת בארה"ב כי סביר להניח שהמשלוח לאוקראינה יכלול רובים איראניים, אך בהכרזתו מסר הצבא האמריקני כי שלח לקייב רק תחמושת לרובים – 1.1 מיליון קליעי 7.62 מ"מ, שנתפסו בדצמבר 2022. מדובר בתחמושת שלא תחולל מפנה משמעותי בשדה הקרב, אך תוכל להקל במעט את המחסור שאיתו מתמודד הצבא האוקראיני.
שימוש אוקראיני בנשק איראני יהיה מעשה סמלי במידת מה: מאז תחילת המלחמה, בצל הידלדלות מאגרי התחמושת של צבא רוסיה, החל הקרמלין להסתמך יותר ויותר על אמצעי לחימה שהוא מייבא מטהרן, והאמצעי הבולט מכולם הוא כטב"מים מסוג "שאהד", שרוסיה שיגרה בשנה האחרונה מאות ואלפים מהם לעבר יעדים באוקראינה. בעזרת הכטב"מים הללו גרמו הרוסים להרג והרס רב, ולאחרונה סיכמו מוסקבה וטהרן להדק את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום זה. במסגרת תוכניתן אמורים הכטב"מים האיראניים להתחיל להיות מיוצרים על אדמת רוסיה. רק בשבוע שעבר פורסם כי נשיא אוקראינה וולידמיר זלנסקי הציע לתקוף בתגובה אתרים לייצור נשק באיראן, תקיפות שבהן ישתתף גם צבאו.
כך או כך, הספקת הנשק האיראני לאוקראינה אינה צפויה להפחית את הדאגה בנוגע לעתיד הסיוע המערבי בנשק לקייב. בשבועות האחרונים גבר החשש לסיוע הזה, אחרי שפולין, מהתומכות הגדולות ביותר של אוקראינה מאז תחילת המלחמה, הצהירה כי לא תעביר לה עוד נשק בשל סכסוך ביניהן על ייבוא דגנים אוקראיניים, ואחרי שבסלובקיה ניצח בבחירות המחנה הפרו-רוסי, והבטיח לשים קץ לסיוע המלחמתי של ארצו לקייב.
לשיא הגיעו צרותיה של אוקראינה בתחילת השבוע, כשבמסגרת הסכם התקציב הזמני שגיבשו הדמוקרטים והרפובליקנים בארה"ב כדי למנוע את השבתת הממשל הסכימו הדמוקרטים לוותר זמנית על סעיף שיבטיח הזרמה נוספת של נשק אמריקני לאוקראינה. מאז תחילת המלחמה העבירה ארה"ב לאוקראינה סיוע בסך 113 מיליארד דולר, מתוכו סיוע של 43 מיליארד דולר בציוד צבאי ובנשק, ועוד ועוד רפובליקנים מביעים לאחרונה הסתייגות מהסיוע הזה, ודורשים להשקיע במקום זאת את הכסף בבעיותיה הפנימיות של ארה"ב, כגון בעיית המהגרים בגבול הדרומי.
הנשיא ביידן אמנם הבטיח כי הסיוע האמריקני לאוקראינה ישוריין בהסכם התקציב הסופי שיאושר, ונשמע כמי שרומז כי הגיע להסכם סודי על כך עם יו"ר בית הנבחרים, הרפובליקני קווין מקארתי, אבל אחרי שאתמול הודח מקארתי על-ידי חברי מפלגתו מהתפקיד כעת הקונגרס משותק, אין אפשרות להעביר בו חקיקה, כלל לא ברור מי יהיה היו"ר העתידי – וקשה לחזות כיצד יתגלגלו הדברים.
ביידן על מימון הסיוע: "יש גם דרכים אחרות"
בניסיון להרגיע את בעלי בריתו במערב ולהבטיח להם שארה"ב תמשיך לסייע לאוקראינה שוחח אמש ביידן בטלפון עם מנהיגי בריטניה, קנדה, גרמניה, איטליה, יפן, פולין ורומניה, וכן עם ראשי האיחוד האירופי ונאט"ו ועם שר החוץ של צרפת. הבית הלבן מסר כי ביידן "שב והדגיש בפניהם את מחויבותה של ארה"ב לסייע לאוקראינה ככל שיידרש בהגנה על ריבונותה ועל שלמותה הטריטוריאלית", וכי "המנהיגים האחרים הדגישו גם הם את מחויבותם".
עם זאת, בבית הלבן לא מסתירים את הדאגה ואת תחושת הדחיפות על רקע הטלטלה בקונגרס. דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ון קירבי הזהיר אתמול כי אם סיוע נוסף לאוקראינה לא יאושר בקרוב, הכספים המוקצים כעת לקייב בקופה האמריקנית יספיקו רק לעוד כמה שבועות או כמה חודשים. "הזמן לא לצדנו", אמר קירבי לכתבים, והזהיר כי עצירת הסיוע לא רק תפגע באוקראינה בשדה הקרב, אלא גם "תגרום לפוטין להאמין שהוא יכול להמתין עד שנסתלק".
דבריו של קירבי באים אחרי שהשבוע כבר הצהיר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי רוסיה מעריכה שהתארכות המלחמה תשתלם לה, משום שעם הזמן היא תשחק את מחויבותו של המערב כלפי אוקראינה, תגרום לו להתעייף מהעימות – וכך יתאפשר למוסקבה לשעוט לניצחון. סקר שפרסמו בספטמבר ABC ו"וושינגטון פוסט" הראה שיש לדבריו של פסקוב על מה להסתמך: לפי הסקר הזה 41% מהאמריקנים סבורים כעת כי ארה"ב מסייעת לאוקראינה יתרה על המידה – עלייה של 8% ביחס לסקר שנערך בפברואר האחרון ושל 14% ביחס לסקר שנערך באפריל 2022.
בצל ההתפתחויות בקונגרס הצהיר הערב ביידן כי הוא מודאג מהאפשרות שהקרבות הפנימיים במפלגה הרפובליקנית יפגעו בסיוע לאוקראינה, במה שנראה כהודאה הראשונה שלו בכך שהטלטלה בבית הנבחרים עלולה לשבש את תוכניותיו. לצד זה אמר כי יש "דרכים אחרות" שבהן ארה"ב יכולה למצוא מימון לסיוע לאוקראינה, אך נמנע מלפרט. בהצהרתו קרא ביידן למנהיגים הפוליטיים "לשנות את האווירה הרעילה" בוושינגטון ולפעול יחד לגיבוש תקציב, מבלי לחכות שוב לרגע האחרון.
נאט"ו מזהירה מהידלדלות הנשק: "רואים את תחתית החבית"
בצל החשש לגורל הסיוע בנשק לאוקראינה, גם בכירים בנאט"ו נשמעו היום מודאגים. ראש הוועדה הצבאית של הברית, רוב באואר, אמר בפורום הביטחון של ורשה כי תעשיית הנשק חייבת להגביר את הייצור של אמצעי לחימה ותחמושת, משום שבצל המלחמה באוקראינה וההשקעה של מדינות הברית בצבאותיהן שלהן – חברות נאט"ו עצמן סובלות ממחסור בנשק במחסנים, ו"אפשר כבר לראות את תחתית החבית". באואר אמר כי מחירי הנשק האמירו עוד לפני הפלישה הרוסית, אבל "זה רק החריף בשל העובדה שעכשיו אנחנו שולחים מערכות נשק לאוקראינה, ואנחנו עושים זאת לא מתוך מחסנים מלאים, אלא רק ממחסנים מלאים-למחצה ברחבי אירופה".
נשיא אוקראינה זלנסקי מצדו אמר היום כי אוקראינה תעשה כל שביכולתה כדי לנצח במלחמה נגד רוסיה, וכי מטרתה היא לצלוח את החורף הקרוב מבלי לאבד את היוזמה בשדה הקרב. "יש עייפות, אבל נעשה הכול כדי לנצח את האויב שלנו", אמר לתקשורת האיטלקית. "מתקפת-הנגד שלנו נמשכת, וגם אם לאט – אנחנו עושים הכול כדי להדוף את האויב". זלנסקי אמר שאוקראינה מרגישה את התמיכה מארה"ב "בתקופה הקשה הזו", ושהוא משוכנע כי כך יהיה גם בעתיד.
אוקראינה פתחה במתקפת-הנגד שלה נגד הכוחות הרוסיים בתחילת האביב, אחרי חודשים של הכנות וציפיות. עם זאת היא לא השיגה בה פריצת דרך משמעותית, ויש התולים בכך את הדעיכה המסוימת בנכונותם של גורמים במערב להשקיע סכומי ענק בנשק לאוקראינים.