התחממות היחסים הדיפלומטיים בין טורקיה לישראל התרחשה אחרי שנים של ריחוק ומתיחות, אבל כבר אחרי כשנה היא עומדת למבחן משמעותי ראשון, שמגיע בדמות אנדרטת זיכרון לקורבנות רצח העם הארמני בחיפה. טורקיה מבקשת מהממשלה למנוע מעיריית חיפה להקים את האנדרטה, ואילו בישראל מתלבטים האם וכיצד להשיב לה. החשש הוא שסירוב ישראלי למנוע את הקמת האנדרטה עלול לפגוע ביחסים בין המדינות.
שגריר טורקיה בישראל, שאקיר אוזקן טורונלר, פנה במכתב רשמי לשר התרבות והספורט מיקי זוהר בבקשה לסיוע במניעת היוזמה. זוהר העביר את המכתב למשרד החוץ, שם מתקיימות ההתייעצויות בנושא. הדרג המקצועי במשרד המליץ להשאיר את הפנייה ללא מענה. עוד ממליצים במשרד שבמידה והטורקים יתעקשו לקבל מענה, יש להשיב להם שמדובר בהחלטה של מועצת העיר ואין למדינה אפשרות להתערב.
על אף עמדת הדרג המקצועי במשרד החוץ, מדובר בנושא מאוד רגיש מבחינת טורקיה. ככל הנראה, אנקרה תדרוש שהממשלה לפחות תבקש מעיריית חיפה להימנע מהקמת האנדרטה, וזאת כדי לשמור על היחסים בין המדינות.
ההחלטה על הכרה רשמית ברצח הארמני והקמת האנדרטה לזכרם של הנספים התקבלה פה אחד במועצת העיר חיפה לפני כחודשיים. לפי הצעת ההחלטה של חבר המועצה ניר שובר, האנדרטה תוקם בשדרות בן גוריון שבמושבה הגרמנית. יישום ההחלטה נמצא כבר בעבודה של ועדת השמות של העירייה. בעקבות ההחלטה, חיפה הפכה לעיר השנייה בישראל שמכירה ברצח העם הארמני לאחר פתח תקווה.
יחסי ישראל-טורקיה ידעו עליות ומורדות לאורך השנים, ותחילת ההתקרבות המחודשת החלה לפני כשנה עם ביקורו של נשיא המדינה יצחק הרצוג באנקרה, שם פגש את נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. זו הייתה הפעם הראשונה שמנהיג ישראלי מבקר בטורקיה מאז 2007. בהצהרה לאחר הפגישה ביניהם, אמר הרצוג כי היחסים בין ישראל לטורקיה התאפיינו ב"תקופת בצורת" בשנים האחרונות, וארדואן מצדו אמר שהוא מקווה שהפגישה בינו לבין נשיא המדינה היא "נקודת המפנה" ביחסים.
בחודשים שלאחר מכן, נקודת המפנה אכן הגיעה. בסוף מאי ביקר בישראל שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו, ובאוגוסט סיכמו ארדואן וראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד על נרמול מלא של היחסים בין המדינות. במסגרת ההכרזה, ישראל וטורקיה החליטו להחזיר את השגרירים והקונסולים הכלליים למדינות, יותר מארבע שנים לאחר ששגריר ישראל בטורקיה איתן נאה גורש ממנה. לפיד אמר לאחר ההכרזה כי "חידוש היחסים עם טורקיה הוא נכס חשוב ליציבות האזורית ובשורה כלכלית חשובה מאוד לאזרחי ישראל".
גם לאחר הבחירות בישראל, שבישרו על חילופי שלטון, ארדואן הצהיר על רצונו לשמור על הקשר בין המדינות. בריאיון לערוץ טלוויזיה מקומי, אמר הנשיא הטורקי כי בכל מקרה הוא רוצה לשמור על הקשרים המתחדשים עם ירושלים, המבוססים על הבנה הדדית, כלשונו. "לא משנה מה תוצאות הבחירות, אנחנו רוצים להמשיך ביחסים עם ישראל המבוססים על כבוד הדדי לרגישויות ולאינטרסים המשותפים", אמר ארדואן. "ככל שהערכים האלה יכובדו, אני מאמין שדיפלומטיית ווין-ווין תועיל לא רק לטורקיה וישראל, אלא לאזור כולו".
ההחלטה של עיריית חיפה היא לא הפעם הראשונה שבה נראה כי הנושא של רצח העם הארמני עלול לפגוע ביחסים בין המדינות מאז ניסיונות ההתקרבות. באפריל האחרון, ח"כ לשעבר מוסי רז ממרצ הודיע כי יטוס לארמניה כדי להשתתף בטקס הזיכרון לרצח העם. רז, שהיה אז יו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-ארמניה, אמר כי "הטבח של יותר ממיליון ארמנים הוא מהמופעים המזוויעים ביותר של האכזריות האנושית. הגיע הזמן שגם בישראל יזכרו את הנספים ויספרו את סיפורם. זוהי חובתנו כיהודים וחובתנו כבני אדם".
נסיעתו של רז, שהיה אז חבר בקואליציה, התקיימה בתיאום ובאישור משרד החוץ. ישראל מעולם לא הכירה ברצח העם בארמניה, ואולם גם בעבר השתתפו חברי כנסת אחרים בטקסי זיכרון בארמניה. כך לדוגמה ב-2005 השתתף יוסי שריד, חבר הכנסת לשעבר ממרצ, בטקס לציון 90 שנה למאורעות נגד הארמנים.
הטבח נגד האוכלוסייה הארמנית החל בסוף המאה ה-19 בתגובה לדרישתם לעצמאות מטורקיה. בין השנים 1915 עד ל-1918 השמידו הטורקים כשני מיליון ארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה בתמיכת גרמניה. יותר ממיליון נרצחו, הוטבעו בנהרות או מתו ברעב.
בשנים האחרונות הועלו בכנסת מספר הצעות חוק להכרה ישראלית ברצח העם הארמני, אך אלה עלו בתוהו. ההצעות הגיעו לדיון פתוח בכנסת בעיקר בתקופות שבהן נרשמה הדרדרות ביחסים בין ישראל לטורקיה. ב-2012 הבהיר יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין כי "אסור להפוך את השאלה הזאת ואת ההזדהות הזאת (עם רצח העם הארמני) לנושא פוליטי".