(צילום: בראל אפרים, אסף חן)
במשך שבע שנים היה אליעזר קושיצקי (38) מכור להימורים, וכמו אצל רבים - מדובר בהימורים בחסות החוק. "ההתמכרות שלי החלה בהימורים חוקיים", הוא סיפר. "משם זה הידרדר לנסיעות לחו"ל והימורים בקזינו. אני זוכר שהייתי הולך ברחובות וזה כל הזמן היה לי מול העיניים. זה חוקי, זה נורמטיבי ואין שום דבר שמונע את זה ממני. ההרגשה היא שבכל מקום שאתה הולך, זה שם. בשלטי חוצות, ברדיו, בפרסומות, בדוכנים ובקיוסקים. יש לך את התחושה שהיום בערב תהיה מיליונר, תביא את המכה, וגם אם אתה רוצה לצאת מהתודעה הזאת זה כל הזמן מול העיניים שלך. כמו להגיד לאלכוהוליסט להיגמל מאלכוהול בבר, זה מאוד סותר את עצמו".
כמעט תשע שנים חלפו מאז שהצליח קושינסקי להיגמל, ומאז שם לעצמו למטרה לעזור ולסייע לאנשים שמתמודדים עם אותם שדים שרדפו אותו. היום הוא עובד סוציאלי ומנהל את מרכז הגמילה "אחרת בדרך", ובכל יום הוא נחשף לנגד עיניו למחיר שמשלמות משפחות שלמות, בחסות הרגולציה. "בגלל שזה חוקי אנחנו נתקלים היום במצב שיש המון אנשים שמצליחים לשדר למשפחות ולחברים שזה בסדר, זה לגיטימי, זה חוקי, ובשם הלגיטימיות נכנסים לבורות מאוד עמוקים. מאחורי הדבר הזה מסתתרת מפלה וקריסה של משפחות שלמות".
על חשבון החלשים
קושינסקי לא לבד. ישראלים רבים הפכו למכורים להימורים, ולא מעטים עשו את המסלול שהוא עשה - מהימורים חוקיים אל העולם הלא חוקי והמסוכן. זו בדיוק הסיבה שבגללה הבינה מדינת ישראל שהיא חייבת להתערב, לפקח על התחום ולהגביל אותו. אלא שבפועל נותר פער גדול בין ההצהרות החגיגיות והמילים הגדולות על רפורמה ורגולציה לבין המציאות בשטח.
על פי היתר שנתן המשרד למפעל הפיס בשנת 2017, אז כיהן משה כחלון כשר האוצר ושי באב"ד היה מנכ"ל משרדו, מספר נקודות המכירה באשכולות החברתיים-כלכליים 1-9, שכוללים גם את כל היישובים החלשים ביותר מבחינה סוציו-אקונומית, אמור היה להיות מופחת בשיעור של 25% - כלומר הפחתה של לפחות 4% בשנה בכל רחבי הארץ. בפועל, מנתונים שנאספו על ידי התנועה לחופש המידע מתברר שזה לא קרה, שהפיס לא עמד בתנאי ההיתר ולא הפחית מספיק נקודות.
במשרד האוצר מודים בשיחות סגורות כי אין הלכה למעשה פיקוח הדוק על מספר נקודות המכירה של מפעל הפיס. בתגובה רשמית לפניית ynet ו"ידיעות אחרונות" אמרו באוצר: "בימים אלו מתקיימת עבודת מטה לקראת פקיעתו של היתר מפעל הפיס הנוכחי, שבמסגרתה ייבחנו כלל האיזונים הנערכים במסגרת ההיתר, לרבות עניין נקודות המכירה באזורים בדירוג חברתי נמוך. עם קבלת מלוא הנתונים והשלמת עבודת המטה בעניין תתקבל החלטה בנושא".
גורם במשרד האוצר סיפר כי "בזמנו באנו ואמרנו שצריך להסתכל איפה הדוכנים נמצאים", והודה: "ראינו קורלציה ישירה בין מדד סוציו-אקונומי נמוך לבין הנטייה להמר. אנשים שנמצאים במעמד סוציו-אקונומי נמוך אומרים 'מה יציל אותי? מה יעשה אותי עשיר? הימורים'. ראינו קשר בין מועד חלוקת הקצבאות של ביטוח לאומי לעלייה בהימורים. אנשים היו לוקחים את הקצבה ויום למחרת מהמרים עליה. אמרו 'אני אקח את הקצבה שלי, אני בטוח אזכה, ואחרי זה יהיה לי מלא כסף'. בפועל מה שקורה, כולנו יודעים - 99% מהאנשים לא זוכים. וכתוצאה מכך זה רק מחריף את הבעיה הקשה שקיימת בפריפריה, את רמת האי-שוויון והמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך".
"זו הסיבה שהחלטנו לצמצם את הדוכנים בערים במעמד סוציו-אקונומי נמוך", המשיך אותו גורם. "מנגד, החבר'ה של הפיס באו וטענו, 'זה נחמד שאתם רוצים לצמצם את הכל, אבל אתם לא באמת פותרים את הבעיה, כי ככל שתצמצמו את הדברים האלה זה רק יסית יותר להימורים הלא חוקיים, והם יפרחו'. יש משהו בטענה הזו, אבל אני לא חושב שעצם זה שאנשים עושים הימורים לא חוקיים ועוברים על החוק, ואין מספיק אכיפה, נותן לגיטימציה להימורים חוקיים", הסביר. "זה כמו להגיד, 'בואו ניתן לאנשים לגנוב כי אחרת יהיו גנבים'. זה לא טיעון אמיתי שבגללו צריך לאשר הימורים חוקיים. הרעיון היה להגיד להם לצאת ולצמצם החוצה מיישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, כי זה רק עושה נזק".
4 צפייה בגלריה
"הייתי הולך ברחוב וזה כל הזמן היה לי מול העיניים". אליעזר קושיצקי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
החיידק בכל מקום
"הנושא הזה של הדוכנים זה נושא שאנחנו מלווים הרבה שנים", הסבירה רחלי אדרי חולתא, עורכת דין ומנכ"לית התנועה לחופש המידע. "חלק מהמידע קיבלנו מהאתר שלהם וממעקב שאנחנו מנהלים אחריו לאורך השנים, וחלק ישירות מהם. בקשות המידע שהעברנו להם בתחילה נתקלו בסירוב בטענה שזה יכול לפגוע בפרטיות ובסודות מסחריים. רצינו לדעת מה ההכנסות של כל דוכן, והם סירבו. זה נתון שעד היום לא הצלחנו להשיג".
אדרי הסבירה כי למרות שמפעל הפיס הוא גוף ציבורי, יש לו צו מיוחד שמגביל את המידע שאפשר לדרוש ממנו לתת. "על רוב הרשויות הציבוריות חוק חופש המידע חל באופן מלא. מפעל הפיס מוחרג בגלל שהוא מקיים הימורים והגרלות. זו אחת הסיבות שבגללה הייתי מצפה שהפיקוח עליו יהיה הדוק. פילוח הנתונים שעשינו הוא שירות למשרד האוצר, והוא צריך לדרוש ממפעל הפיס לעמוד בהחלטת הממשלה שהוא העביר. זו חשיבות המידע הזה".
את המשמעויות בשטח של נגישות וזמינות הדוכנים רואה קושיצקי בעבודתו היום עם מכורים. "החיידק הזה נמצא בכל מקום, הוא לגיטימי וחוקי ומאוד נגיש, וזה יוצר מצוקה מאוד גדולה", הסביר. "אנשים הולכים להוציא את הכסף של ביטוח לאומי שלהם ישר להימורים. עולם ההתמכרויות חוצה מגזרים, אבל זה מתחיל ממצוקות וטריגרים, והרבה פעמים מדובר על מצבים כלכליים ירודים. כשמגיע אדם שמתמודד עם היעדר תעסוקה ועומד מולו דוכן תחושת המזל גורמת להתמודדות שלו להישכח, וזה משהו שמאוד מעודד אוכלוסיות קצה".
אריה אלבז מאשקלון אמר במשדר אולפן ynet כי "מה שרואים זה שב-28 לחודש וב-10 לחודש האנשים שהם קשי יום נכנסים לבנק, מוציאים את הכסף מתוך חשבון הבנק שלהם ולמעשה לוקחים את המשכורת שהם קיבלו מביטוח לאומי ופשוט מחליטים לבזבז אותה פה בדוכן. ההבדל בין קזינו למפעל הפיס זה שבקזינו יש שומר בכניסה, שבודק מי רשאי להיכנס". בעלי דוכן סמוך הודה: "מי שמשחק זה בדרך כלל החלשים. מי שעשיר לא רוצה לשחק, זה ידוע".
פרופ' נתי רונאל, מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הסביר: "בהימורים צריך להבחין בין מי שרוצה להתעשר לבין מי שצריך את הריגוש, זה שני דברים שונים. אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מגיעים הרבה פעמים להימורים מהרצון להתעשר, מה שמניע אותם זה הרצון לחיים טובים יותר. זה הנתיב היחיד שיש להם לרווח מהיר".
לטענת ד"ר בל גבריאל פריד, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, בתהליכי התמכרות ותהליכי החלמה זמינות ונגישות הם בין גורמי הסיכון למעורבות ואחר כך להתמכרות. "חשוב שתהיה רגולציה, משום שתעשייה באשר היא לא יכולה לפקח על עצמה. מדובר בהתנהגות שיש בה היבט מסכן וממכר, גם אם מדובר באחוזים נמוכים, ולכן חשוב שיהיה גוף חיצוני שימזער נזקים", אמרה. "לדעתי, לא נכון שמשרד האוצר הוא זה שמפקח, שכן יש לו אינטרס להגדיל רווחים, ובהקשר הזה זה קצת לתת לחתול לשמור על השמנת. צריך להקים רשות חיצונית שכוללת את משרד הרווחה, החינוך והבריאות, ושהם אלו שיפקחו".
ממפעל הפיס נמסר: "הפיס צמצם מאז 2017 את כמות נקודות המכירה הפעילות באופן כללי, ובאופן מובהק יותר באשכולות סוציו-אקונומיים 1-9. שנית, בשנת 2018 התקבל אישור ממנכ"ל משרד האוצר דאז לדחיית יישום התוכנית לצמצום נקודות המכירה באזורים הסטטיסטיים 1-9 לשנת 2019. שלישית, במרץ 2020 פרץ משבר הקורונה שהכניס את עולם הקמעונאות לתקופה של סחרור וחוסר ודאות, שבה כל שגרת הפעילות של המשק, ובכלל זה של מפעל הפיס, שובשה והייתה בחוסר ודאות. מכאן שגם התוכניות לסגירה ופתיחה של חנויות התעכבה, וכעת, עם החזרה לשגרה, אנו פועלים לצמצם את הפערים שנוצרו בעניין סגירת החנויות. מפעל הפיס ימשיך לפעול מתוך מחויבות ליישום התוכנית, וזאת למרות העובדה שבשנת 2021 זירת ההימורים בשוק הלא חוקי, שמגלגלת מיליארדים, כבר נמצאת מזמן באינטרנט והופכת את העיסוק האובססיבי בספירת נקודות מכירה לארכאי. זה המקום להדגיש שכל רווחיו של מפעל הפיס - חוזרים חזרה לקהילה".
ריקי כרמי-פיאסצקי השתתפה בהכנת הכתבה
