אם יאומת דבר חיסולו של מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מדובר באחת ההתפתחויות הדרמטיות וההישגים המשמעותיים של ישראל במלחמה הנוכחית בעזה. עם זאת, חשוב לשמור על איזון: חמאס כבר ידע מהלומות דומות בעבר, והפגין יכולת להשתקם. ומכל מקום - לפחות לעת עתה לא נראה שמדובר במהלך שצפוי לערער את היותו של הארגון הגורם הדומיננטי ברצועה.
לפגיעה בדף משמעויות סמליות ופונקציונליות גם יחד. דף ביסס עצמו כבר לפני שנים כאחד מסמלי חמאס והפך לאחד מגיבורי התרבות של הדור הפלסטיני הצעיר, שאת קריאותיו "אנו חייליך יא דף" ניתן לשמוע מרפיח, דרך ירושלים ועד ג'נין. הימנעותו מהופעות פומביות והצלחתו להינצל ממספר רב של ניסיונות חיסול תרמו להיווצרות הילה של דמות רפאים שמצליחה להלום בישראל במשך שנים.
במקביל, דף הוא האדריכל המרכזי של הזרוע הצבאית של חמאס מאז הוקם הארגון ב-1987. הוא זה שהפך אותה מארגון טרור וגרילה לצבא-למחצה, גוף ממוסד בעל עוצמה מדינתית, מערכים מפותחים של רקטות ומנהרות ותכנונים מבצעיים שמבוססים על יוזמה ומאמץ צבאי רחב - כפי שבאו לידי ביטוי ב-7 באוקטובר.
בתחנות חייו של דף - שכונה אבו-ח'אלד - גולמו שלבי ההתפתחות של חמאס. כמו רוב מנהיגי חמאס, הוא הגיע ממגזר הפליטים (נולד ב-1965 במחנה ח'אן יונס, שממנו מגיע גם יחיא סינוואר) והחל את פעילותו באחים המוסלמים במסגרת "הגוש האסלאמי", תא הסטודנטים של התנועה, שמהווה עד היום חממה להצמחת מנהיגות דור העתיד בחמאס. דף השתלב בזרוע הצבאית של חמאס באינתיפאדה הראשונה, היה כלוא שנה בישראל (1990-1989), ובראשית שנות ה-90' מונה לראש הזרוע הצבאית ברצועה. הוא היה ידוע כמי שממוקד בהיבטים מקצועיים צבאיים ונמנע לרוב מעיסוק בסוגיות אסטרטגיות ופוליטיות. סינוואר ניסח את החזון והאסטרטגיה, ודף תרגם אותם למעשה צבאי.
הפגיעה ב"כוורת הקרובה" של סינוואר, שדף היה אחד מראשיה, היא מסוג הדברים שעלולים להוציא את מנהיג חמאס מאיזון - הרבה יותר מהמשך הלחימה בשטח, קל וחומר הפגיעה באזרחים
חיסול דף צפוי לפגוע בכלל מימדי העשייה הצבאית של חמאס, שהוכיח כי גם לאחר תשעה חודשי לחימה הוא פעיל בכל נקודה ברצועה ומצליח לשנות צורה ומאפיינים בהתאם לאילוצים. החלל עשוי למצוא ביטוי ביכולת התכנון ובניהול שדרת הפיקוד, וכנראה שגם במעגל המצומצם של קבלת ההחלטות האסטרטגיות. בהקשר זה, הפגיעה ב"כוורת הקרובה" של סינוואר, שדף היה אחד מראשיה, היא מסוג הדברים שעלולים להוציא את מנהיג חמאס מאיזון - הרבה יותר מהמשך הלחימה בשטח, קל וחומר הפגיעה באזרחים.
עם זאת, נדרש להעלות כמה סייגים מהותיים. ראשית, יש כמובן להמתין לאישור ודאי לגבי החיסול, וזאת לאחר שכבר בוצעו ניסיונות חיסול שנראו מוצלחים אך התברר שכשלו - למשל במקרים של ראווחי מושתהא, יד ימינו של סינוואר, או של מוחמד שבאנה, מח"ט רפיח. שנית, חשוב לזכור את יכולת השיקום העצמי הגבוהה של חמאס, שכבר איבד את רוב מנהיגי העבר שלו בחיסולים (בראשם שיח' אחמד יאסין, מייסד הארגון) ו"רמטכ"לים" כמו אחמד ג'עברי ב-2012. אלה הן פגיעות כואבות מאוד שיוצרות נזק לטווח הקצר, אך תמיד נמצאים מחליפים למנהיגים המחוסלים - בעלי פחות ניסיון, אך עם אותה רמת קנאות ולהט.
חיסול דף לא צפוי כנראה לערער את האחיזה העמוקה של חמאס ברצועה, המלווה בתמיכה ציבורית רחבה ובשליטה על המרחב האזרחי. בפועל, החיסול צפוי לחזק את אתוס ההקרבה שמנחיל חמאס בתודעה הציבורית, שייתכן ואף מועצם נוכח העובדה כי הוא לווה בהרג כמה עשרות פלסטינים - סוגיה שבה ממוקד השיח הפלסטיני בפרט והערבי בכלל מאז החיסול.
לפחות כרגע נראה כי גם לאחר החיסול חמאס עדיין מצויה בעמדה שאימצה באחרונה: נכונות להגיע לעסקה, גם במחיר הצבת הדיון על הפסקת המלחמה רק בשלב השני במקום ההתניה המקורית לממש את הדבר בשלב הראשון
וחשוב מכל - ההשלכות על העסקה. לפחות כרגע נראה כי גם לאחר החיסול חמאס עדיין מצויה בעמדה שאימצה באחרונה: נכונות להגיע לעסקה, גם במחיר הצבת הדיון על הפסקת המלחמה רק בשלב השני במקום ההתניה המקורית לממש את הדבר בשלב הראשון. עם זאת, גם לאחר החיסול לא נראה שחמאס תפגין גמישות מפתיעה, בעיקר בכל הנוגע לקווים האדומים שהציג רה"מ נתניהו בשבוע שעבר, ובראשם הדרישה להמשך שליטה ישראלית בצירי נצרים ופילדלפי. התעקשות בנקודה הזאת צפויה לתעל את ישראל להמשך מלחמת התשה, ללא מסגרת זמן ברורה, ועם סיכוי נמוך למימוש יעד "הניצחון המוחלט", תוך כדי התרחקות מאפשרות למימוש העסקה וסיכון גובר לחיי החטופים.
ד"ר מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב
